ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות תשובה לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
קלמן בן פנחס
ג בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, וְאֵין לָנוּ מִזְבַּח כַּפָּרָה - אֵין שָׁם• אֶלָּא תְּשׁוּבָה. הַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת. אֲפִלּוּ רָשַׁע כָּל יָמָיו וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה בָּאַחֲרוֹנָה• - אֵין מַזְכִּירִין לוֹ שֵׁם רִשְׁעוֹ*, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע לֹא יִכָּשֶׁל בָּהּ בְּיוֹם שׁוּבוֹ מֵרִשְׁעוֹ" (יחזקאל לג,יב). וְעַצְמוֹ שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר לַשָּׁבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם" (ויקרא טז,ל).
ד1 אַף עַל פִּי שֶׁהַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל הַכֹּ ל, וְעַצְמוֹ שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר - יֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁהֵן מִתְכַּפְּרִין בִּשְׁעָתָן•, וְיֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁאֵין מִתְכַּפְּרִין אֶלָּא לְאַחַר זְמַן. כֵּיצַד? עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה - אֵינוֹ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ מִיָּד. וּבְאֵלּוּ נֶאֱמַר: "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים, אֶרְפָּא מְשׁוּבֹ תֵיכֶם"• (ירמיה ג,כב; ושם: אֶרְפָּה).
ד2 עָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת וְלֹא מִיתַת בֵּית דִּין וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה - תְּשׁוּבָה תּוֹלָה• וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. וּבְאֵלּוּ נֶאֱמַר: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם" (ויקרא טז,ל).
ד3 עָבַר עַל כָּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה - תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִין, וְיִסּוּרִין הַבָּאִין עָלָיו גּוֹמְרִין לוֹ הַכַּפָּרָה. וּלְעוֹלָם אֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ כַּפָּרָה גְּמוּרָה עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עָלָיו יִסּוּרִין. וּבְאֵלּוּ נֶאֱמַר: "וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט• פִּשְׁעָם, וּבִנְגָעִים• עֲוֹנָם" (תהילים פט,לג).
ד4 בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא חִלֵּל אֶת הַשֵּׁם בְּעֵת שֶׁעָבַר*. אֲבָל הַמְּחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם• - אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, וְהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים וְהוּא עוֹמֵד בִּתְשׁוּבָתוֹ, וּבָאוּ עָלָיו יִסּוּרִין, אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ כַּפָּרָה גְּמוּרָה עַד שֶׁיָּמוּת; אֶלָּא תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְיִסּוּרִין - שְׁלָשְׁתָּן תּוֹלִין, וּמִיתָה מְכַפֶּרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִגְלָה בְאָזְנָי יי צְבָאוֹת, אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן"• (ישעיה כב,יד).
...........................................................................................................................................
אֵין שָׁם - אין. המילה שם היא מילת קישור שתורגמה מן הסגנון הערבי, ואינה ציון מקום. בָּאַחֲרוֹנָה - בסוף ימיו. בִּשְׁעָתָן - מיד. מְשׁוּבֹתֵיכֶם - חטאיכם (ראה ירמיהו ה,ו). תּוֹלָה - מתן העונש מתעכב, תלוי ועומד. שֵׁבֶט - מקל. נְגָעִים - חוליים. הַמְּחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם - העובר עבירות מתוך מרד וזלזול או גדול בתורה העושה במזיד מעשים הפוגעים בכבוד ה' (ראה יסודי התורה ה,י-יא; פה"מ אבות ד,ה). וְנִגְלָה בְאָזְנָי יי - ה' גילה לי בנבואה שאין העוון הזה מתכפר אלא במיתה.
ביאורים
הרמב"ם מחדש לנו מושג חדש – ' כפרה '. הרמב"ם אף אומר שייתכן שהאדם עשה תשובה ועדיין אין לו כפרה. מה ההבדל בין תשובה לכפרה?
נניח שאדם זרק כדור ושבר את החלון של חברו. הוא הולך אליו לבקש סליחה והחבר סולח. אבל העניין לא נגמר בכך. הוא צריך גם לשלם על הנזק שעשה ולקנות חלון חדש. בקשת הסליחה לבדה אינה מספיקה.
אותו הדבר במצוות ובעברות. אם אדם עבר עברה הוא צריך לעבור תיקון פנימי ולשוב בתשובה, אך גם אחרי התיקון שעבר נותר בעולם רושם שלילי כתוצאה מהעברה שעשה. הכפרה מנקה את הרושם הזה. המילה כפרה היא מלשון לכפר, לנקות.
יש כמה דרכי כפרה שנקבעות לפי עצמת העבירה. אלו הם המכפרים: תשובה, יום הכיפורים, תשלומים, ייסורין (כוללים גם מלקות ומיתות בית דין), ומיתה. בזמן שבית המקדש קיים גם השעיר המשתלח מכפר.
