ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות תשובה לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ששון בן רינה ז"ל
פֶּרֶק שְׁבִיעִי
נחיצות התשובה ומעלתה
תשובה בכל עת
א הוֹאִיל וּרְשׁוּת כָּל אָדָם נְתוּנָה לוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ (לעיל ה,א) - יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלִנְעֹ ר כַּפָּיו מֵחֲטָאָיו•, כְּדֵי שֶׁיָּמוּת וְהוּא בַּעַל תְּשׁוּבָה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
ב לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא נוֹטֶה לָמוּת, וְשֶׁמָּא יָמוּת בִּשְׁעָתוֹ, וְנִמְצָא עוֹמֵד בַּחֲטָאָיו. לְפִיכָךְ יָשׁוּב מֵחֲטָאָיו מִיָּד, וְלֹא יֹ אמַר: כְּשֶׁאַזְקִין אָשׁוּב, שֶׁמָּא יָמוּת קֹ דֶם שֶׁיַּזְקִין. הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹ ה אוֹמֵר בְּחָכְמָתוֹ: "בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים"• (קהלת ט,ח).
תשובה מתפישות רעות
ג וְאַל תֹּ אמַר שֶׁאֵין הַתְּשׁוּבָה אֶלָּא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַעֲשֶׂה, כְּגוֹן זְנוּת וְגָזֵל וּגְנֵבָה; כְּשֵׁם שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לָשׁוּב מֵאֵלּוּ, כָּךְ הוּא צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ בְּדֵעוֹת• רָעוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְלָשׁוּב מֵהֶן•: מִן הַכַּעַס, וּמִן הָאֵיבָה•, וּמִן הַקִּנְאָה, וּמִן הַתַּחֲרוּת, וּמִן הַהֶתֶל•, וּמֵרְדִיפַת הַמָּמוֹן וְהַכָּבוֹד, וּמֵרְדִיפַת הַמַּאֲכָלוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - מִן הַכֹּ ל צָרִיךְ לַחֲזֹ ר בִּתְשׁוּבָה. וְאֵלּוּ הָעֲווֹנוֹת קָשִׁין מֵאוֹתָן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַעֲשֶׂה; שֶׁבִּזְמַן שֶׁאָדָם נִשְׁקָע בָּאֵלּוּ - קָשֶׁה הוּא לִפְרֹשׁ•. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "יַעֲזֹ ב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹ תָיו"• (ישעיה נה,ז).
מעלת התשובה
ד אַל יְדַמֶּה בַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא מְרֻחָק מִמַּעֲלַת הַצַּדִּיקִים מִפְּנֵי הָעֲווֹנוֹת וְהַחַטָּאוֹת שֶׁעָשָׂה. אֵין הַדָּבָר כֵּן, אֶלָּא אָהוּב וְנֶחֱמָד הוּא לִפְנֵי הַבּוֹרֵא, וּכְאִלּוּ לֹא חָטָא מֵעוֹלָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשְּׂכָרוֹ הַרְבֵּה, שֶׁהֲרֵי טָעַם טַעַם הַחֵטְא וּפֵרֵשׁ מִמֶּנּוּ וְכָבַשׁ יִצְרוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים: מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין בּוֹ - אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִין יְכוֹלִין לַעֲמֹ ד בּוֹ; כְּלוֹמַר: מַעֲלָתָן גְּדוֹלָה מִמַּעֲלַת אֵלּוּ שֶׁלֹּא חָטְאוּ מֵעוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כּוֹבְשִׁין יִצְרָן יָתֵר מֵהֶן.
ה כָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּן צִוּוּ עַל הַתְּשׁוּבָה, וְאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין• אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה*. וּכְבָר הִבְטִיחָה תּוֹרָה שֶׁסּוֹף יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּסוֹף גָּלוּתָן, וּמִיָּד הֵן נִגְאָלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה כִי יָבֹ אוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים... וְשַׁבְתָּ עַד יי אֱלֹהֶיךָ... וְשָׁב יי אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יי אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה" (דברים ל,א-ג).
וְלִנְעֹר כַּפָּיו מֵחֲטָאָיו - הידיים הן אברי העשייה, ולכן מייחסים אליהם את מעשיו של האדם (ראה למשל יונה ג,ח; תהלים כד,ד). "ניעור הכפיים" מהחטא משמעותו התנתקות ממנו. בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים - משל הוא: היה נקי מחטא בכל עת. דֵעוֹת - ראה לעיל ביאור ה,ב. וְלָשׁוּב מֵהֶן - לקיים מצוַת עשה להידמות לה' וללכת בדרכיו (דעות א,ד; א,ו). אֵיבָה - שנאה. הֶתֶל - רוח שטות, ליצנות. קָשֶׁה הוּא לִפְרֹשׁ - מפני שההרגל לעשות מעשים רעים מתקבע בדעתו של האדם כמחשבה שקשה לעקור אותה, ולעומת זאת מעשה רע חד פעמי אפשר להפסיק שלא לעשות אותו עוד. מבחינה זו, "קשים הרהורי עברה מעברה" (לביאור, ראה מו"נ ג,ח). וְכֵן הוּא אוֹמֵר: " יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ [מעשיו] וְאִישׁ אָוֶן [רֶשַׁע] מַחְשְׁבֹתָיו [תפיסותיו הרעות] וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ". נִגְאָלִין - הגאולה במובנה הפשוט היא חזרה למעמד הראשוני, הנשגב, שהוא חזרה לארץ, חזרת מלכות בית דוד, בניין המקדש והשבת המשפט וכל דיני התורה על כנם (מלכים יא,א1).
