ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות תשובה לרמב"ם
משפט צדק מה'
ד1 אִלּוּ הָיָה הָאֵל גּוֹזֵר עַל הָאָדָם לִהְיוֹת צַדִּיק אוֹ רָשָׁע, אוֹ אִלּוּ הָיָה שָׁם• דָּבָר שֶׁמּוֹשֵׁךְ• אֶת הָאָדָם בְּעִקַּר תּוֹלַדְתּוֹ• לְדֶרֶךְ מִן הַדְּרָכִים*, אוֹ לְמַדָּע• מִן הַמַּדָּעוֹת, אוֹ לְדֵעָה• מִן הַדֵּעוֹת, אוֹ לְמַעֲשֶׂה מִן הַמַּעֲשִׂים, כְּמוֹ שֶׁבּוֹדִים• מִלִּבָּם הַטִּפְּשִׁים הוֹבְרֵי שָׁמַיִם• - הֵיאַךְ הָיָה מְצַוֶּה לָנוּ עַל יְדֵי הַנְּבִיאִים 'עֲשֵׂה כָּךְ', וְ'אַל תַּעֲשֶׂה כָּךְ', 'הֵטִיבוּ דַּרְכֵיכֶם', וְ'אַל תֵּלְכוּ אַחֲרֵי רִשְׁעֲכֶם', וְהוּא מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ כְּבָר נִגְזַר עָלָיו, אוֹ תּוֹלַדְתּוֹ תִּמְשֹׁ ךְ אוֹתוֹ לְדָבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָזוּז מִמֶּנּוּ? וּמַה מָּקוֹם הָיָה לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ? וּבְאֵי זֶה דִּין וְאֵי זֶה מִשְׁפָּט נִפְרָע מִן הָרָשָׁע אוֹ מְשַׁלֵּם שָׂכָר לַצַּדִּיק? "הֲשֹׁ פֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?" (בראשית יח,כה).
ד2 וְאַל תִּתְמַהּ וְתֹ אמַר: הֵיאַךְ יִהְיֶה הָאָדָם עוֹשֶׂה כָּל מַה שֶּׁיַּחְפֹּ ץ, וְיִהְיוּ מַעֲשָׂיו מְסוּרִים לוֹ? וְכִי יֵעָשֶׂה בָּעוֹלָם דָּבָר שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת קוֹנוֹ וּבְלֹא חֶפְצוֹ•, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר: "כֹּ ל אֲשֶׁר חָפֵץ יי עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ" (תהילים קלה,ו)? - דַּע שֶׁהַכֹּ ל בְּחֶפְצוֹ יֵעָשֶׂה, וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּעֲשֵׂינוּ מְסוּרִין לָנוּ.
ד3 כֵּיצַד? כְּשֵׁם שֶׁחָפֵץ הַיּוֹצֵר• לִהְיוֹת הָאֵשׁ וְהָרוּחַ עוֹלִין לְמַעְלָה, וְהַמַּיִם וְהָאָרֶץ יוֹרְדִין לְמַטָּה, וְהַגַּלְגַּל• סוֹבֵב בְּעִגּוּל, וְכֵן שְׁאָר בְּרִיּוֹת הָעוֹלָם לִהְיוֹת כְּמִנְהָגָן שֶׁחָפֵץ בּוֹ - כָּכָה חָפֵץ לִהְיוֹת הָאָדָם רְשׁוּתוֹ בְּיָדוֹ וְכָל מַעֲשָׂיו מְסוּרִין לוֹ, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ לֹא כּוֹפֶה וְלֹא מוֹשֵׁךְ, אֶלָּא הוּא מֵעַצְמוֹ וּבְדַעְתּוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֵל עוֹשֶׂה כָּל שֶׁהָאָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת.
ד4 לְפִיכָךְ דָּנִין אוֹתוֹ לְפִי מַעֲשָׂיו: אִם עָשָׂה טוֹבָה - מְטִיבִין לוֹ; וְאִם עָשָׂה רָעָה - מְרֵעִין לוֹ. הוּא שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר: "מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּ את לָכֶם" (מלאכי א,ט; ושם בלא 'לָכֵם'), "גַּם הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם" (ישעיה סו,ג). וּבְעִנְיָן זֶה אָמַר שְׁלֹמֹ ה: "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ... וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט" (קהלת יא,ט), כְּלוֹמַר: דַּע שֶׁיֵּשׁ בְּיָדְךָ כֹּ חַ לַעֲשׂוֹת, וְעָתִיד אַתָּה לִתֵּן אֶת הַדִּין.
הָיָה שָׁם - היה. המילה 'שם' על פי הערבית. שֶׁמּוֹשֵׁךְ - שמוביל בכפייה. בְּעִקַּר תּוֹלַדְתּוֹ - מטבעו המוּלד. מַדָּע - ידיעה. דֵּעָה - כמבואר לעיל ב1. בּוֹדִים - ממציאים דברי שקר. הוֹבְרֵי שָׁמַיִם - אסטרולוגים, הסבורים שמצב הכוכבים קובע את מהלך חייו של האדם (ליחסו של רבנו לאסטרולוגיה ראה עבודה זרה, סוף פרק יא). חֶפְצוֹ - רצונו. הַיּוֹצֵר - הקב"ה. וְהַגַּלְגַּל - לפי מושגי האסטרונומיה העתיקה, גרם שמימי שקוף המניע את מערכת השמים (ראה יסודי התורה ג,א).