אפשר לחלק את המכפרים לשתי קבוצות:
כפרה לציבור – שעיר המשתלח וכן יום הכיפורים. ההבדל ביניהם הוא ששעיר המשתלח מכפר גם לאלו שאינם שבים ואילו יום הכיפורים מכפר רק לשבים. כל יחיד הוא חלק מהכלל, והחטאים שאנו עושים משפיעים לרעה על עצמנו ועל כלל ישראל, שהרי כל ישראל ערבים זה בזה. ביום הכיפורים, שהוא 'זמן תשובה ליחיד ולרבים', מתרחש תיקון כפול: א. תיקון לקלקול הציבורי שכל יחיד גרם במעשיו. תיקון זה נעשה על ידי השעיר המשתלח. ב. תיקון לקלקול אישי שעשתה העברה בנפשו של האדם. קלקול זה מתוקן רק על ידי תשובה.
כפרה ליחיד – התשובה היא בסיס התיקון לכל העבירות. בלעדיה אין כלל כפרה. על העברות הקלות התשובה משמשת גם ככפרה. עברות קלות הן ביטול מצוות עשה שאין עליהן כרת כמו למשל אדם שלא קיים מצוות ישיבה בסוכה. בעברות חמורות יותר, שהן מצוות לא תעשה, כמו אדם שחרש בשור ובחמור יחדיו, לא מספיקה התשובה אלא יום הכיפורים מכפר. עברות חמורות יותר שיש עליהן כרת כמו אדם שאכל חמץ בפסח, צריכים בנוסף לאלו גם ייסורים. גם מיתות בית דין, כמו סקילה על חילול שבת, מהווים כפרה. אם כשעבר עברה מהעבירות שהזכרנו נוצר חילול ה' - צריכים גם מיתה כדי לכפר על הרושם הקשה שעשתה העברה בעולם. כאשר האדם עושה חילול ה' נוצר חסרון וחלל של גילוי שם ה'. זה מתכפר רק כשהחוטא נפטר ונוצר חלל של מציאותו.
הרחבות
*תשובה מוחקת הכל
אֲפִלּוּ רָשַׁע כָּל יָמָיו וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה בָּאַחֲרוֹנָה - אֵין מַזְכִּירִין לוֹ שֵׁם רִשְׁעוֹ. כוחה של התשובה למרק את העוונות באופן מוחלט. כך נראה מסיפור הגמרא על אלעזר בן דורדיא שעבר עבירות רבות אך מכוחה של תשובה זכה לבת קול ש"הסמיכה" אותו בתואר רבי לאחר פטירתו [עבודה זרה יז.]. כמו כן, הגמרא פוסקת שהאומר לאישה הרי את מקודשת לי "על מנת שאני צדיק", אפילו הוא רשע גמור – מקודשת [קידושין מט:], משום שבכוחו של הרהור תשובה להחשיבו כצדיק. כך גם במסכת יומא, שם אומר ריש לקיש שבכוחה של תשובה להפוך את הזדונות לשגגות ואף לזכויות [יומא פו:]. בירושלמי מופיעים דברים דומים: "שאלו להקב"ה, החוטא מהו עונשו? אמר להם יעשה תשובה ויתכפר לו" [ירושלמי מכות ב ו, פסיקתא דרב כהנא].
על כך כותב הרב קוק : "ומה מאושרה היא כעת בהרגישה בקרבה כי כבר נרצה עוונה, כי קרבת אלוהים חיה ומאירה בקרבה, כי הוקל משאה הפנימי, כי היא כבר שלמה נִשְׁיָהּ, ואינה עוד מעושקה בעושק וטרוף פנימי, מלאה היא מנוחה ושלווה כשרה" [אורות התשובה ג].
*גדול חילול השם
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא חִלֵּל אֶת הַשֵּׁם בְּעֵת שֶׁעָבַר. המהר"ל מבאר את חומרת חילול השם בכך שזהו עוון הסותר את כל מטרת הבריאה: "אבל החוטא בחלול השם עונשו שלא יהיה במציאות כלל מפני שחטא בשמו יתברך אשר שמו מורה על מציאותו ולפי גודל השם כך נודע מציאותו בעולם... ועוד יותר מזה... כי כל אשר ברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו, ומי שמחלל השם אין ראוי אליו המציאות שהרי כל הנמצאים הם לכבודו יתברך" [נתיב התשובה ג].
שאלות לדיון
א. מה ניתן ללמוד מכך ש"עיצומו של יום הכיפורים מכפר"?
ב. מה מוגדר חילול השם? האם זה מושג שתלוי ומשתנה לאור הנסיבות והמקרים?
הלכות תשובה (טקסט, ביאורי מילים וכותרות) ניתנו באדיבות 'מפעל משנה תורה'.
לעילוי נשמת קלמן בן פנחס
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
