ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(תחילת פרק מקום שנהגו - נ: 5-)
א. איסור מלאכה בערב פסח
א. המשנה –
בערב פסח יש הרבה הכנות (חמץ, מצה וכו'), ולכן יש מקום לאסור מלאכה.
עד חצות – תלוי במנהג המקום.
משמע - מחצות – אסור.
ב. האיסור עד חצות
קשה – למה המשנה בכלל השמיעה את "חצות", הרי מחצות אסור בכל ערב יו"ט (ברייתא), לכן ודאי שהנושא כאן הוא עד חצות?
תשובה:
- 1.שם זה מן המנחה, וכאן אסור מחצות.
- 2.שם אינו איסור ממש אלא "אינו רואה סימן ברכה", כאן אסור ומשמתים אותו.
[גופא –
אותה ברייתא אוסרת מלאכה מהמנחה בערבי שבתות, ימים טובים,
וכן מוצאי שבת, יו"ט ויו"כ (כי מוסיפים מחול על קודש, הירושלמי מגביל עד שיסיים התפילה),
ובכל מקום שיש נדנוד עבירה – לרבות בתעניות ציבור על הגשמים (כדי שיהיה עם כולם בתפילות הגשמים).
(נ: שליש)
ב. אגדתא בנושא עבודה בערב שבת, ואינו רואה סימן ברכה
א. ת"ר – זריז מול שפל.
|
| נשכר | נפסד |
| זריז | עובד כל השבוע ולא בערב שבת | עובד כל השבוע וגם בערב שבת |
| שפל (בטלן) | לא עובד כל השבוע (כולל ערב שבת) – אפילו שאינו לשמה (וכן רבא על נשות מחוזא) | לא עובד כל השבוע אך בערב שבת כן |
ב. גם מצוות שלא לשמה זה טוב
- 1."שפל ונשכר" (כאמור).
- 2.רבא –
"כי גדול עד שמיים חסדך" – שלא לשמה,
"כי גדול מעל שמיים חסדך" – לשמה.
- 3.רב יהודה – שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
ג. מלאכות שבהם אינו רואה סימן ברכה (4 ברייתות) -
(אגב זה שהעושה מלאכה בערב שבת אחרי חצות אינו רואה סימן ברכה).
- 1.אשתו – שאשתו משכירה מאזניים בשוק (מעט + ביזוי).
ריחיים – משכיר אותם (מעט + טורח).
(אך מוסיפה הגמרא – אם יוצרת ומוכרת – הפסוק משתבח בה ("סדין עשתה ותמכור")).
- 2.מוכר קנים וקנקנים – נפח גדול ויש בזה עין הרע.
- 3.סוחרים בשוק – כולם מסתכלים עליהם (עין הרע),
מגדלי בהמה דקה – הכל צווחים עליהם (שהרי אסור לגדל בא"י, כי מזיקים לאחרים)
קוצצי אילנות טובים למוכרם – מלעיזים עליהם שהם הורסים את העצים בשביל כסף,
נותנים עיניהם בחלק יפה כשמתחלקים עם מישהו – מלעיזים עליהם שכך עושים. - 4.שכר מתורגמנים – נראה כמלאכת שבת,
שכר יתומים (אפוטרופוס שעושה שכורה בשל יתומים ומתחלק עמם) – אם ינהג שלא כהוגן אינם בני מחילה,
עושה סחורה במדינת הים – מסכן רכושו ולא כל יום יש נס,
שכר סופרים – ריב"ל – חכמים התפללו שלא יתעשרו כדי שלא יעזבו מלאכתם.
- 5.דומה לנ"ל – כותבי ספרים, תפילין ומזוזות וסוחריהם, ומוכרי תכלת, אא"כ עושים לשמה (שהרי אז ימשיכו גם אם יתעשרו, אז אינם כלולים ב"קללה").
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
