ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עד כה נהגו רבים לסמוך בקניית עופות על הכשרו המהודר של הרב ורנר שליט"א, רבה של חדרה ונכדו של הרב חרל"פ, שהתפרסם כהכשר מצוין. גם אני נוכחתי בכך בביקור שערכתי לפני כמה שנים יחד עם כמה רבנים במשחטת 'הוד חפר'. אולם עתה, לאחר הודעתו של הרב ורנר שאינו יכול להגדיר עוד את מוצרי 'הוד חפר' כמהודרים, נכון שלא לאכול מהם.
השינוי נגרם מכך שהחלו לקיים ב'הוד חפר' שחיטות של בד"צים שונים, והעופות שנפסלים על ידם מעורבים בהוראת בעלי 'הוד חפר' עם שאר העופות. ואף שהמשגיחים מנסים לבחון כל עוף - לאחר שכבר נפתח על ידי משגיחי הבד"צים לא ניתן לדעת מה מצבו, ומוכרחים ללכת לפי כללי רוב ולהיכנס לבעיות הלכתיות קשות (אחר שכבר נתגלתה בהם ריעותא). ממכתבו של הרב ורנר משתמע שהוא עומד בלחצים קשים מבעלי המפעל, שאינם שומעים לו, ורק מפני שתפקידו כרב העיר מחייב אותו אינו יכול להשתמט מלהעניק להם כשרות.
ובכלל צריך לדעת שנכון להימנע מצריכת מוצרי בשר ועוף שאינם מהודרים, מפני שהספקות בבשר ועופות נוגעים לאיסורי תורה, והפיתוי הכספי של היצרנים שלא להקפיד בהם הוא גדול. ובמיוחד כאשר מדובר על כשרות שמקבלת את העופות שפסלו הבד"צים.
הכשרי הרבנות המהודרים
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
365 - קדושתם של חיי אדם
366 - להקפיד על עוף מהדרין
367 - מי מנהיג את הציבור החרדי?
טען עוד
לגבי שאר הכשרי הרבנות, יש מקום לחשוש שמקבלים פסולי בד"צים או שיש בהם בעיות אחרות, ובלא בירורים נוספים נכון שלא לקנותם. גם לבעלי החנויות ראוי להקפיד שלא לספק ללקוחותיהם כשרות שמגדירה את עצמה כמהדרין אבל כוללת בתוכה פסולי בד"צים.
לבירורים נוספים אפשר לפנות לרב אייל משה: [email protected].
גלאט וכשר
כידוע נחלקו הראשונים לגבי בהמה שנמצאה סרכה בריאתה. יש סוברים שאם נמצאה במקומות מסוימים הרי הבהמה טריפה, ויש סוברים שאם אפשר להסירה במיעוך ומשמוש, הבהמה כשרה. כיום בשר שאין לגביו מחלוקת מוגדר כ'גלאט', ואילו בשר שיש לגביו מחלוקת נקרא 'כשר'.
אולם חשוב לדעת, שבכל מקום שבו יכלו ישראל למכור את הבשר שאינו גלאט לנוכרים, למרות שהיה בזה הפסד, הקפידו לאכול רק גלאט, מפני שמדובר בספק דאורייתא. כך נהגו ברוב ארצות האסלאם. לעומת זאת באשכנז ובתימן, שהגויים לא הסכימו לאכול בשר שנשחט על ידי יהודים, הקלו לאכול בשר שאינו גלאט.
למדנו מכאן שכאשר אפשר, ראוי להחמיר לאכול גלאט בלבד, ובשעת הדחק סומכים על דעת המקילים. לפי זה בימינו, שאפשר למכור את הבשר שאינו גלאט לנוכרים, נכון לבני כל העדות לאכול גלאט בלבד.
מנה חמה ומנה ומתחממת בשבת
שאלה:האם מותר בשבת לשפוך מים חמים מכלי שני לתוך קופסה של מנה חמה, ולהכין על ידי כך אורז, מרק או פירה?
תשובה:הכלל הוא שאין בישול בכלי שלישי. ואכן המאכלים שבתוך הקופסה של 'מנה חמה' כבר עברו בישול, והמים החמים רק מכינים אותם לאכילה ולא מבשלים אותם. לפיכך, מותר לשפוך מים חמים מכלי שני לתוך מנה חמה.
