ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
{/.}
(ד. שליש עליון –ד: שליש תחתון)
א. למה בודקים בלילה?
הרי זמן איסור חמץ רק בחצות יום י"ד, שנבדוק שעה לפני כן.
ואם נאמר משום "זריזין מקדימים", אז מספיק בבוקר!
אמר ר"נ בר יצחק–
- 1.בשעה שבני אדם מצויים בבתיהם.
- 2.צריך נר, וממילא צריך לילה.
(למה צריך נר? מסברא – אור הנר יפה לבדיקה, מפסוק – ראה ז:).
[אביי – כיון שחשוב שיהיה בלילה, יזהר לא להתחיל בלימוד תורה לפני הבדיקה, שמא ישכח ויאלץ לבדוק ביום. בפוסקים – וכן שאר מלאכות שאסור להתחילם לפני המנחה כמו אכילה ורחיצה].
(ד. שליש תחתון)
ב. משכיר ושוכר
הקדמה – מהתורה מספיק ביטול
(רש"י – "תשביתו", תוס' – סברא – שאם מבטל זה הפקר ואינו עובר עליו).
חז"ל תיקנו בדיקה
לרש"י – שלא יעבור על בל יראה וימצא, תוס' – שמא יאכל בטעות.
A. מי בודק?
אם החמץ של השוכר – ודאי שהוא בודק (החמץ שלו + ברשות שלו).
שאלו את רנבי"צ –אם כל החמץ של בעה"ב?
אם לא יבדקו – שניהם עוברים, בעה"ב משום שהחמץ שלו, והשוכר משום שהחמץ ברשותו (ונאריך בזה בדף ה:).
סברות–
לרש"י שזה דין בבל יראה, אז השוכר – כי הוא אחראי על מצוות הבית (ועובר גם על חמץ של יהודי אחר), או בעה"ב – או כי הוא אחראי על מצוות הבית, או כי החמץ שלו.
לתוס' (שזה שמא יאכל) – השוכר – שמא יאכל, בעה"ב –הדאגה היא שמא יאכל אך הוא אחראי על הבדיקה כי החמץ שלו או כי זה חובת הבית והבית שלו (וגם כי כבר התחייב אתמול בלילה).
- 1.תא שמע –השוכר חייב במזוזה.
הנחות יסוד – גם חמץ וגם מזוזה זה חובת הבית, והשוכר אחראי על חובות הבית.
דחייה – מזוזה חובת הדר, וממילא אי אפשר ללמוד לחמץ.
- 2.תנינא –
השכיר לפני י"ד – השוכר,
השכיר ביום י"ד – המשכיר.
B. האם חזקתו בדוק, כששכר ביום י"ד? (וכשאי אפשר לשאול את בעה"ב, כי אם נמצא חייבים לשאול גם כשיש חזקה)
- 1.יש חזקה, שהרי אחרת למה האישה נאמנת שבעלה בדק.
והחידוש שאין צורך לשאול אותו, גם כשנמצא בעיר, אלא מספיק לשאול את האישה/קטן (תוס').
- 2.אין חזקה,
שהרי אחרת למה צריך את עדות האישה/קטן? - 3.יש חזקה,
ואי אפשר ללמוד מכאן כלל, כי מדובר שברור שהבעל לא בדק,
והחידוש שהאישה/קטן נאמנים לומר שהיא בדקה.
(ולמה נאמנים?
בפשטות בגמרא – כי זה דין דרבנן.
ומקשים הראשונים – הרי אישה נאמנת על כשרות וכד'.
תוס' – הבדיקה דורשת דקדוק מיוחד בזה נאמנת רק כי זה דרבנן.
בעל העיטור – אישה אכן נאמנת גם באיסורי תורה, ורק הקטן נאמן רק בדרבנן.)
C. השכיר בית בחזקת בדוק, ומצאו שאינו בדוק, האם זה מקח טעות?
ר"ן – השכיר סתם, וחזקתו בדוק, ומדובר שהמשכיר אינו כאן להשלים את הבדיקה ביום י"ד.
תוס' – השכיר ביום י"ג, ואמר לשוכר שבדק מוקדם.
אביי – אינו מקח טעות,
כי גם אם ידע אתמול שבאמת אינו בדוק, לא היה מבטל את העיסקה כי נוח לו לאדם לעשות מצווה בגופו ובממונו.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