ביאורים
בהלכה זו הרמב"ם מתמודד מול דעה נוספת השוללת את הבחירה – דעת האסטרולוגים , 'הטיפשים הוברי השמים', בלשון הרמב"ם. הם טענו שכל פעולותיו של האדם מונחים על ידי הכוכבים והמזלות. כנגדם, הרמב"ם מביא שלוש הוכחות לכך שיש לאדם בחירה חופשית מוחלטת.
הראיה הראשונה היא שליחתם של הנביאים . הנביאים מוכיחים את עם ישראל וקוראים לו להטיב דרכיו ולא לעשות רע. אם העם מוכרח לעשות רע – אין טעם בשליחת הנביאים, שהרי אין בידי העם לשנות מה שנגזר עליו.
הראיה השנייה היא מצוות התורה . אם אין בחירה חופשית מוחלטת אין טעם לצוות על האדם לעשות מצוות ולהימנע מעבֵרות, שהרי נגזר עליו לעשות טוב או רע.
הראיה השלישית היא קיומם של השכר והעונש . אין זה מוסרי להעניש אדם או לתת שכר לאדם שהיה מוכרח לעשות מה שעשה. השכר והעונש ניתנים רק על מעשים שנעשו בבחירה חופשית, רק כך מגיע לאדם גמול על מה שעשה.
בהקדמתו לפירושו למסכת אבות, בפרק השמיני, מוסיף הרמב"ם שהבחירה החופשית היא לא רק טענת היהדות והתורה, אלא אף פילוסופי יוון מסכימים לדעה זו. פילוסופי יוון היוו את הפסגה שאליה האדם יכול להגיע בשכלו ללא התורה והנבואה, לכן אם אף הם סוברים שיש בחירה חופשית מוחלטת זה מוכיח שגם מבחינה שכלית, ולא רק מהתורה, יש בחירה חופשית.
טענה נוספת נגד הבחירה החופשית היא דווקא טענה דתית. לא ייתכן שיש לאדם בחירה חופשית מכיוון שאז הוא יכול לעשות מעשים נגד הקב"ה, וזה בלתי אפשרי. כמו שלא ייתכן שמחשב יעשה פעולות שמתכנת המחשב לא תכנת אותן, כך האדם לא יכול לעשות פעולות נגד מי שבראו, שהוא הקב"ה. הרמב"ם דוחה טענה זאת. הוא אמנם מסכים להנחת היסוד שאי אפשר לעשות מעשים נגד רצון ה', אך מחדש ש האפשרות לעשות ככל אשר נחפוץ זהו רצון ה'! כביכול, הוא תכנת את האדם שתהיה לו בחירה חופשית ולכן גם כאשר האדם בחר לחטוא זהו רצון ה'. לא שיעשה חטא אלא שיבחר בבחירתו החופשית.
הרחבות
* האם ייתכן שהאדם ייוולד עם נטיות המכריחות אותו לחטוא?
דָּבָר שֶׁמּוֹשֵׁךְ אֶת הָאָדָם בְּעִקַּר תּוֹלַדְתּוֹ לְדֶרֶךְ מִן הַדְּרָכִים. דברי הרמב"ם הללו לכאורה קשים, שהרי וודאי שישנו הבדל בין בני האדם, יש שדרכם אל הקודש קלה יותר, ויש שצריכים לעשות מאמץ גדול כדי להצליח להתעלות.
הלחם משנה הסביר את דברי הרמב"ם: "שאין שם דבר מכריחו... או תולדתו תמשוך אותו לאותו דבר שאי אפשר לו לזוז ממנו". כלומר, כוונת הרמב"ם היא שגם אם יש לאדם נטייה לכיוון מסוים, אין דבר המכריח את האדם ללכת בדרך מסוימת.
דברים אלו מפורשים בדברי הרמב"ם עצמו: "לא יתכן שיהיה האדם בטבע, מתחילת ברייתו, בעל מעלה, ולא בעל חסרון, כמו שלא יתכן שיהיה האדם בטבע בעל מלאכה מן המלאכות המעשיות. אבל יתכן שיהיה בטבע מוכן אל מעלה או אל פחיתות, בשיהיו פעולות זו קלות עליו מפעולות זולתה... כי דבר מוסכם עליו מתורתנו ומפילוסופית יון, כמו שאימתוהו טענות האמת, שמעשי האדם כולם מסורים אליו, אין כופה עליו בהם, ולא מושך לו מבחוץ בשום פנים, שיטהו אל מעלה או פחיתות; אלא אם כן תהיה הכנה מיזגית בלבד, כמו שבארנו, שיקל בגללה דבר או יקשה, אבל שיחוייב או ימנע - אין בשום פנים" [שמונה פרקים לרמב"ם פרק ח].
שאלות לדיון
א. האם הבחירה של האדם משפיעה על האלוה בעצמו? על מה היא כן משפיעה?
ב. הרמב"ם כותב שאין מה שמושך את האדם בעיקר בריאתו לדעה או מעשה שלילי, אלא הבחירה מוחלטת. לדבריו, כיצד נסביר את העובדה שיש אנשים עם נטיות חזקות לדברים רעים (כעס, גאווה וכו'), ויש כאלו שאין להם נטיות כאלו?
הלכות תשובה (טקסט, ביאורי מילים וכותרות) ניתנו באדיבות 'מפעל משנה תורה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
