ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת פסחים
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
הירושלמי כאן הובא גם ביבמות פ"א ה"ב [ו:], ועיין מה שכתבנו שם.
קטנה שזינתה מותרת לבעלה פ"ח ה"א [נז:]
קטנה שזינתה אין לה רצון ליאסר על בעלה.
בבבלי יבמות לג: הלשון: פיתוי קטנה אונס.
חרשת שזינתה נאסרת על בעלה פ"ח ה"א [נז:]
וחרשת אין את יכול (להשקותה) דכתיב ואמרה האשה אמן אמן (משמע שחרשת שזינתה נאסרת על בעלה).
בבבלי לא הובא, אך המשנה למלך (אישות פי"א ה"ח) כתב שחרשת דינה כקטנה שאינה נאסרת על בעלה, וגליון הש"ס על הירושלמי כאן דן בזה.
חצי עבד יכול לקדש בת חורין ביום שעובד לעצמו פ"ח ה"א [נט.]
הירושלמי כאן הובא (עם תוספת) גם בגיטין פ"ד ה"ה [כד.], ועיין מה שכתבנו שם.
נמנה על שני פסחים בבלי פח: • פ"ח ה"ב [נט:]
הנמנה על שני פסחין כאחת אוכל מאי זה מהן שנשחט ראשון.
בבבלי הקשה על זה והסיק שמדובר דווקא במלך ומלכה 1 .
תנאי בית דין שהמעות שבידו חולין בבלי פט: • פ"ח ה"ג [ס.]
תניי (תנאי) בית דין הוא שיהא זה מפריש את פסחו וזה מפריש את מעותיו, ממנה אותו על שלו והמעות יוצאין לחולין מאיליהן.
בבבלי כתב גם כן שהמעות שבידו חולין, אך לא הוסיף שהוא תנאי בית דין.
כיצד מותר להקדיש ביו"ט, האם גזרו שבות בעזרה פ"ח ה"ג [ס:]
איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש, חד אמר מקדישין (ביו"ט) וחד אמר אין מקדישין וכו'. ותנינן אין מקדישין (ביום טוב)! רבי חנניא ורבי מנא, חד אמר במקדיש למחר (אסור, אך במקדיש לצורך יום טוב עצמו מותר), וחורנה (והאחר) אמר במקדיש לבדק הבית (אסור ביום טוב, אך למזבח מותר), אמר רבי שמי: ואפילו כמאן דאמר במקדיש בעזרה (עזרת נשים) משום שבות שהתירו במקדש (והתירו שבות גם בעזרה).
בבבלי ביצה לז. פשוט שאין מקדישין ביו"ט. את הקושיא כיצד מקדישים קרבן פסח הקשה גם הבבלי פסחים סו:, ותירץ רק שבחובות שקבוע להן זמן מותר להקדיש ביום טוב. והיפה עיניים (שם) הוכיח מכך שהבבלי סובר שלא התירו שבות בעזרה אלא רק במקדש עצמו 2 .
אם הכירו שהיו ידיו יפות לא יכולים למחות בו בבלי פט: • פ"ח ה"ד [ס:]
בני חבורה שהיו ידיו של אחד מהן יפות רשאין לומר לו טול חלקך ואכול לעצמך וכו' אם היו מכירין אותו (שידעו שידיו יפות) לכך התנו עמו משעה ראשונה (ואינם יכולים לומר לו טול חלקך).
בבבלי לא חילק אם היו מכירין אותו.
בועל נידה אינו כנידה פ"ח ה"ה [סא:]
נדה שוחטין עליה בשמיני, בועל נדה שוחטין עליו בשביעי.
בבבלי יומא ו. נחלקו האם בועל נידה כנידה.
חבשוהו גוי וחבשוהו ישראל בבלי צא. • פ"ח ה"ו [סא:]
רבי יוסה בי רבי בון אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן: מתניתא בשחבשוהו ישראל, אבל אם חבשוהו גוים - אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר.
בבבלי כתוב שגויים ספק משקרים, וישראל ודאי אומרים אמת. בירושלמי גויים ודאי משקרים, וישראל ספק. תוס' (ד"ה לא) הביאו את הירושלמי.
גרים אינם מדקדקים בקרבן פסח בבלי צא: • פ"ח ה"ז [סב.]
רבי יעקב בר אחא בשם רבי איסי: אין עושין חבורה של גרים, מתוך שהן מקולקלין אין מדקדקין בו והם מביאין אותו לידי פסול.
בבבלי כתוב שהגרים כן מדקדקים בו ולכן יביאוהו לפסול, ותוס' (ד"ה שמא) הביאו את הירושלמי.
ליקוט עצמות בהעברת ארון של אבן ועץ פ"ח ה"ח [סב:]
הירושלמי כאן הובא גם במועד קטן פ"א ה"ה [ה.], ועיין מה שכתבנו שם.
מברכים ברכת אבלים בביהכ"נ פ"ח ה"ח [סג.]
אלו הן ברכות אבלים? מה שהן אומרים בבית הכנסת. אלו הן תנחומי אבלים? מה שהן אומרים בשורה.
כתובות ח: כתב שברכת אבלים מברכים ברחבה. והרמב"ם (אבל פי"ב ה"ז) כתב שמברכים אותה בבית האבל, ומראה הפנים (סנהדרין פ"ו ה"ט [ל.]) דן בדברי הרמב"ם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