אבל במנה חמה של פירה אסור לעשות זאת מפני איסור לישה, שערבוב נוזלים עם דבר יבש והפיכתם לעיסה אסור מהתורה משום לישה (פניני הלכה שבת י, ז).
שאלה:לאחרונה פיתחו שיטה חדשה, לפיה מערבים מים צוננים עם מאכל שיש בו חומר כימי מסוים, ועל ידי מגעו במים הוא מתחמם לחום שמעבר ליד סולדת ומבשל את המאכל. האם מותר לעשות זאת בשבת?
תשובה:מכיוון שבפועל המאכל מתבשל על ידי עירוב המים הללו, ברור שהדבר אסור. השאלה היא האם האיסור מהתורה או מדברי חכמים. הכלל הוא שכאשר מדובר בצורת בישול רווחת, האיסור מהתורה. ולכן המבשל במיקרוגל, למרות שאין שם אש, עובר באיסור תורה (אג"מ או"ח ג, נב; פניני הלכה שם י, ב). ואם זו שיטה שעדיין אינה רווחת, הרי שהוא מבשל בשינוי, והאיסור מדברי חכמים.
מניין הנתונים על אחוזי העזיבה
תגובות רבות הגיעו בעקבות המאמרים האחרונים, ונתחיל להשיב במאמר זה על חלקן.
שאלה:כמה אנשים שאלו על סמך מה כתבתי שאחוז העוזבים את דרך התורה והמצוות בקרב הציבור התורני (חרד"לי) נמוך מאשר בקרב הציבור הדתי-לאומי מחד, ומקרב הציבור החרדי מאידך. האם יש בידי מחקר מסודר?
תשובה:אין בידי מחקר על כך, אבל במשך השנים הצטברו נתונים רבים שנותנים הערכה ברורה שכך המצב. ישנם מחקרים על כך שבמשך העשורים האחרונים, כעשרים אחוזים מבוגרי הממ"ד מפסיקים לשמור מצוות. נתונים אלה כוללים את כל בני הציבור הדתי-לאומי, ובכלל זה הציבור התורני.
אמנם מקרב הציבור התורני לבדו אחוז העוזבים הוא פחות מחמישה. וזה כולל גם את משפחות בעלי התשובה, שמהווים אחוז ניכר מקרב בני הציבור התורני. נתון זה משמעותי, מפני שידוע שאחוז העוזבים ממקרב משפחות בעלי תשובה גבוה יותר (ואין כאן המקום להרחיב בזה).
מנגד, בציבור החרדי כולל בעלי התשובה יש נתונים שמצביעים על כך שלמעלה מעשרה אחוזים מפסיקים לשמור מצוות. ויש מקומות וישיבות שאחוז בעלי התשובה בהם גבוה יחסית, ובהם למעלה מעשרים אחוזים מפסיקים לשמור מצוות.
חשוב לציין זאת, מפני שאף שעניין החינוך הוא מורכב, תנאים סביבתיים יכולים לשפר את סיכויי ההצלחה. למשל, ישנם בעלי תשובה שמזדהים בתפיסת עולמם עם דרכו של הרב קוק, אבל מעדיפים להשתייך לציבור החרדי למען חינוך ילדיהם. בכך הם עושים טעות חמורה, מפני שהסיכוי שיצליחו בחינוך ילדיהם בחברה החרדית נמוך באופן ניכר מאשר בציבור התורני.
עמדת החת"ם סופר
היו מבני הציבור החרדי שהעירו על כך שלא הודגש מספיק שהחת"ם סופר נאבק ברפורמים וחרד מפני שינויים, ועל כן לדעתם רק הציבור החרדי ממשיך בדרכו.
