ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- ארבעת המינים והלכותיהם
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אודט אוריידא בת תורקיה
לשיעור מעשי בנושא כשרות ההדס לחץ כאן
לשיעור מעשי הנושא כשרות הערבה לחץ כאן
לשיעור מעשי בנושא כשרות הלולב לחץ כאן
לשיעור מעשי בנושא כשרות האתרוג לחץ כאן
"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים ענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ד' אלוקיכם שבעת ימים". יש הבדל בין היום הראשון לבין שאר ימים, במקדש נטלו את ארבעת המינים כל שבעה, ובגבולין - כל שאר א"י - נטלו רק ביום הראשון. לאחר החורבן התקין רבן יוחנן בן זכאי שיטלו במדינה כל שבעה 1 . יוצא אם כן שבזמננו היום הראשון הוא מן התורה ולכן יש בו פסולים שאין בשאר הימים שבהם חובת הנטילה היא מדרבנן.
אתרוג
מין האתרוג
יש לוודא שהאתרוג איננו מורכב, כי מבחינה הלכתית לפי רוב האחרונים זה בעיה חמורה:
המשנ"ב והמג"א: פסלו משום שמורכב אינו מין אתרוג 2 . לבוש: פסל משום שנעבדה בו עבירה. מהר"ם אלשקר: פסל משום חסר. ויש שפסלו משום בל תוסיף שמוסיף על מיני הלולב.
לימון וחושחש הם המינים שאותם מרכיבים באתרוג מפני שהם חזקים.
ישנם שני סוגי סימנים במורכב פנימי וחיצוני.
חיצוני:
א. פיטם: באתרוג - הפיטם מורכב משושנתא (מעין עיגול) המחוברת ע"י דד (מקל קטן) לראש האתרוג, בד"כ בלימון - אין פיטם.
ב. בליטות: קליפת האתרוג - בנויה מבליטות בליטות. לעומתו הלימון והחושחש - חלקים.
ג. עוקץ: העוקץ, נקודת החיבור בין האתרוג לעץ, באתרוג: שקוע כלפי פנים, ופעמים גם בלימון וחושחש, אך לפעמים בלימון:העוקץ שווה או בולט מן הפרי.
פנימי:
ד. מבנה פנימי: באתרוג - יש כמה חלקים: קליפה דקה חיצונית כעין גלד או שעווה שקופים, קליפה עבה ירוקה/צהובה, בשר האתרוג לבן, וחדרי הזרע. גם בלימון ככל פירות הדר נמצא מבנה דומה אלא שהיחס בין החלקים שונה בין המינים.
באתרוג: בשר האתרוג הלבן עבה והמיץ מועט. בלימון: בשר הלימון הלבן דק והמיץ מרובה.
ה. גרעינים: באתרוג - הגרעינים לאורך האתרוג (עומדים) ובלימון - לרוחב הלימון (שוכבים).
ו. צורה: האתרוג רחב ואח"כ מתקצר (כמו מגדל).
המשנ"ב2 מביא בשם החת"ס שלמעשה אין סומכים על הסימנים אלא צריך לקנות אתרוג ממקום שמוחזק בכך שאתרוגיו לא מורכבים. (לצורך זה צריך כתב חזקה ובימינו הכשר שמעיד כל כך).
אתרוג תימני: האתרוג התימני הרבה יותר גדול, בדרך כלל אין לו פיטם. הוא קצת יותר חלק מהאתרוג הרגיל. אין בו מיץ - וסימניו מראים שהוא איננו מורכב, מפני שבלימון וחושחש יש מיץ (היום יש קצת מיץ גם באתרוג תימני בגלל האבקה מאתרוגים אחרים). הרבה מגדולי ישראל מהדרים לקחת אותו, מפני שבו אין חשש להרכבה, ואשכנזי שנוטל גם אותו בנוסף לרגיל, תבוא עליו ברכה.
פסול הדר
עיקר דין הדר נלמד מהאתרוג שכתוב עליו "פרי עץ הדר".
