ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות תשובה לרמב"ם
משפט צדק מה'
ד1 אִלּוּ הָיָה הָאֵל גּוֹזֵר עַל הָאָדָם לִהְיוֹת צַדִּיק אוֹ רָשָׁע, אוֹ אִלּוּ הָיָה שָׁם• דָּבָר שֶׁמּוֹשֵׁךְ• אֶת הָאָדָם בְּעִקַּר תּוֹלַדְתּוֹ• לְדֶרֶךְ מִן הַדְּרָכִים*, אוֹ לְמַדָּע• מִן הַמַּדָּעוֹת, אוֹ לְדֵעָה• מִן הַדֵּעוֹת, אוֹ לְמַעֲשֶׂה מִן הַמַּעֲשִׂים, כְּמוֹ שֶׁבּוֹדִים• מִלִּבָּם הַטִּפְּשִׁים הוֹבְרֵי שָׁמַיִם• - הֵיאַךְ הָיָה מְצַוֶּה לָנוּ עַל יְדֵי הַנְּבִיאִים 'עֲשֵׂה כָּךְ', וְ'אַל תַּעֲשֶׂה כָּךְ', 'הֵטִיבוּ דַּרְכֵיכֶם', וְ'אַל תֵּלְכוּ אַחֲרֵי רִשְׁעֲכֶם', וְהוּא מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ כְּבָר נִגְזַר עָלָיו, אוֹ תּוֹלַדְתּוֹ תִּמְשֹׁ ךְ אוֹתוֹ לְדָבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָזוּז מִמֶּנּוּ? וּמַה מָּקוֹם הָיָה לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ? וּבְאֵי זֶה דִּין וְאֵי זֶה מִשְׁפָּט נִפְרָע מִן הָרָשָׁע אוֹ מְשַׁלֵּם שָׂכָר לַצַּדִּיק? "הֲשֹׁ פֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?" (בראשית יח,כה).
ד2 וְאַל תִּתְמַהּ וְתֹ אמַר: הֵיאַךְ יִהְיֶה הָאָדָם עוֹשֶׂה כָּל מַה שֶּׁיַּחְפֹּ ץ, וְיִהְיוּ מַעֲשָׂיו מְסוּרִים לוֹ? וְכִי יֵעָשֶׂה בָּעוֹלָם דָּבָר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת קוֹנוֹ וּבְלֹא חֶפְצוֹ•, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר: "כֹּ ל אֲשֶׁר חָפֵץ יי עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ" (תהילים קלה,ו)? - דַּע שֶׁהַכֹּ ל בְּחֶפְצוֹ יֵעָשֶׂה, וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּעֲשֵׂינוּ מְסוּרִין לָנוּ.
ד3 כֵּיצַד? כְּשֵׁם שֶׁחָפֵץ הַיּוֹצֵר• לִהְיוֹת הָאֵשׁ וְהָרוּחַ עוֹלִין לְמַעְלָה, וְהַמַּיִם וְהָאָרֶץ יוֹרְדִין לְמַטָּה, וְהַגַּלְגַּל• סוֹבֵב בְּעִגּוּל, וְכֵן שְׁאָר בְּרִיּוֹת הָעוֹלָם לִהְיוֹת כְּמִנְהָגָן שֶׁחָפֵץ בּוֹ - כָּכָה חָפֵץ לִהְיוֹת הָאָדָם רְשׁוּתוֹ בְּיָדוֹ וְכָל מַעֲשָׂיו מְסוּרִין לוֹ, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ לֹא כּוֹפֶה וְלֹא מוֹשֵׁךְ, אֶלָּא הוּא מֵעַצְמוֹ וּבְדַעְתּוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֵל עוֹשֶׂה כָּל שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת.
ד4 לְפִיכָךְ דָּנִין אוֹתוֹ לְפִי מַעֲשָׂיו: אִם עָשָׂה טוֹבָה - מְטִיבִין לוֹ; וְאִם עָשָׂה רָעָה - מְרֵעִין לוֹ. הוּא שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר: "מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּ את לָכֶם" (מלאכי א,ט; ושם בלא 'לָכֵם'), "גַּם הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם" (ישעיה סו,ג). וּבְעִנְיָן זֶה אָמַר שְׁלֹמֹ ה: "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ... וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט" (קהלת יא,ט), כְּלוֹמַר: דַּע שֶׁיֵּשׁ בְּיָדְךָ כֹּ חַ לַעֲשׂוֹת, וְעָתִיד אַתָּה לִתֵּן אֶת הַדִּין.
הָיָה שָׁם - היה. המילה 'שם' על פי הערבית. שֶׁמּוֹשֵׁךְ - שמוביל בכפייה. בְּעִקַּר תּוֹלַדְתּוֹ - מטבעו המוּלד. מַדָּע - ידיעה. דֵּעָה - כמבואר לעיל ב1. בּוֹדִים - ממציאים דברי שקר. הוֹבְרֵי שָׁמַיִם - אסטרולוגים, הסבורים שמצב הכוכבים קובע את מהלך חייו של האדם (ליחסו של רבנו לאסטרולוגיה ראה עבודה זרה, סוף פרק יא). חֶפְצוֹ - רצונו. הַיּוֹצֵר - הקב"ה. וְהַגַּלְגַּל - לפי מושגי האסטרונומיה העתיקה, גרם שמימי שקוף המניע את מערכת השמים (ראה יסודי התורה ג,א).
