ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
ענינה של ספירת העומר היא הופעת התהליך של היצירה הא-להית, "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (ישעיהו מ"ג, כ"א). החלק הראשון של הספירה קרוב יותר, קשור יותר, ליצירת הגוף הלאומי, ומתקדמים יום אחרי יום,"אדדם עד בית א-לוהים בקול רינה" (תהילים מ"ב,ה') אדדם עולה 49, עד שמגיעים לחלק האחרון, הקשור יותר להופעת הצד הרוחני-תורני של העם, המכשיר אותנו לקבלת המוחין, לדבר ה'.
פסח שני שייך עדיין לחציה הראשון של הספירה. וכך גם בזמננו, ההשגחה העליונה זיכתה אותנו ביום העצמאות, שהוא צעד נוסף ומשמעותי לאחר גלות ארוכה מאוד, בהופעת הגוף הלאומי שלנו, וקשור יותר ל"אשר בחר בנו מכל העמים", - וחל ב-ה' אייר, המקביל ליום כ' לעומר, כלומר עדיין בפרק הראשון. לאחר מכן ירושלים, הקשורה יותר ל"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", רוחני יותר באופיו, קרוב יותר ל"ונתן לנו את תורתו" ביום מ"ג לעומר.
קדושת הגוף הלאומי של זמן חרותנו וזמן מתן תורתנו, הינה הויה אחת המחוברת ע"י גשר הספירה. מחד - אשר בחר בנו מכל העמים, זו ברכת התורה, אבל אי אפשר לבוא לקבל תורה מבלי לעבור דרך "ממחרת השבת" – ממחרת הפסח, מאידך.
אכן, גם אין תאריך למתן תורה, אלא רק חמישים יום לאחר הקרבת העומר ממחרת השבת, יו"ט הראשון של פסח.
מי שרוצה לשמור "דת", ולא מתוך השתייכות לבחירת העם, הלאום, לא יגיע לעולם למתן תורה בסיני, שם היינו בבחינת "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לא-להים". גם תלמידי רבי עקיבא כ"ד אלף זוגות הראשונים, וגם רבי מאיר בעה"נ ורשב"י בל"ג בעומר שייכים לתהליך הנ"ל, ולא נאריך כאן. רק נוסיף את דברי הרצי"ה בתורה הגואלת חלק ד', שגילה לנו קדושה נוספת הטמונה בתקופה זו מיציאת מצרים ועד גמר שכלול צורת הנשמה הישראלית במתן תורה. הספירה מתיחסת אל הנפת העומר: "...כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה..." ראשית קצירכם. בראשית האחיזה בקרקע שלנו וכו' ע"ש דבריו המאירים.
התהליך הנ"ל של "נהיית לעם" קשור ביסודו לקדושת ארץ ישראל, והיה מוכרח להיות כך, שהרי עם בארצו, כל התהליך שהתחיל ביציאת מצרים מתחילים לספור ממחרת, לא לפני שנכנסנו לארץ "כי תבואו אל הארץ" .
הנה ב"ה זכינו להרחיב קצת על קב"ה, אורייתא, ישראל (וארצו) שמתקשרים זה בזה. יהא זה שכרנו.
חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
