ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. שני יצורים מוזרים
בפרשתנו מסתתרים:
"ירח בן-יומו" - יחיד בתורה,
ואחיו התאום - "קרני פרה".
מעטרים הם "אלפיים באמה" ראשונים,
מתוך ארבעה שבפסוק – לכל הכיוונים.
ב. השבת נקרא על גאולה
שממנה בורחים ומבקשים… הצלה.
אך לא לכל פותחים,
את שערי מקום המבטחים,
ויש שלא זוכים
ודמיהם לכפרה – נשפכים!
ג. מצא הוכחה מהפרשה,
שעיר מקלט זו שיטת ענישה.
אין היא רק מסתור והגנה,
מפני רודף בעל חמה בלתי מרוסנה.
ד. חושבים אנו שבעוון המרגלים,
נענש העם בשנים רבות של טלטולים.
והנה מתברר שרק כל שנתיים בממוצע,
נאלצו אבותינו לצאת למסע.
ואילו רוב הזמן שהה העם במנוחה,
ורש"י מביא לכך מפרשתנו הוכחה.
ה. נישואין במשפחה, בדרך כלל, אינם מומלצים,
אלא שבפרשתנו הינם מאד נחוצים.
זאת, כדי לפתור בעיה קשה וסבוכה,
שבה שני הצדדים טוענים נכוחה.
והנה מתברר שזו המצווה שנאמרה,
היתה רק לשעתה ולדורה!
מה היא הסיבה
לבטול זו המצווה?
(רמב"ן לו ט והערות תורה תמימה ד)
ו. א- בפרשתנו מצוות הורשה.
מחלוקת נפלה בפרושה (רמב"ן לג, נג).
ב- ועוד, מהן התחומים והגבולות,
בהן מצווה זו וחברותיה חלות?
חזק חזק ונתחזק!
תשובות
א. הטעמים 'ירח בן יומו' ו'קרני פרה' מופיעים במילים 'אלפיים באמה' (ל"ה, ה').
ב. רוצח בשגגה בורח לעיר מקלט מפני גואל הדם. רוצח במזיד אינו ניצל בעיר מקלט ונהרג (בבית-דין ע"פ עדים והתראה).
ג. 'ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ...'- אסור לקבל מן הרוצח כסף כדי להתיר לו לצאת מהעיר מקלט, אפילו אם גואל הדם כבר לא יהרגהו (רמב"ן פס' ל"א-ל"ב).
ד. 'למה נכתבו המסעות הללו? להודיע חסדיו של מקום, שאע"פ שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא היתה להם מנוחה... נמצא שכל שמונה ושלושים שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות' (רש"י בתחילת פרשת מסעי).
ה. בנות צלפחד צוו להתחתן עם בני דודיהם כדי שלא תסוב הנחלה משבט לשבט. 'ועל דעת רבותינו שדרשו דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה בלבד... כי הקפידה להם תהיה יותר גדולה בעת החילוק שלא יתערבו השבטים זה עם זה בנחלה, כי אחרי כן כבר נודעה נחלתן ולא יקפידו כל כך' (רמב"ן, וכעין זה בתורה תמימה).
ו. א- 'והורשתם את הארץ וישבתם בה'- הרמב"ן מבאר שזוהי מצוות עשה לרשת (-לכבוש) את ארץ ישראל מן הגויים ולהתיישב בה, וכל מאמרי חז"ל הרבים על מצוות יישוב הארץ והאיסור לצאת ממנה נובעים מפסוק זה. רש"י מפרש שאין זו מצווה אלא תנאי מציאותי, אם תירשו את הארץ תוכלו להתיישב בה ואם לא תירשו לא תוכלו להתיישב בה.
ב- בפסוקים הבאים אח"כ (ל"ד, א-ט"ו) מפורטים גבולות ארץ ישראל (חוץ מעבר הירדן). בתוך גבולות אלו נוהגות המצוות התלויות בארץ (רש"י פס' ב').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
