ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
במשך מאות שנים התפתחה ביוון תרבות בעלת הישגים גדולים במדע, פילוסופיה, ספרות, אומנות, אדריכלות, אסטרטגיה צבאית וסדרי שלטון. במשך אותן שנים שבהן עוצמתם הלכה וגברה, היוונים כמעט לא פעלו נגד ממלכות שכנות אלא היו עסוקים במלחמות פנימיות, בעיקר בין אתונה וספרטה. לאחר תהליך הבשלה ממושך, ובעקבות מלחמות שפיתחו את שיטות הלחימה אבל גם התישו את אתונה וספרטה, הצליח פיליפוס מלך מוקדוניה לגבור על יריביו ולאחד את המדינות היווניות תחת שלטונו. כך נוצרה הממלכה היוונית החזקה.
יוון האלילית
היוונים העלו את התפישה האלילית לשיא תרבותי. מתוך הרעיון שיש אלילים רבים שכל אחד מהם עוסק בתחום בפני עצמו, הצליחו היוונים לחלק את תחומי המדע והתרבות למחלקות שונות, לנתח כל אחד מהם בנפרד ולהגיע להישגים כבירים בחקר הטבע, בפיתוח שיטות ממשל ובאסטרטגיה צבאית. על ידי חלוקת המדע לתחומים שונים הצליחו להשתחרר מכבלי הדעות הקדומות שלפתו את כל התחומים זה בזה, ולפתח כל תחום בפני עצמו.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
372 - איך להתעשר בזכות המעשר
373 - ישראל והתרבות ההלניסטית
374 - שבת בלי כדורגל
טען עוד
הכיבושים הגדולים
פליפוס מלך מוקדון ששלט בכל יוון הזמין את גדול הפילוסופים והמדענים היוונים, אריסטו, לשמש כמחנך לבנו, אלכסנדר. כשעלה אלכסנדר לשלטון מצויד בהבנה שלטונית ואסטרטגית, במשאבים של מדינה מפותחת, ובצבא חזק מאוד - החל במסע כיבושים. מעצמות גדולות, ובראשן פרס ומצרים, נפלו שדודות לרגליו. תוך כשלוש שנים (ג'תכו-ג'תכט; 334-331 לפני הספירה) כבשו היוונים את אסיה הקטנה, את ארץ ישראל, את מצרים ואת כל שטחה של האימפריה הפרסית העצומה עד הודו. לאחר מות אלכסנדר מוקדון החלו מפקדי הצבא היווני להילחם ביניהם על השלטון, עד שלבסוף התחלקו השטחים העצומים שבשליטתם למספר מלכויות יווניות.
בעקבות הכיבוש התפשטה התרבות היוונית-הלניסטית בכל הממלכות. היא עיכלה אל תוכה את כל התרבויות האחרות ויצרה תרבות הלניסטית אחת. שיטת המשטר, השפה, התרבות, תחרויות הספורט שבכל הארצות היו הלניסטים. העשירים והנכבדים שבכל העמים התבוללו ביוונים וחיקו את אורחותיהם.
המצב ביהודה הכבושה
גם יהודה נשלטה על ידי היוונים, רוב הזמן על ידי בית תלמי שמרכז שלטונו היה במצרים, ולבסוף על ידי בית סלבקוס שמרכז שלטונו היה בסוריה. כמו בכל הארצות, גם ביהודה ההתייוונות הלכה והתפשטה. אמנם היהודים היו שונים ועקשנים משאר העמים, לכן תהליך ההתייוונות היה איטי יחסית. אבל במשך מאה ושישים שנים של שלטון יווני הלכה השפעתם וגברה, כאשר כמו תמיד העשירים הם שמובילים את תהליך ההתבוללות התרבותית. המצב התדרדר עד שגם הכוהנים הגדולים, יאסון ומנלאוס, היו ראשי המתייוונים, ופעלו לקידום השפעת יוון על יהודה.
