ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. "הזיו לך" - ראשי תיבות.
למי הללו ידועות ומוכרות?
ב. מילה בת אות אחת – יחידה בתורה.
היכן מופיעה אצלנו בסדרה?
ג. על ברכה במקדש – אמן לא עונים.
התדע כיצד מגיבים,
ומהיכן בפרשתנו זאת לומדים?
ד. בלימוד היסטוריה ודברי הימים -
מצווה מפרשתנו אנו מקיימים.
ה. באחת מהקללות היותר חמורות,
מוצאים פתח לתקווה ולנחמה לדורות.
מי יכלה קודם - העם או הצרות?
ו. רמז ומקור לאיסור יין נסך במקרא,
מוצא הרמב"ם אצלנו בסדרה,
ומונה מצווה זו כאיסור תורה.
ז. "אפפוני" - קראנו ביוה"כ במנחה,
ושוב קוראים אנו בשבת בהפטרה.
מי הם השניים, ועל מה זועקים לעזרה?
ח. תאור רעידת אדמה חמורה -
היכן מופיע בהפטרת הסדרה?
תשובות
א. סימני ההפסקות לשבעת העולים לתורה. ראשי התיבות של המילים הפותחות את העליות: האזינו, זכור ימות עולם, ירכיבהו על במותי ארץ, וירא ה' וינאץ, לו חכמו, כי אשא אל שמיים (עליית שביעי היא בסוף השירה). וראה בגמ' ראש השנה ל"א. שבחלוקות אלו שרו הלווים בבית המקדש את שירת האזינו בהקרבת קרבן מוסף שבת.
ב. 'ה לה' תגמלו זאת'
ג. 'כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו- ... מכאן אמרו שעונין ברוך שם כבוד מלכותו אחר ברכה שבמקדש' (רש"י פס' ג').
ד. 'זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור'.
ה. 'חצי אכלה בם- כל חצי אשלים להם, וקללה זו לפי הפורענות לברכה היא- חצי כלים והם אינם כלים (-הצרות יפסקו ועם ישראל לא יפסק)' (רש"י פס' כ"ג).
ו. 'הזהירנו מלשתות יין נסך. וזה לא בא בו כתוב נגלה (-מפורש) בבאור, אבל אמרו בע"ז (כ"ט:) 'אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם' מה זבח אסור אף יין אסור' (ספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה קצ"ד).
ז. יונה מתפלל ממעי הדגה 'אפפוני מים עד נפש' (יונה ב', ו'), דוד אומר 'כי אפפוני משברי מוות' (שמואל כ"ב, ה').
ח. 'ויתגעש ותרעש הארץ'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