אכן היה צריך להדגיש יותר את התנגדותו של החת"ם סופר להשפעות תרבותיות זרות. וכך כתב בצוואתו לבניו: "ובספרי רמ"ד אל תשלחו יד, אז רגליכם לא ימעדו לעולמי עד". רמ"ד הוא ר' משה דעסאוי (מנדלסון), ואף שכיבד אותו וקרא לו ר', הרחיק לגמרי מקריאת כתביו, מפני שחשש בצדק מהתקרבותו היתרה לתרבות הגויים. חששותיו התאמתו באופן נורא, כאשר למרות כוונותיו הטובות של מנדלסון כמעט כל בני משפחתו וחוגו התבוללו בגויים והתנצרו.
מנגד, הוא החשיב מאוד את ארץ ישראל, מעל ומעבר לעמדה הרווחת בחברה החרדית. ובעבודה בארץ ישראל ראה ממש מצווה. ואף אמר שה"קרקע של ארץ ישראל יותר קדושה מהשמיים של חוץ לארץ" (דרשות חת"ס שכד, ב). כלומר העניינים הארציים של ארץ ישראל יותר מקודשים מהעניינים הרוחניים של חוץ לארץ. הוא גם עודד את מרבית תלמידיו לעבוד, וכך נהגו רוב בוגרי ישיבתו בפרשבורג בימיו ובימי צאצאיו שהמשיכו בדרכו.
מדוע רק הציבור התורני
היו מבני הציבור הדתי-לאומי שהתרעמו בתגובותיהם על כך שציינתי שהציבור התורני או החרד"לי ממשיך את דרכו של החת"ם סופר ולא כלל הציבור הדתי-לאומי.
ואחד כתב: כבוד הרב, אני בדרך כלל אוהב לקרוא את דבריך, אבל החלוקה בין הציבור הדתי לחרד"לי מקוממת. האם החרד"לים חושבים שהם יותר דתיים מהשאר?". בהמשך דבריו הוא סבר שכוונתי להצדיק את דרכן של 'ישיבות הקו' ולשלול את דרכן של שאר הישיבות.
תשובה:כדי להימנע מהטענה שבשאלתך, אני מעדיף את ההגדרה 'הציבור התורני' לעומת החרד"לי. הציבור התורני מכיל את כל מי שקובע עיתים לתורה באופן משמעותי, והוא לומד על מנת ללמוד לשמור ולעשות, או לכל הפחות מצהיר שהוא מחויב לשולחן ערוך. ציבור זה בדרך כלל לא מסתפק בשליחת ילדיו לבית ספר ממ"ד, אלא מפנה אותם לבית ספר תורני או דואג שיוסיפו וילמדו תורה מעבר למה שהם לומדים במסגרת בית הספר הממ"ד. בדרך כלל הציבור התורני חי בקהילות תורניות יותר. אמנם יש לא מעטים שחיים בקרב הציבור הרחב, תוך הקפדה אישית על קביעות עיתים לתורה.
להערכתי, אחוזי עזיבת הדת הנמוכים כוללים את כל החבורה הזו, בלא הבדל משמעותי בין סוגי הישיבות.
אמנם לגבי החת"ם סופר, נדמה שיש עדיפות להגדרה שהציבור החרד"לי ממשיך יותר את דרכו, מפני שבנוסף למחויבות העמוקה של ציבור זה לבניין הארץ, הגדרה זו מבליטה יותר את החשש והזהירות מהשפעות זרות.
היחס לאומות העולם
במצב מתוקן הכול מסכימים שלאחר שמעמידים את ערכי הקודש בראש, ראוי לקלוט דברים טובים גם מאומות העולם.
אבל כאשר המצב אינו מתוקן, יש חשש שההשפעה החיצונית תגבר. ובזה נחלקו גדולי ישראל. היו שסברו שעדיף להגביה את המחיצות כדי למנוע השפעה זרה, ובכלל זה גם השפעה מיהודים חילונים. והיו שסברו שעדיף לקלוט את הטוב שבאומות מפני הערך שבהם, וגם מפני שלדעתם באופן זה יבססו את האמונה באופן יציב יותר. שאם המסורת תתבסס על מחיצות, כשהן ייפלו הכול יתמוטט. ואלו ואלו דברים אלוקים חיים. ונראה שהטוב ביותר הוא למצוא את האיזון הנכון בין שתי העמדות הללו. והאיזון תלוי בזמן, במקום, באופי האנשים ובאופי הקהילה.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