הם הקימו ליד בית המקדש איצטדיון לתחרויות היאבקות, והעדיפו לחזות בתחרויות מאשר לקיים את עבודת הקורבנות בבית המקדש. גם הכישלונות הצבאיים של בית סלבקוס לא גרמו למובילי דעת הקהל בישראל לתהות שמא התרבות היוונית אינה כה מוצלחת. הם היו בטוחים שהעתיד שייך להלניזם, ועשו הכל כדי להתערות בקרבו. למתבונן מהצד היה נדמה שעוד מעט גם יהודה תהיה כשאר העמים, שנטמעו לחלוטין באוקיינוס ההלניסטי שמסביב.
גזירת אנטיוכוס
בשנת ג' אלפים תקצ"א למניין שאנו מונים לבריאת העולם (169 לפני הספירה), כמאה ושישים שנה לאחר כיבוש הארץ על ידי היוונים, החל אנטיוכוס הרביעי (אפיפנס) להכביד את עולו על ישראל. שתי מטרות היו לו: האחת, לאחד את ממלכתו תחת התרבות ההלניסטית כדי להעצימה אל מול אויביה - לשם כך רצה להעביר את ישראל על דתם. והשנייה, להעשיר את קופתו שהתדלדלה בעקבות כישלונו הצבאי באסיה הקטנה.
היוונים בהנהגתו בזזו את כלי המקדש, פרצו את חומות ירושלים, הרגו אלפי יהודים ומכרו רבים לעבדים.
לאחר כשנתיים, בשנת ג' אלפים תקצ"ג (167 לפני הספירה), גזר אנטיוכוס על היהודים לעזוב את התורה ומצוותיה ולעבוד עבודה זרה, והטיל עונש מוות על מי שמקיים את המצוות. הוא ביטל את עבודת הקורבנות בבית המקדש והפך אותו למקום עבודה זרה. ספרי תורה נקרעו ונשרפו. חייליו עברו מכפר לכפר והכריחו את היהודים להקים מזבח לעבודה זרה ולאכול חזיר. קיום ברית המילה נאסר, נשים שחירפו נפשן למול את בניהן הוצאו להורג. בעקבות גזירות השמד רבים מהחסידים ברחו למדבריות ולמערות ולארצות אחרות, ורבים נהרגו על קידוש השם.
המרד
כשהגיעו היוונים לכפר מודיעין וביקשו להכריח את מתתיהו בן יוחנן כהן גדול לעבוד עבודה זרה, קם מתתיהו והרג את היווני ואת המתייוון שאיתו. החידוש במעשהו היה שבמקום למות על קידוש השם כשאר החסידים בחר להרוג את הצורר, ויחד עם בניו הרים את נס המרד ביוונים ובהתייוונות.
התברר שדווקא הלחץ החריף כנגד היהדות עורר את הזיק הנשמתי, ואפילו יהודים שקיימו את המסורת כמצוות אנשים מלומדה, ולא עשו את הנדרש אל מול מובילי התרבות היוונית, היו פתאום מוכנים למסור את נפשם על אמונתם.
מי יודע, על פניו נראה שאילו היו היוונים מתאזרים בסבלנות, גם על היהודים היה עובר תהליך ההתייוונות עד שהיו מאבדים לחלוטין את זהותם. אולם יד ה' המסתתרת במהלכי הדורות יצרה את העימות. כעין הקשיית ליבו של פרעה בשעתו, כך הקשה ה' את ליבו של אנטיוכוס.
ההתמודדות הרוחנית
אבל לאחר שהמלחמה נסתיימה בניצחון צבאי-מדיני, חזרה והתעוררה המלחמה הקשה יותר, המלחמה התרבותית. עדיין היינו צריכים לעמוד על נפשנו אל מול האוקיינוס ההלניסטי האדיר ששטף את כל התרבויות שבסביבה.
התרבות היוונית היתה בעלת עוצמה רבה. הרעיון לחלק בין התחומים, שתאם את התפישה האלילית, נתן להם אפשרות לעכל את כל המיטב שבכל התרבויות, כאשר התפישה היוונית משמשת כמבנה-על לכל שאר התרבויות. העמים הכבושים הלכו שבי אחר התרבות ההלניסטית על הישגיה המדעיים ותחומי האמנות המפותחים שבה. גם לאחר מאות שנים, כאשר הרומאים הפכו לכוח החזק בעולם מבחינה צבאית, מבחינה תרבותית היתה עדיין התרבות היוונית שולטת בכיפה.