יש מחלוקת ראשונים אם פסול הדר קיים אף בשאר ימים ולמעשה דעת הרמ"א שדין זה שייך אף בשאר ימים ובדעת השו"ע נחלקו האחרונים 3 .
נפתח בשני כללים:
א. ראשית, ההתבוננות על האתרוג תעשה ממרחק סביר, היינו המרחק בו מתבוננים בד"כ על חפץ שמחזיקים ביד, שזה כ-30 ס"מ 4 . הטעם בדבר הוא שאין פגם בהדר האתרוג אם לא רואים זאת, והזכרנו את המדד להתבוננות רגילה.
ב. החלק העליון של האתרוג הוא החשוב ביותר.
הראשונים נחלקו מהו חוטמו של האתרוג:
רש"י - טבעת ההיקף של האתרוג ממנה מתחיל האתרוג להתקצר כלפי מעלה. רא"ש - כל השיפוע עד למעלה. ר"ן - רק מסביב לפיטם. לרמב"ם הפיטם. לדינא מחמירים ככל השיטות 5 .
בחלק העליון: כל שינוי מראה פוסל בכל שהוא (כנ"ל בפסולי הדר צריך שיראה). באתרוגים שבהם השיפוע קטן ממילא הדינים הם ביחס לאותו שיפוע בלבד. צריך לחפש אתרוג שהחלק העליון יהיה נקי, גם אם יש 'בלעטלך' או בליטה שאינן פוסלים, יש יותר הידור באתרוג נקי.
החלק התחתון: מהעוקץ בתחתית האתרוג ועד השיפוע הוא החלק שפחות נראה במראה ראשוני. ולכן אם יש פסול מראה במקום אחד הוא פוסל ברוב שטח האתרוג ואם ישנם שניים שלושה כאלו הם פוסלים כאשר הם מתפרסים ברוב שטח האתרוג (אף ששטחם העצמי קטן).
בדיקת שטח התפרסות הפסולים נעשית על ידי שמותחים ביניהם קו ובודקים אם השטח המתוחם הוא רוב שטח האתרוג.
המגן אברהם - סובר שגם אם הפסולים נמצאים ברוב ההיקף זה בכלל רוב שטח האתרוג ופוסל 6 . שולחן ערוך הרב - סובר שגם רוב האורך (גובה) פוסל ובודקים לפי הצד הקצר.
ג. מראה שיורד ע"י גירוד הינו כשר 7 .
אם רואים נקודה בחלק העליון בצבע שחור, לבן, חום כהה או אדום כהה (להרבה שיטות) אין לקחת את האתרוג. נקודה שחורה - נובעת מריסוס או מקוץ שנכנס בפנים, לבן - מחמת ריסוס. לפעמים הנקודות לא יורדות כי הן נכנסות לתוך האתרוג.
חום בהיר מותר.
חזזית - כלומר בליטה גדולה, מעין שלפוחית, הפרשה מוגלתית פוסלת 8 . חזיזית נחשבת מחלה של האתרוג בד"כ היא נמנעת ע"י ריסוס (היינו שכמעט ואינה מצויה בשוק).
יש שרצו לפסול גם אם יש כתמים בעלי מראה כשר אך הם משונים ממראה שאר האתרוג (כגון חום בהיר) בחלקו התחתון בשתי מקומות ככל פסולי מראה כי זה לא מהודר.
"בלעטלך" - היא תופעה שנוצרת מכך שעל האתרוג יש עלה שהתרכב בו והוא גורם לפריחה החיצונית עקב חוסר חמצן. ודאי שמבחינת הדר כתבו האחרונים שיש לחזר אחר אתרוג שאין בו בלעטלך בחלק העליון.
הראשונים נחלקו לגבי בלעטלך אם היא פוסלת גם כאשר אפשר למשש אותה היינו שהיא גבוהה קצת מפני האתרוג: תה"ד - הקל לומר שאף כשאפשר למשש את הבלעטלך הוא אינו פוסל כשאר פסולי מראה משום שזו רגילות שיהא באתרוג מראה זה בדרך גידולו וזה חלק ממראה האתרוג.
