ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
מתחילים בתרגיל 'יבש'. שעות ארוכות ומייגעות, רצים החיילים בשמש הקופחת, כשהם מכוונים את נשקם שוב ושוב לעבר מטרות דמה מקרטון, וצועקים: 'אש, אש, אש'. נופלים, קמים, מסתערים וחוזר חלילה.
והנה, מגיע רגע השיא. התרגיל ה'רטוב'. אחד אחרי השני ניגשים החיילים אל המ"מ, ובהדרכתו – מבצעים את כל התרגולת כשהם יורים אש חיה. עוזיה צופה בחיל שלפניו, השואג צעקות קרב ומסתער בכל כוחו לעבר מטרות הקרטון. עוזיה מחייך בתוכו על ההתלהבות והשאגות.
והנה, מגיע תורו. עוזיה נשכב בעמדת הפתיחה, מכניס מחסנית טעונה, ומכוון את נשקו לעבר המטרות. המ"מ נוגע קלות בכתפו ושואל – 'מוכן? תפגע בהם'? ועוזיה עונה בעדינות ישיבתית אופיינית – 'מקווה, בעזרת ה''.
המ"מ צועק בכל כוחו – 'מה זה מקווה? לפניך חולית חיזבאללה, תכסח אותם? תילחם כמו שצריך?'
ולפתע, רגש חדש מחלחל לליבו של עוזיה. הוא מבין, שבמלחמה צריך להתנהג אחרת מבישיבה. למלחמה דרושים כוחות של אומץ, תעוזה ופריצת גבולות כדי לפגוע באויבי ה' וישראל. הוא מוצא את עצמו שואג כקודמיו – 'אני יפגע בהם, יראה להם, יכסח אותם', ומיד קם, מסתער ומחורר את הדמויות שמולו.
"כי תצא למלחמה על אויביך". ההליכה למלחמה היא יציאה. יוצאים מהסדר הרגיל. בדרך כלל – התורה אוסרת רצח ומחנכת את האדם לעדינות וויתור. והנה, במלחמה – הריגת אויבי ישראל היא מצווה, ודרושים כוחות של תקיפות ועוז. כוחות אלה הם חזקים מאד, וגורמים כביכול להשתוללות יצרים.
ילד שצובע ציור, ו'יוצא מהקווים', הוא ילד שמקשקש חזק, והכוח החזק גורם לו לגלוש החוצה. במלחמה דרושים כוחות חזקים ה'יוצאים' מהסדר הרגיל, ולכן יש בהם גם סכנה של 'יציאה מהקווים'.
במלחמה, קל לאדם ליפול ביצר העריות, כי הוא נותן דרור לכוחות החיים העזים. היציאה מהסדר יכולה לגרום, חלילה, ליציאה מגבולות התורה.
אולם, בשונה ממקומות אחרים, התורה לא מגבילה את כוחות האדם, כי אם מתעלת אותם לאפיק חיובי – דין 'אשת יפת תואר'. "דברה תורה כנגד יצר הרע, מוטב יאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות, ואל יאכלו בשר תמותות נבילות" (קידושין כב). במלחמה התורה מחנכת את האדם לבנות כוחות נפש המתאימים למלחמה, ודבר ה' מתעל אותנו לאפיקים החיוביים המתאימים למלחמה.
דברים רבים למדים אנו מהלכה מיוחדת זו.
ראשית – במלחמה מול אויבי ה' וישראל, עלינו להתנהג אחרת מההנהגה הרגילה ליהודי. הדרכה חשובה מאד בימינו, כשלצערנו יש שמנסים להחיל את אמות המוסר המתאימות למציאות הרגילה, על מצב מלחמה. דרך זו מובילה בסוף להתאכזרות על הרחמנים ולפגיעה בחפים מפשע בצד היהודי.
שנית – יהודי צריך לעבוד את ה' בכל עת, בדרך המתאימה לכל עת. כשם, שבר"ה תוקעים בשופר, ובסוכות יושבים בסוכה, ויהודי שישב בסוכה ראש השנה לא יקיים מצווה. כך במידות הנפש, יהודי צריך לחפש את ההדרכה וההתמודדות המתאימה לעת הזו.
ויהי רצון שבחודש אלול זה, נזכה לתעל את כל כוחות נפשנו המתאימים לעת הזו, לעבודת ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
