ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
אני חייב לשמוע את ההודעות מיד מפני שאולי קרה משהו ויש מצב חירום שדורש את תשומת לבי ואולי אפילו את תשובתי מאוחר בלילה. על אף שברוב המקרים ההודעות האלה יכולות בהחלט להמתין למחרת היום, אני חש שאני חייב להאזין להן על אף שעכשיו אצטרך יותר זמן כדי להיכנס למצב "הכנה לשינה", וכל זאת רק משום שההודעות האלה קיימות והמתקשר מצפה ממני להגיב.
נולדתי בזמן ובמקום שבו במספרי טלפון היו רק ארבע ספרות, ואנשים דיברו עם בן אדם אמיתי שנקרא "מרכזן" כדי לבצע את השיחה. הטלפון בבית שלנו היה אחד מארבעה בתים שהיו מחוברים בקו משותף, ואיש לא העלה בדעתו לחבר משיבון לטלפון שלו. אין ספק שהתקדמנו, לפחות בפן הטכנולוגיה של הטלפון.
אך הנוסטלגיה שמשתלטת על אנשים בגילי אומרת לי שהחיים היו פחות מלחיצים כשלא היו משיבונים בטלפונים שלנו והטלפונים הניידים המופלאים עוד לא הפכו למרכז הקיום היומיומי שלנו.
גם בשמים יש כנראה משיבון שמקבל את השיחות והבקשות שלנו. אין ספק שאלקים הכל-יודע והכל-יכול מודע מיד לכל הבקשות ולכל התחינות שמופנות אליו. עם זאת, לא תמיד אנחנו מקבלים תשובה מיידית לפניות שלנו. לעתים אנחנו נאלצים להמתין, ולעתים ההודעות שלנו מוקלטות במשיבון השמימי עד לטיפול במועד מאוחר יותר.
אך לעולם אין התעלמות מהשיחות שלנו, מפני שהמשיבון השמימי תמיד פועל. לפי המסורת והאמונה היהודית, יכולים להחזיר לנו צלצול, כביכול, משמים גם כעבור שנים או אפילו דורות. אבל ברגע שההודעה שלנו הוקלטה במשיבון השמימי, היא נשארת שם עד שהקב"ה מטפל בזמנו ובדרכו ומשיקוליו שלו.
מהתלמוד אנחנו למדים שלא רק המילים והבקשות שלנו מתועדות בשמים, אלא אפילו הדמעות שלנו, אף שהן דוממות ופרטיות ביותר, מאוחסנות בכספות בשמים, ושערי הדמעות לעולם אינם נסגרים או ננעלים. הדמעות לא מצריכות תגובה של "השאירו הודעה". הן מיד נמדדות, נספרות ונלקחות בחשבון.
בחברה מאצ'ואיסטית, דמעות לעתים נחשבות לסימן של חולשה באישיות ובאופי. ביהדות הן נתפסות כשמן לנשמה וכאחד המפתחות לקדושה רגשית וליציבות פסיכולוגית.
שיחת הטלפון של העם היהודי אל השמים לפני אלפי שנים בעניין השבת הריבונות הלאומית שלנו במולדתנו העתיקה, בארץ-ישראל, נשארה מוקלטת במשיבון הרבה זמן. בשמים לא מחקו את אותה שיחה מקורית מהמשיבון, והעם היהודי לא הפסיק להשמיע את הבקשה הזאת שוב ושוב, מיליוני פעמים באלפי שנות הגלות. ובמפתיע, כנגד כל הסיכויים והתחזיות הרציונאליות, קיבלנו לשיחה הזאת מענה משמים, וכל הדמעות שהזלנו על הגלות ועל הרדיפות נלקחו בחשבון והפכו בעצם לדלק להתחדשות לאומית לבניית האומה.
אולי כשאני מתגבר על התסכול שאני חש בגלל הצורך להאזין לכל ההודעות במשיבון שלי ולענות עליהן, אני עושה זאת מתוך רצון ללכת בדרכי הקב"ה. המשיבון השמימי מקליט את השיחות הנכנסות שלנו, אך לא מראה מתי כל שיחה תקבל מענה. עם זאת, אנחנו בטוחים שהתשובה תגיע בסופו של דבר ושהפנייה שלנו לא נחשבת מיותרת או ראויה להתעלמות.
המסתוריות בחיים הפרטיים ובחיים הלאומיים שלנו כיהודים לא פעם מכריעה אותנו ואפילו מרפה את ידינו. אולם עלינו צריכים לזכור תמיד שהשארנו הודעה במשיבון השמימי, שאיננו לבד בשום אופן ושלא נשכחנו, עם כל הקשיים והתקוות שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