המהרי"ל - סובר שכל שהבלעטלך נימוש הוא פוסל ככל פסולי מראה.
למעשה - לכתחילה יש לחפש בלי בלעטלך אך אם יש בלעטלך ואינו נימוש -כשר, ואם הוא נימוש פסק הרמ"א 9 שיש להקל רק בשעת הדחק.
פסול חסר
פסול חסר מצוי בשוק כיון שכאשר סוחרים רואים אתרוג יפה עם נקודה שחורה, הם מגרדים אותו והוא נהיה חסר 10 .
עץ האתרוג הוא קוצני וזה גם יכול ליצור בעיית חסר.
סוג החסרון - אם האתרוג נפצע ונחסר ממנו חלק, זו בעיה בכשרות האתרוג 11 .
כאשר קוץ פוצע את האתרוג קשה לדעת אם הוא רק ניקב בנקב שאינו חסר או שהוא חסר, הרמ"א 11 , ומביאו המ"ב להלכה, כתב שאם הוא הגליד לגמרי כלומר האתרוג שיקם את עצמו בכך שהחור התמלא בקרום מתוכו - כשר. במידה ואין לאתרוג פיטם (והוא נפל על העץ) יש לבדוק שהגלד שם הוא גלד גמור - שכשר.
באתרוג תימני אין פיטם אלא בחוטמו לפעמים יש נקב. אם ידוע שנקב זה מגיע עד חדרי הזרע של האתרוג זו בעיה בכשרות האתרוג, במידה ויש ספק אם הנקב מגיע עד לחדרי הזרע האתרוג כשר 12 .
מיקום - פסול חסר פוסל בכל מקום בגוף האתרוג. כנ"ל יש באתרוג קליפה חיצונית דקה כגלד או שעווה שקופה אם נחסרה קליפה זו האתרוג כשר. אם נחסר חלק מן הקליפה הירוקה זו בעיה בכשרות האתרוג. נקלף מן הקליפה הלבנה האתרוג פסול 13 .
אם האתרוג נפל או נשרט צריף לשוטפו כי מהקליפה הדקה שמסביב יוצא מיץ וזה מקשה על הבדיקה.
זמן - השו"ע והרמ"א 14 פוסקים כי פסול חסר אינו פוסל בשאר ימים אלא ביום הראשון, ובו הוא פוסל מדין "ולקחתם" - שתהיה לקיחה תמה. הרמ"א 14 פסוק שגם כשהיום הראשון יוצא בשבת ואין חיוב נטילה מדאורייתא, אסור לחתוך מראה פסול כיון שיש לו שם של אתרוג פסול וזה פוסל 15 .
ראיה - פסול חסר לא נמדד על פי דרך הראיה הרגילה שהזכרנו בפסולי הדר, ולכן גם אם ימצא החסר בראיה בעיון יפסול שאין הפסול מחמת מראה האתרוג.
העוקץ - אם בחלקו התחתון של האתרוג ניטל העוקץ ונחשפת הגומא זו בעיה בכשרות האתרוג 16 , ולכן צריך שהעוקץ יהיה מחובר היטב. אם נפל חלק מהעוקץ אך לא נחשפה הגומא האתרוג מהודר. נפילת העוקץ מתרחשת בד"כ כשהאתרוג מתכווץ במהלך החג.
פיטם - לכל אתרוג מטבע ברייתו יש פיטם, בחלק מהאתרוגים הפיטם נופל בשלב ראשוני ואז האתרוג כשר כי זה חלק מגידולו. איך נדע מתי נפל? אם ישנו גלד בצבע קרם במקום בו אמור להיות הפיטם, זהו סימן שהפיטם נפל במהלך הגידול 17 .
במדה ונפלה השושנתא (העיגול הקטן שנמצא על הדד) - האתרוג כשר.
