ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
פוליטיקאי אמריקאי ציין פעם בחכמה ש"כל פוליטיקה היא מקומית". בעולמנו היום ובייחוד כאן, בישראל, כל סוגיה פוליטית וחברתית היא, לצערנו, אישית מאוד. ובגלל הנטייה המטרידה מאוד הזאת להפוך כל דבר לעניין אישי, לא מתקיים דיון בריא ובונה על הסוגיות שנתונות במחלוקות, על העובדות האובייקטיביות ועל הפתרונות האפשריים לבעיות קשות.
הנורמה כאן היא לירות בשליח ולהתעלם מהמסר שהוא נושא, אבל זאת נורמה מסוכנת שמחטיאה את המטרה, מפני שאנשים הם מאוד זמניים בעולם הפוליטי, היום כאן ומחר אינם, ממש כפשוטו, ואילו הבעיות החברתיות והקיומיות שלנו לעתים רחוקות נפתרות מעצמן. הן תמיד נשארות לטיפולם של הדורות הבאים.
יש אולי סיפוק פסיכולוגי מסוים בתקיפת השליח, אבל זה לא תורם דבר להתמודדות עם המציאות ועם הבעיות הקיימות. למעשה, מפתה לתקוף השליח, אבל, בסופו של דבר, זאת רק התמהמהות מטופשת שדוחה את הטיפול בבעיה. אין צורך להעריץ את השליח או אפילו לחבב אותו כדי להגיב בתבונה ובהיגיון למסר שהוא מביא. השליח חסר כל חשיבות לעומת האמת והדחיפות שיש במסר עצמו.
הוויכוח שמתקיים היום על השתתפות החברה החרדית במחויבויות ובנטל של החיים בישראל הוא דוגמה טובה לכך. רוב התקשורת החרדית, ודובריה ונציגיה הפוליטיים של החברה החרדית הקדישו את מאמציהם להתקפה אישית על האנשים שהציעו את החקיקה ואת השינויים שבוודאי ישפיעו על החברה והחיים של החרדים בישראל.
הפוליטיקה בארץ הזאת היא משחק קשה ופוליטיקה דתית משחק קשה אפילו יותר. הדרך שבחרה החברה החרדית להתגונן מפני המסר שנשלח לה - דהיינו, שהחברה הישראלית הכללית לא מוכנה לתמוך עוד בחרדים שנמנעים מלהשתתף בהגנה על המדינה ובשוק עבודה - היתה להאשים את נושאי המסר ולטעון שהם שונאי ישראל ומחללי שם שמים.
יאיר לפיד, נפתלי בנט ודוב ליפמן הם השליחים שנאלצים לשאת את ההתקפות האישיות שמוטחות בהם על ידי הדוברים של העולם החרדי. אך הבה נתעלם לרגע מן השליחים ונטה אוזן למסר שהם נושאים. המצב החברתי והכלכלי הנוכחי של החברה החרדית בישראל פשוט לא יכול להימשך כמות שהוא. יש גבול למספר הדורות שאפשר לגדל בעוני בלי להביא להתפרקות החברה.
אני בטוח שיש אלפי אנשים בחברה החרדית שרוצים בסתר לבם לצאת ממעגל העוני, האבטלה והתלות. אני אישית מכיר חרדים רבים שאמרו לי זאת. הגיע הזמן להתמודד עם המסר ולהתעלם סוף סוף מנושאי המסר.
המחלוקות שיש בציבור היום בעניין הבחירות הקרבות לרבנות הראשית בישראל גם הן שייכות לקטגוריה הזאת: התייחסות לנושא המסר והתעלמות מוחלטת מן המסר עצמו. הדיון כולו, שחלק ניכר ממנו הוא אישי ומלא שטנה, סובב סביב האישיות של אחד המועמדים לתפקיד הרב הראשי האשכנזי. אך הדיון צריך להתמקד כמובן, לדעתי, במוסד הרבנות עצמו.
המסר שהציבור בישראל שולח הוא שהמוסד הזה הדרדר לבירוקרטיה אנכרוניסטית וכמעט איבד את הרלוונטיות שלו. כדי להמשיך להתקיים ולהשיג את המטרות הנאצלות שמייסדיו הציבו לו לפני תשעים שנה, יש צורך בשינוי בהלך הרוח ובאמירה ברורה שתבהיר מה תכליתו של מוסד זה ומה המדיניות שלו.
יש צורך בשינוי כיוון ברור באסטרטגיה ובטקטיקה, ולא משנה מי יהיה הרב הראשי הבא. במקום להשמיץ מועמדים לתפקיד, אלה שרוצים להגן עליו ולהמשיך את קיומו ינהגו בתבונה אם יגדירו בברור את יעדיו ומגבלותיו של התפקיד ויסבירו מדוע הוא צריך להמשיך להתקיים ולזכות בתמיכת הקהילה.
רבנו ישראל ליפקין מסלנט פירש את הפסוק בתהילים "בקמים עליי מרעים תשמענה אוזניי" ואמר שצריכה להיות לאדם החוכמה להאזין ולשמוע את מה שהם, אויביו, אומרים, על מנת שהוא עצמו יוכל להשתפר ולהתפתח.
אבל כל זמן שאנחנו עסוקים יותר בשליח ופחות במסר שהוא מביא, באדם ולא בסוגיה האמיתית, אנחנו מתעלמים מעצתו החכמה של רבנו ישראל. ההיסטוריה מלמדת אותנו שבסופו של דבר נצטרך להתמודד עם המסר, ולא משנה מי מביא אותו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
