ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- צבא ומלחמה
מדובר על דור דעה כדור המדבר. דור שאנשיו זכו לקבל תורה במדרגה עילאית, כשהם מתרוממים למדרגת מלאכי השמים, ומקבלים את התורה באמירת נעשה ונשמע. דור בו נבנה המשכן, סודרו המחנות וארון ברית ה' נוסע לכיוון ארץ ישראל. "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך". והנה, לפני שעומדים להכנס נעמדים ונשלחים י"ב אנשים מיוחדים בכדי לרגל את הארץ. מי יוזם את השליחות? מה המטרה של השליחות הזאת.
בנקודה זו ישנה סתירה, לכאורה, בין הנאמר בספר במדבר:
וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם: (במדבר יג, א-ב)
לבין הנאמר בספר דברים:
וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן: וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט: (דברים א, כב-כג)
בספר במדבר נראה שהשליחות היא מצווה והיא לכתחילה. לעומת זאת, בספר דברים המשמעות היא שעצם השליחות היא ביטוי לחסרון אמונה.
הפירוש המקובל לראות את סדר הדברים, הוא שהיוזמה לשליחות באה מהעם, שלא היה בטוח ביכולתו לכבוש את הארץ, והציווי הא-להי בא לאחר הבקשה, כדרך לטפל בבקשה וכנסיון אלוקי למנוע מעם ישראל מלחטוא בחטא חסרון האמונה. כך מבאר בפירוש הספורנו (דברים א, כב):
ותקרבון אלי כולכם. אע"פ שהיו לכם ראשים ממונים עליכם לצרכי רבים באתם כלכם: נשלחה אנשים. נבחר אנחנו אנשים ונשלח ולזה לא הסכים האל יתעלה ואמר למשה שלח לך שיבחר הוא האנשים ולא הם פן יבחרו הדיוטות שיוסיפו להרע ובכן בחר משה כלם אנשים ובתוכם יהושע וכלב וגם הרשעים מהם אע"פ שהרשיעו לומר שאי אפשר לכבשה לא העיזו פניהם לומר שהארץ רעה אבל ספרו בשבחה באופן שאחר כן שבו בתשובה כאמרו ותענו ותאמרו אלי חטאנו לה' ותשובו ותבכו לפני ה':
אולם, ניתן לומר שבאמת השליחות של המרגלים לא היתה דבר פסול כשלעצמו, והראיה – גם יהושע שולח מרגלים לפני הכניסה לארץ. אם עצם שליחת המרגלים היא נפילה, יהושע ודאי לא היה שולח מרגלים. אם כן מה הצורך בשליחת המרגלים?
אומר השפת אמת (שפת אמת במדבר פרשת שלח [שנת תרמ"ה]) שהכניסה לארץ מיד לאחר יציאת מצרים היתה יכולה להתרחש רק בדרך ניסית: מצד הסדר הטבעי עדיין "לא שלם עוון האמורי" עד לאחר ארבעים שנה – ארץ ישראל היא ארץ שמגדלת את כל מי שיושב בה. כל עוד שלא ניתנה תורה הארץ ניתנת לכנען. עמי כנען לוקחים את העוצמות שיש בארץ, ומשתמשים בהן להגדלת התועבות וציורי החיים שבאים מצד הטומאה. תכונתו של הרע היא שבסופו של דבר הוא הורס את עצמו, ומביא על עצמו אבדון, אולם זה לפעמים תהליך ארוך עד שמגיעים למצב זה. הכנענים יגיעו למצב זה רק לאחר 40 שנה. עתה, מיד לאחר מתן תורה, הכנענים עדיין בשיא כוחם.
כשהמרגלים מגיעים לארץ ישראל, הם לא נפגשים עם קדושתה של הארץ. הצד הגלוי והבולט הוא דווקא הצד של הטומאה והקליפה. המרגלים שרואים את הרוח הנוראית ששורה בארץ אינם יכולים לתאר לעצמם כיצד עם ישראל עובר ממצב של עניני כבוד למציאות הארצית הנמוכה ששורה בארץ ישראל. [נצייר לעצמנו את חסידים שחיים בעיירה שכולה יהודית ומנותקת מהתרבות הגויית, שצריכים לעזוב את קהילתם ולבוא לארץ ישראל עם כל הסיבוכים הרוחניים שיש בה]. בכדי להכנס לארץ צריך להתבונן לא על הצד הנגלה של הארץ באותה עת. צריך להתבונן על הצד הפנימי, על הצד הנסתר, על הצד העתידי שיש בארץ ישראל. להתרומם למעלה זו הצליחו רק יהושע וכלב. כך דברי השפת אמת בענין:
