ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
אחד הבנים, יחיאל-מיכל, החליט לנסוע לפולין. שם הגיעו לאוזניו שמועות על צדיק בעל מופת שהתגלה בעיר מז'יבוז' אשר מנהיג דרך חדשה בעבודת ה', והוא החליט לנסוע אליו.
כשהגיע יחיאל-מיכל לבעל שם טוב נקשר אליו והחליט שכאן יהיה מקומו. בשל מוצאו הגרמני נקרא על ידי תלמידי הבעש"ט בשם "היקה". הוא התמיד בתורה ובלט בקדושתו ובמידותיו הטובות, והבעש"ט נתן לו את בתו אדל לאישה.
חלפו השנים והגיע המועד שקבע האב לחזור ולהתאסף בביתו. היה זה בתקופה שלאחר חג שבועות ורבי יחיאל-מיכל ביקש מחמיו הקדוש שיברכו שיצליח לשוב למז'יבוז' לפני הימים הנוראים. הבעש"ט בירכו לקראת נסיעתו, אולם לא התייחס למשאלתו שיחזור לפני ראש השנה.
בגרמניה האב ערך סעודה גדולה לכבוד בניו ששבו לביתם, וכל אחד התבקש לספר את אשר קרהו. רבי יחיאל-מיכל סיפר בתורו על הבעש"ט ועל דרכו החדשה בעבודת ה'. הוא השמיע כמה מתורותיו והסביר את יסודות שיטתו. כולם התפעלו והאב רווה נחת.
רבי יחיאל-מיכל לא השתהה רבות בבית אביו כי רצה לשוב לבעש"ט ולביתו לקראת ימים הנוראים, אך ליתר ביטחון לקח עמו שופר ומחזור של ראש השנה.
בדרכו עבר יחיאל-מיכל דרך יער. שם התנפלו עליו שודדים, נטלו ממנו את כספו והעלו אותו על ספינה מלאה בעשוקים כמוהו שנידונו להימכר לעבדים.
את ימי חודש אלול עשה בספינה זו כשהוא כפות, מושפל ומעונה. הדבר היחיד שעודדו היה האמונה בהשגחתו המתמדת של הקב"ה שספג בבית מדרשו של הבעש"ט. הוא אמר בלבו שבוודאי יש גם בזה איזו כוונה עליונה. אמנם כעת אין הוא מבין את הטובה הטמונה במצבו הביש, אבל בעתיד יזכה להבין.
לפני ראש השנה התחוללה סערה עזה בים. האונייה טולטלה על ידי הגלים והוסטה ממסלולה, כשהרוח סוחפת אותה לעבר יעד בלתי נודע. המלחים השודדים ניסו לנווטה, התרוצצו על הסיפון, קיפלו ומתחו לסירוגין את המפרשים, אך לשווא. בתוך כל המהומה היה יחיאל-מיכל מכווץ בפינתו ומרוכז באמירת פרקי תהילים בתפילה להצלתו.
בערב ראש השנה התנפצה הספינה אל צוקים חדים שהזדקרו ליד קבוצת איים קטנים וחרטומה החל לשקוע. אט אט הלכה האנייה וטבעה במצולות ים.
רבי יחיאל-מיכל הצליח להיאחז בקרש שניתק מדופן האנייה. הוא צף על פני המים, ולאחר חתירה ממושכת הגיע אל אי סמוך. הוא בנה לעצמו סוכה מענפי עצים, אכל מהפירות שמצא על העצים הסמוכים והחל להתכונן לראש השנה.
השמש נטתה לשקוע אל האופק, וקדושת הימים הנוראים התפשטה בעולם. רבי יחיאל-מיכל נעמד בסוכתו בלב נשבר ובכוונה עצומה והתפלל. הלילה עבר עליו במורא ופחד, קור חד צרב את בשרו וכל העת הוא חשב בלבו: הקב"ה הותיר אותי בחיים והביאני אל האי הנידח הזה, אבל לשם מה?
בעלות השחר התייצב שוב בתפילה ותקע בשופר שנשא עמו. הוא נישא על כנפי דמיונו וראה את עצמו ניצב במחיצת הבעש"ט ותלמידיו הקדושים, וכך התפלל בהתלהבות ובדמעות.
הוא לא הבחין באנשים שהחלו להתאסף והתבוננו באיש המוזר העטוף בבגד לבן, עומד וצועק ומשמיע מדי פעם קולות משונים מהקרן שהחזיק בידו. כמה מהם מיהרו לספר זאת למלך האי שהגיע בעצמו לראות את התופעה.
לאחר שרבי יחיאל-מיכל סיים לצעוק ולהשמיע קולות מוזרים ונראה רגוע, פנה אליו המלך ושאל לפשר מעשיו. רבי יחיאל-מיכל סיפר למלך את קורותיו, והסביר שכעת ראש השנה שבו בורא העולם דן את ברואיו ויש בעולם עם יהודי שנוהג לבקש ולהתחנן בפניו שיגזור שנה טובה.
דבריו עשו רושם על המלך. הוא החל לשוחח עמו ונוכח לדעת שמדובר באיש פיקח ושנון. הוא ביקש ממנו שיישאר ויסייע לו בניהול ממלכתו, אולם רבי יחיאל-מיכל הסביר לו שאין ביכולתו להיעתר לבקשתו. המלך ביקש שכאשר ישוב לביתו ישלח שלוש מאות יהודים שיתיישבו באי הזה.
"אם בורא העולם היה רוצה שיהודים יבואו להתגורר באי הזה, הם היו מוכרחים להגיע לכאן אפילו אסורים בשלשלאות ברזל, ואם אינם באים, כנראה שאין זה מקומם", השיב יחיאל-מיכל והניח את דעתו של המלך. כעבור כמה ימים הגיעה ספינה לאי, והמלך ליווה את רבי יחיאל-מיכל בכבוד גדול ונתן לו מתנות יקרות.
כאשר חזר לביתו אמר לו הבעש"ט: "ההשגחה העליונה גלגלה אותך לאי הזה שמעולם לא היו בו יהודים. אם לא היית מגיע לשם, מתפלל ותוקע בשופר, היו יהודים נאלצים לגלות לשם כדי לגאול את הניצוצות האלוקיים הטמונים שם, כמו שעליהם לעשות בכל מקום אחר בעולם. עכשיו לאחר שהיית שם וגאלת את הניצוצות הללו, שוב לא יצטרכו להיות שם יהודים עד ביאת המשיח".
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