וכך גם לאחר שוך הקרבות שארכו עשרות שנים, שבסופם ניצחו החשמונאים את היוונים, היו עוד ביהודה רבים שנטו אחר התרבות ההלניסטית. וכך אירע גם למלכי בית חשמונאי, נכדיו של מתתיהו הכהן הגדול, שמסר את נפשו על מלחמה בהתייוונות, וצאצאיו נעשו מתייוונים בעצמם. הם המשיכו ללחום למען עצמאות ישראל וראו ערך רב בהגנה על בית המקדש והמסורות, אבל כל זאת בתוך המסגרת של הפלורליזם ההלניסטי.
מחלוקת בתוך ישראל
המאבק בתוך ישראל היה קשה מאוד. נאמני התורה והמצוות לחמו על עמדתם. הגיעו הדברים לידי כך שינאי המלך, ממלכי בית חשמונאי, הוציא להורג רבים מהחכמים, וכמוהו עשה גם המלך הורדוס. אך חכמי ישראל המשיכו במסירות נפש לקיים ולפתח את בתי המדרש, להנחיל תורה לישראל, לתקן תקנות ולעשות סייגים לתורה, להגדיר באופן מדויק את ההבדל שבין האמונה בה' לתפישה האלילית.
כלפי חוץ שלטו הנוהים אחר ההלניזם, הם ניהלו את המדינה, הם היו העשירים. אבל בתוך בתי המדרש ובבתיהם של רוב ישראל גברה השפעתם של החכמים.
על פי זה אפשר להבין את ביקורתם של חכמי ישראל על בית חשמונאי, שהיו כוהנים ונטלו לעצמם את המלוכה (עיין רמב"ן בראשית מט, י). החיבור שבין הכהונה והמלוכה גרם נזק. השיקולים המדיניים פגעו בטהרת הכהונה, והפגם שנגרם לעבודת בית המקדש החליש את המלוכה. יש מפרשים שלכן רבי יהודה הנשיא לא ערך מסכת משנה על חנוכה.
חורבן בית המקדש השני
הקרע הפנימי שבין חכמי ישראל לנוהים אחר ההלניזם הביא בסופו של דבר לשסע עמוק בחברה היהודית ולחשדנות של זרם אחד במשנהו, עד שהגיעו לשנאת חינם ולחורבן בית המקדש השני.
לכאורה היה נראה שמלחמתם של גיבורי בית חשמונאי כשלה, רומא הרשעה שהמשיכה את תרבות יוון החריבה את בית מקדשנו.
מורשת מרד החשמונאים
ואף על פי כן היה ערך גדול לניצחונותיהם של החשמונאים. העצמאות המדינית, גם כשהייתה חלקית, תרמה לשגשוגה של האוכלוסיה היהודית בארץ מכל הבחינות. המצב הכלכלי השתפר, הילודה גברה, עולים רבים עלו מבבל.
למרות הקשיים והרדיפות בתי המדרש פרחו והתרחבו, עד שלבסוף, בתהליך ארוך ומורכב פוררה היהדות את רוב היסודות האליליים שבהלניזם. האמונה המופשטת בה' אחד, ערכי המוסר והשאיפה לתיקון עולם, שהם יסודות התורה, הלכו והתפשטו בין אומות העולם, עד שבדרכים ישרות או עקלקלות (נצרות ואסלאם) הפכו ליסוד לכל הטוב והיפה שבתרבות האנושית.
משמעות נס פך השמן
בימי מלכות חשמונאי היה נראה שהנס העיקרי הוא הניצחון הצבאי על היוונים והחזרת העצמאות המדינית. על כך תיקנו חכמים לומר הלל בברכה בימי החנוכה, ולומר "על הניסים" בתפילה ובברכת המזון. אולם לאחר חורבן בית המקדש הפך נס פך השמן ליסוד המרכזי של חנוכה, מפני שהוא המבטא את סוד הנצחיות של אמונת ישראל, שגוברת על כל מגבלות הטבע, מאירה את החושך ומבשרת תורה לעולם. ובזכות נס פך השמן לא נתבטלה ההודאה ואמירת ההלל על הניצחון הלאומי ששימש תשתית לבניין הרוחני, שמכוחו אנחנו זוכים לחדש בימינו את התשתית הלאומית והרוחנית בארץ ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