ביאורים
לאחר שביאר הרמב"ם את עניינה של הבחירה החופשית וביסס את הוודאיות שלה, הוא חוזר להתמקד בתשובה. הרמב"ם בפרק זה מדבר על מעלתה של התשובה. שלא כמו הוידוי שהוא מצווה שנעשית בפה בזמן מסוים – מתמקד הרמב"ם בתשובה. הוא מחנך אותנו לחיות חיים של תשובה. חיים שבהם נהיה עסוקים תמיד בשיבה אל המקום הטבעי שלנו, אל ה'.
האדם צריך להיות עסוק כל הזמן בתשובה מכיוון שאינו יודע מתי יום פטירתו, וכדי שלא ייווצר מצב שימות כשעבֵרה בידו הוא צריך לשוב בתשובה כל יום. גם אם אדם שב על עבֵרות שעשה – זה לא מספיק. צריך לשוב בתשובה גם על מידות רעות. על כעס ושנאה, על תאוות ממון ואוכל. אלו דברים שיותר קשה לתקן אותם מכיוון שהם כבר דרך חיים של האדם וטבועים בו, וצריך לעבור תהליך ארוך כדי לתקנם.
אדם שמגלה שהוא בעל מעשים רעים, ואף בעל מידות מקולקלות, יכול ליפול לייאוש. ייתכן שהתהליך שרצינו שיתרחש, והוא עיסוק תמידי בתשובה יגרום למצב הפוך. תהליך של ייאוש והתרחקות מהרצון לשוב בתשובה בעקבות רגשי נחיתות ותחושת כישלון של האדם. בעקבות חשש זה מעודד הרמב"ם את החוטא ואומר שאין הדבר כן. יתרה מכך, מעלת השב בתשובה גדולה אפילו יותר מצדיקים שלא חטאו. הסיבה לכך היא שהם כובשים את יצרם. תהליך ההתקרבות אל ה' דורש מהם מסירות נפש גדולה וממילא מקשר אותם יותר אל הקב"ה.
לא רק האדם הפרטי צריך להיות עסוק בתשובה אלא גם האומה כולה. כמו שכשהאדם משנה את אורחות חייו ושב בתשובה – הוא נגאל, הוא לא היה במקום הטבעי שלו ועכשיו שב אל עצמו, כך האומה כולה כאשר היא שבה בתשובה היא נגאלת מהמקום הלא טבעי שלה, הלא הוא הגלות.
הרחבות
* האם תתכן גאולה בדורנו לפני עשיית תשובה?
וְאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה. הרב צבי יהודה קוק חזר פעמים רבות על כך שתהליך שיבת ציון בימינו הוא חלק חשוב בתהליך הגאולה, על אף מצבו הרוחני של עם ישראל שעדיין אינו מושלם כלל. דבר זה קשה לכאורה מדברי הרמב"ם הללו, שלימד שהגאולה תהיה דווקא במצב שבו ישראל עושים תשובה.
הרב צבי יהודה קוק התייחס לשאלה זו פעמים מספר, וענה: "החלטת ההלכה ש'אין ישראל נגאלין אלא בתשובה' הוא ביחס לשלימות הגאולה, שהיא בשלימות התשובה, ואינה גורעת מהודעת חז"ל שהגאולה היא בהדרגת קימעא קימעא (מעט מעט), שכן גם דרכה של התשובה. וכן הדברים מפורשים ומבוררים בדבר ד' על ידי נבואת יחזקאל פרק לו. ביאת המשיח היא בהדרגה, והתיקון לכך הוא בהדרגה..." [אגרת למערכת 'עמודים', מי"ג בסיוון התשל"ו].
ובמקום אחר הסביר: "שמדרגות בתשובה. בתחילה התשובה לא שלימה, ואז יש חבלי משיח, חבלי לידה של ההתגלות השלימה של כלל ישראל, כדברי הנביא: 'אם יולד גוי פעם אחת', ואז מופיעה התשובה השלימה. ובאמת הדברים מבוארים באורות התשובה [פרק יז, סעיף ב]: 'התעוררות חפצה של האומה בכללה לשוב אל ארצה, אל מהותה, אל רוחה ואל תכונתה - באמת אור של תשובה יש בה ...'. מתוך התשובה אל ארץ ישראל 'והביאך ה' אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירישתה...', מתוך ירושתך את הארץ, על זה תחול סייעתא דשמיא מיוחדת לפתיחת הלבבות ..." [מתוך התורה הגואלת, אורות הגאולה ונתיבותיה ד].
שאלות לדיון
א. כשהרמב"ם מנמק מדוע כדאי לשוב בתשובה הוא כותב "כדי שימות והוא בעל תשובה ויזכה לחיי העולם הבא". לכאורה יש בכך פחיתות, שהרי צריך לשוב מאהבת ה' ולא כדי לקבל שכר?
ב. איך נתחיל לתקן מידות שאינן מתוקנות? מהו היסוד לתיקונן?
הלכות תשובה (טקסט, ביאורי מילים וכותרות) ניתנו באדיבות 'מפעל משנה תורה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