וכיצד יהושע וכלב הצליחו להתרומם למדרגה שהיא למעלה מהמדרגה הטבעית שהתאימה לאותה עת? עשיית השליחות ללא נגיעות, ורק מתוך רצון לקיים את מצוות ה', היא זו שנותנת לאדם כוח מיוחד להתעלות ולעלות עימו את כל ישראל,עד למעלה מהמדרגה הטבעית. אנו יכולים להבין, אם כן, שהיוזמה לשליחות המרגלים באה מאת ה'. מכיון שבעת הזאת להכנס לארץ ישראל דרש להתעלות למעלה עליונה שולח משה רבינו י"ב צדיקים כדי שהם יהיו "סיירת מטכ"ל". הם יכינו את השטח לפני שכל עם ישראל יגיע. השליחות של המרגלים נועדה למלא את המרגלים באור הפנימי של ארץ ישראל. גילוי האור הפנימי של הארץ יתן כוח לעם ישראל להכניע את הכנענים גם במצבם עתה שעדיין יש ענקים. כך כותב השפת אמת על כך:
בפסוק אם חפץ בנו ה' והביא כו'. כי בודאי הרגישו המרגלים כי אינם מוכנים לכנוס לארץ ישראל כמ"ש במ"א דכתיב לכל זמן ועת כו' ולא היו מוכנים לכנוס עד אחר מ' שנה. אך תחת כל השמים כתיב. אבל דור המדבר דורו של מרע"ה הי' כל תהליכות שלהם למעלה מן השמים. וזהו שרמזו חז"ל עלה נעלה אפילו יאמר עשו סולמות לעלות לשמים כו'. הם הדברים שדברנו כי עפ"י הטבע לא היו מוכנים לעלות. וזהו שלח לך כו' כי אם היו מצליחים בשליחותם והיו נכנסין באופן זה שלמעלה מן הזמן והטבע הי' גם מרע"ה נכנס עמהם (שפת אמת פרשת שלח [שנת תרמ"ג] )
על פי זה מבאר החתם סופר, שבעצם הפסוקים בספר במדבר בהם נראה שהשליחות היתה רצויה הם כפשוטם. אולם באותה עת גם היה התעוררות מצד עם ישראל לשליחות של מרגלים. ההתעוררות של עם ישראל לא היתה מתוך ביטחון ואמונה גדולה אלא מתוך חולשה. הציווי האלוקי למשה בא מתוך ביטחון בכוח של "סיירת מטכ"ל" לעמוד במשימה.
יראה לי דעיקר חטא מרגלים הי' מחמת כוונת השולחי' כי הרבה מפסיד השליח ע"י כוונת המשלח וכן יארע לשלוחי ציבור בימינו בעו"ה, והנה רצה הקב"ה לזכות את ישראל ואמר שלח לך אנשים לך לבד ואין זר אתך, ועפ"י ה' יצאו וכן היה וישלח אותם משה עפ"י ה'.
אמנם נתערב בזה מחשבה זרה כי אירע מקרה שבאותו זמן ממש שציוה ה' לשלוח מרגלים בו בעת נגשו כל בני ישראל לפני משה לשלוח להם מרגלים כאמור בפ' דברים ושם נאמר וייטב בעיני הדבר כי חשב משה שהסכימו דעתם לדעת המקום ב"ה, אמנם עי"ז אירע קלקול הלז כי לא הי' בחינת מחשבת כלם שוה ורבים עשו מקטנות האמונה ויצא העגל הזה.
וידוע כי הנשלח מהקב"ה נקרא מלאך בשעת שליחותו כאמור [במדבר כ' ט"ז] וישלח מלאך וכתיב ויעל מלאך ה' מהגלגל [שופטים ב'], והנה אם היו הולכין בשליחות הבורא לא יתוארו ראשי בני ישראל מה להם ולתואר הזה ולגדולה מזה הם מוכנים להיות שלוחי דרחמנא, אך באשר הלכו על דעת בני ישראל לא הי' להם תואר מלאך אך ראשי בני ישראל יחשבו, וזהו רמז לנו הקרא כי משה עשה את שלו ושלחם עפ"י ה' כאשר ציוה, אך כלם אנשים ולא מלאכים כי ראשי בני ישראל המה ולא שלוחי הבורא ית"ש, וכולם אנשים לאו דוקא אלא רובם ככולם דהאיכא יהושע וכלב.
ולפע"ד היינו דכתיב במרגלי יהושע חרש ששלחם בלאט וברז שלא יתפרסם לשום א' מבני ישראל דבר ולא יתקלקלו גם הם במחשבתם. (חתם סופר במדבר יג, ב )
יוצא, אם כן, שההבדל בין עשרת המרגלים ליהושע וכלב נבע מהשאלה של מי הם היו שלוחים. המרגלים שמעו את הקולות של עם ישראל. מדרגת עם ישראל לא רוממה את המרגלים, ובמקום להיות סיירת מטכ"ל הם היו חיילים רגילים. אולם יהושע וכלב הצליחו להשתיק את הקולות של עם ישראל, ושליחותם היתה רק מכוחו של משה רבינו – והם זכו לראות את האור הפנימי של ארץ ישראל. זכו והיו לא רק בסיירת מטכ"ל אלא קיבלו קידום ונהיו אלופי ישראל.
זהו האתגר שלכם בני הישיבה בצבא. שליחים של מי אתם בשרותכם?
טוב לשמוע פקודות מהמ"כ. טוב להיות מממושמע אל מול המ"פ. אבל חייבים להתמלא מקולות השליחות של הקב"ה, מהשליחות של כנסת ישראל.
מכם נתבע להתרומם ולרומם את כל סביבותיכם להיות מלאים בשליחותו של מקום. לא פחות מכך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