ניטל חלק מן הדד אך נשאר חלק הבולט מעל פני האתרוג - טוב להדר ליקח אחר אם יש.
ניטל הדד לגמרי ונחשפה גומא באתרוג - יש בעיה בכשרות האתרוג מדין חסר.
צבע
אתרוג בצבע ירוק ככרתי (כעשבי השדה) פסול 18 . מראה זה מלמד כי האתרוג לא סיים את בישולו ואינו פרי, וצריך ליטול פרי שנאמר "פרי עץ הדר". באתרוג תימני זה מצוי כי קוטפים אותו מוקדם כדי שלא יפגם.
ירוק כהה וירוק אדום צריכים בדיקה ושאלת חכם או ללמוד ע"י שימוש ת"ח.
חלק מהפוסקים 19 אומרים שגם אם חלק מהאתרוג התחיל להצהיב - האתרוג כשר, משום שהוא התחיל להבשיל והוי כהבשיל. ודאי שהאתרוגים המהודרים הם מצבע צהוב בהיר כשעווה, זהוב וחלמון. גם צהוב יותר מזה כשר.
צורה
אתרוג ככדור - פסול. וגם יש בעיה אם הוא כדור - כולו חוץ מהפיטם. וכן כמובן לא ריבוע. אלא מראה האתרוג הוא שיהיה כמגדל כלומר רחב ואח"כ מתקצר.
הידור נוסף - סימטריה, שהפיטם והעוקץ באותו קו. אין זה פסול אך כדאי לחזר אחר אתרוג כזה.
שיעור
האתרוג צריך להיות בשעור כביצה 20 כ57 סמ"ק ויש מבני ספרד 57 גר'.
הצל"ח מצריך שיהיה כגודל שתי ביצים (כמאה גרם) ולכן יש להעדיף גודל של שתי ביצים.
לפעמים ומשום ההשקיה המרובה קודם לקטיף מתמעט גודל האתרוג בזמן קצר וצריך לשים לב שהוא אינו פחות מהשיעור.
פסולי לולב כגוף כפוף וכדומה לא פוסלים באתרוג (יש צד שיש בזה יותר הידור אבל לא מדינא).
^ 1.. סוכה מא, א; תרנ"ח,א.
^ 2.. תרמ"ח ס"ק סה.
^ 3.. דעת הגרע"י והרב אליהו ב"הלכות חגים" להקל. ועיין סי' תרמט ס"ק ל במ"ב, ובבאה"ל ד"ה מפני בסעיף ה.
^ 4.. המבי"ט כותב שגם אם בהסתכלות מדוקדקת בקירוב לעין ניראת נקודה שחורה או מראה פסול, אם בסתמא לא רואים, כשר. משנ"ב תרמ"ח ס"ק מו.
^ 5.. תרמח, ט.
^ 6.. משנ"ב תרמח ס"ק לז.
^ 7.. משנ"ב שם ס"ק מ בשם המבי"ט משום שהוא אינו מעצמות האתרוג.
^ 8.. תרמח, ט.
^ 9.. שם, יג.
^ 10. . כאן המקום לציין כי כאשר משפשפים אתרוג הוא מפריש שמן אתרי,שמן זה יוצר כתם באתרוג לאחר זמן שיכול להתפתח למראה פוסל. ולכן אם שפשף את האתרוג יעביר את השמן במעט מים.
^ 11.. שם, ב.
^ 12.. שם, ג ומשנ"ב.
^ 13.. שם, ו.
^ 14.. תרמט, ה.
^ 15.. שו"ע תרמח, יד מתיר לכתחילה להסיר מראה פסול אך לא ביו"ט.
^ 16.. שם, ח.
^ 17. . הערה חשובה: בכל מקרה של אי ידיעה או ספק בזיהוי הצבע וכדומה יש לשאול מורה הוראה.
^ 18.. שם, כא.
^ 19.. חזו"ע ע"מ רנ"ו.
^ 20.. תרמח, כב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
