ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- סליחות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
1. זמן אמירת סליחות הוא מאשמורת הבוקר, ואין לומר קודם חצות לילה.
2. שליח צבור לימים נוראים צריך להיות בעל כמה מעלות, ושיהיה מרוצה לציבור.
3. שליח הצבור צריך לדעת את פירוש התפילה והכוונות הבסיסיות.
4. אם אומרים סליחות קודם זמן עיטוף טלית, על שליח הצבור ליקח טלית של חבירו כדי שלא יצטרך לברך עליה.
מנהגי סליחות
מתוך שימי אלול ועשרת ימי תשובה, ימים מיוחדים הם לסליחה ומחילה מאת הקב"ה, נהגו ישראל לומר סליחות ותחנונים בימים אלו.
בראשונים מצאנו כמה מנהגים לגבי הימים בהם נוהגים לומר סליחות:
א. מראש חודש אלול עד יום הכיפורים - כשיטה זו כתב השו"ע וכך נוהגים ההולכים אחריו.
ב. מיום א' שלפני ראש השנה ועד יום הכיפורים - כשיטה זו כתב רמ"א וכך נוהגים ההולכים אחריו.
ג. בעשרת ימי תשובה בלבד.
זמן אמירת הסליחות לכתחילה הוא באשמורת הבוקר (שהיא סוף הלילה), לפי שאז שט הקב"ה בעולם, וזמן זה זמן רצון הוא1.
אין לומר סליחות קודם חצות לילה, לפי שלא ראוי להזכיר י"ג מידות של רחמים אלא בעת רצון.
ובמוצאי שבת יש טעם נוסף לאסור קודם חצות - מפני קדושת שבת2.
אם אומרים את הסליחות לפני זמן טלית, צריך לקחת טלית של חבירו כדי שלא יצטרך לברך עליה7.
מי ראוי להיות שליח צבור בימים אלו?
מפני קדושת ימי הסליחות ומעלתם, נהגו לדקדק בימים אלו לבחור שליח צבור שיש בו מעלות ככל האפשר:
א. אדם הגון וגדול בתורה ומעשים כמה שיותר.
ב. מעל גיל שלושים - מאחר והתפילה היא כנגד עבודת המקדש, ובני לוי עבדו מגיל שלושים ואילך.
ג. שיהיה נשוי, כדי שיהיה שמור מן החטא.
למרות המעלות האלו, כל ישראל כשרים להיות שליח צבור בתנאי שהקהל רוצה בו3.
כמו כן, אם מזדמן בן תורה וירא חטא שאינו מעל גיל שלשים ואינו נשוי ולעומתו אדם רגיל, שאינו בן תורה, אע"פ שהוא נשוי ומבוגר, עדיף לבחור בראשון להיות שליח צבור4.
דינים לשליח צבור
השל"ה הקדוש כתב שצריכים השליח צבור והבעל תוקע להיות בעלי תשובה גמורים. לכן מי שעתיד להיות שליח צבור בימים הנוראים, עליו להתאמץ ביותר לחזור בתשובה על כל שלביה בימים אלו.
כמו כן, עליו ללמוד את התפילות ומשמעותן עד כמה שאפשר5.
אם מתעתד להיות שליח צבור, ורואה שדבר זה יגרום מחלוקת, עדיף שיוותר, אע"פ שהשליח צבור יהיה אדם שאינו הגון6.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