ביאורים
בהלכה זו הרמב"ם מתמודד מול דעה נוספת השוללת את הבחירה – דעת האסטרולוגים , 'הטיפשים הוברי השמים', בלשון הרמב"ם. הם טענו שכל פעולותיו של האדם מונחים על ידי הכוכבים והמזלות. כנגדם, הרמב"ם מביא שלוש הוכחות לכך שיש לאדם בחירה חופשית מוחלטת.
הראיה הראשונה היא שליחתם של הנביאים . הנביאים מוכיחים את עם ישראל וקוראים לו להטיב דרכיו ולא לעשות רע. אם העם מוכרח לעשות רע – אין טעם בשליחת הנביאים, שהרי אין בידי העם לשנות מה שנגזר עליו.
הראיה השנייה היא מצוות התורה . אם אין בחירה חופשית מוחלטת אין טעם לצוות על האדם לעשות מצוות ולהימנע מעבֵרות, שהרי נגזר עליו לעשות טוב או רע.
הראיה השלישית היא קיומם של השכר והעונש . אין זה מוסרי להעניש אדם או לתת שכר לאדם שהיה מוכרח לעשות מה שעשה. השכר והעונש ניתנים רק על מעשים שנעשו בבחירה חופשית, רק כך מגיע לאדם גמול על מה שעשה.
בהקדמתו לפירושו למסכת אבות, בפרק השמיני, מוסיף הרמב"ם שהבחירה החופשית היא לא רק טענת היהדות והתורה, אלא אף פילוסופי יוון מסכימים לדעה זו. פילוסופי יוון היוו את הפסגה שאליה האדם יכול להגיע בשכלו ללא התורה והנבואה, לכן אם אף הם סוברים שיש בחירה חופשית מוחלטת זה מוכיח שגם מבחינה שכלית, ולא רק מהתורה, יש בחירה חופשית.
טענה נוספת נגד הבחירה החופשית היא דווקא טענה דתית. לא ייתכן שיש לאדם בחירה חופשית מכיוון שאז הוא יכול לעשות מעשים נגד הקב"ה, וזה בלתי אפשרי. כמו שלא ייתכן שמחשב יעשה פעולות שמתכנת המחשב לא תכנת אותן, כך האדם לא יכול לעשות פעולות נגד מי שבראו, שהוא הקב"ה. הרמב"ם דוחה טענה זאת. הוא אמנם מסכים להנחת היסוד שאי אפשר לעשות מעשים נגד רצון ה', אך מחדש ש האפשרות לעשות ככל אשר נחפוץ זהו רצון ה'! כביכול, הוא תכנת את האדם שתהיה לו בחירה חופשית ולכן גם כאשר האדם בחר לחטוא זהו רצון ה'. לא שיעשה חטא אלא שיבחר בבחירתו החופשית.
הרחבות
* האם ייתכן שהאדם ייוולד עם נטיות המכריחות אותו לחטוא?
דָּבָר שֶׁמּוֹשֵׁךְ אֶת הָאָדָם בְּעִקַּר תּוֹלַדְתּוֹ לְדֶרֶךְ מִן הַדְּרָכִים. דברי הרמב"ם הללו לכאורה קשים, שהרי וודאי שישנו הבדל בין בני האדם, יש שדרכם אל הקודש קלה יותר, ויש שצריכים לעשות מאמץ גדול כדי להצליח להתעלות.
הלחם משנה הסביר את דברי הרמב"ם: "שאין שם דבר מכריחו... או תולדתו תמשוך אותו לאותו דבר שאי אפשר לו לזוז ממנו". כלומר, כוונת הרמב"ם היא שגם אם יש לאדם נטייה לכיוון מסוים, אין דבר המכריח את האדם ללכת בדרך מסוימת.
דברים אלו מפורשים בדברי הרמב"ם עצמו: "לא יתכן שיהיה האדם בטבע, מתחילת ברייתו, בעל מעלה, ולא בעל חסרון, כמו שלא יתכן שיהיה האדם בטבע בעל מלאכה מן המלאכות המעשיות. אבל יתכן שיהיה בטבע מוכן אל מעלה או אל פחיתות, בשיהיו פעולות זו קלות עליו מפעולות זולתה... כי דבר מוסכם עליו מתורתנו ומפילוסופית יון, כמו שאימתוהו טענות האמת, שמעשי האדם כולם מסורים אליו, אין כופה עליו בהם, ולא מושך לו מבחוץ בשום פנים, שיטהו אל מעלה או פחיתות; אלא אם כן תהיה הכנה מיזגית בלבד, כמו שבארנו, שיקל בגללה דבר או יקשה, אבל שיחוייב או ימנע - אין בשום פנים" [שמונה פרקים לרמב"ם פרק ח].
שאלות לדיון
א. האם הבחירה של האדם משפיעה על האלוה בעצמו? על מה היא כן משפיעה?
ב. הרמב"ם כותב שאין מה שמושך את האדם בעיקר בריאתו לדעה או מעשה שלילי, אלא הבחירה מוחלטת. לדבריו, כיצד נסביר את העובדה שיש אנשים עם נטיות חזקות לדברים רעים (כעס, גאווה וכו'), ויש כאלו שאין להם נטיות כאלו?
הלכות תשובה (טקסט, ביאורי מילים וכותרות) ניתנו באדיבות 'מפעל משנה תורה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
