ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- ארבעת המינים והלכותיהם
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
בחג הסוכות הבא בתחילת השנה אנו פוגשים את קדושת השביעית בחלק מארבעת המינים. בערבות פשוט בין הפוסקים שאין בו קדושת שביעית, וכן בלולב. בהדסים ישנו דיון בין הפוסקים, אך דומה שמקובל להלכה שאין בהם קדושת שביעית, ולכן נשאר לנו האתרוג, שהוא פרי ויש בו קדושת שביעית.
באתרוג עצמו אנו מוצאים דיון מתי חלה בו קדושת השביעית, שכן כבר בברייתא אנו רואים שאתרוג דומה לירק בכמה דברים ולפרי בכמה דברים.
להלכה פסקו רוב רובם של הראשונים וכך נפסק בחזון איש ועוד שאנו הולכים בו אחר חנטה כמו שאר הפירות (בניגוד לדעת הרמב"ם הסובר שבאתרוג אנו הולכים אחר שעת לקיטה) ולכן האתרוגים שאנו נפגוש השנה יש בהם קדושת שביעית. מובן הדבר שדין זה יהיה שונה כאשר מדובר באתרוג שנרכש מהיתר מכירה, שבו לרוב רובם של הפוסקים אין בו קדושת שביעית (יש פוסקים הסוברים להחמיר בקדושת שביעית אף בהיתר מכירה, שכן לפי חלק מהפוסקים אף בשדה של גוי יש קדושת שביעית ואכמ"ל).
ישנם פוסקים שכתבו שהואיל ואף לדעת הרמב"ם אם האתרוג נלקט בשנה השביעית יש בו קדושת שביעית, ראוי לרכוש אתרוג שנלקט בשנת השמיטה, וכך להימנע ממחלוקת בדינו. אתרוגים רבים היום בשוק אכן נלקטו בשנת השמיטה, כך שאדם הרוצה יכול להשיג אתרוג בקדושת שביעית, והדרך שהאתרוג יגיע אליו תהיה על ידי אוצר בית דין.
אוצר בית הדין משמעותו אך ורק חלוקה של פירות הפקר, וממילא אמור היה להיות שעבור כל האתרוגים נפקיד ביד בית הדין סכום זהה, שכן הטורח שווה בין הסוגים השונים ורמות ההידור השונות, אלא שהנוהג הוא אחרת. כיום בשוק מצויות בדרך כלל שלוש דרגות באתרוגים של אוצר בית דין, אשר ההשתתפות בהוצאת בית הדין משתנה על פי רמות ההידור. אף שהדבר דומה למכירה, הותר הדבר על ידי פוסקים רבים על בסיס הדבר שאדם מוכן להשתתף בהוצאות בית הדין בסכום שונה לפי רמת ההידור של האתרוג שהוא יקבל (כך הורחב בקונטרס אוצר בית דין להג"מ קארפ בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהוסיף שכל הדבר מתקיים רק אם מדובר במחיר סביר שיש בו טובת הציבור).
אדם שיש לו אתרוג הקדוש בקדושת שביעית מאוצר בית דין או מקטיף מעץ שלא נערכה באדמתו היתר מכירה צריך לנהוג בו קדושת שביעית לדינים השונים.
היסוד המרכזי בשימוש באתרוג הוא "לאכלה ולא להפסד" שאסור להפסיד פירות שביעית. כבר בהשגת האתרוג צריך להיזהר שלא יהיה בשיעור מצומצם, שכן יש חשש שבחג הוא יצטמק וירד משיעורו עוד לפני סוכות ויצא שקטפו להפסד (אורחות רבנו).
מותר למדוד ולשקול אתרוג שביעית הואיל והמדידה נעשית לצורך מצוה (משנת יוסף ועוד).
את האתרוג אפשר ליטול רגיל כבשאר השנים ואין לחשוש אם קליפתו תתקלקל, שאף שבקליפת האתרוג יש קדושת שביעית, אין בעיה בכך הואיל שמדובר בצורך מצוה לא נחשב הפסד (ספר השמיטה).
רבים נוהגים להצהיב את האתרוג לקראת נטילתו, אף באתרוג בקדושת שביעית מותר לעשות זאת (ספר פירות שביעית לגר"צ כהן שליט"א בשם הגר"נ קרליץ שליט"א).
אף שאתרוג של קדושת שביעית הוא במקורו הפקר, ישנה חשיבות לשלם לבית הדין קודם החג שכן במידה שלא שילם ישנו דיון בין הפוסקים אם יוצא בו ידי חובה (הגרש"ז אוירבך זצ"ל כתב שאין יוצאים בו ידי חובה שהרי הוא גזלן, ואילו הגרי"ש אלישיב זצ"ל והגר"נ קרליץ שליט"א כתבו שיוצא ידי חובה שכן מדובר בהפקר. עיין בספר פירות שביעית להגר"צ כהן שליט"א עמ' רכד' שהאריך בדיון בנושא).
יש פוסקים שכתבו שראוי שאת האתרוג שבו יש קדושת שביעית יבליעו בלולב ואף יש שהסבירו שאת האתרוג נותנים במתנה (הגר"מ אליהו זצ"ל) כדי לצאת ידי חובת השיטות הסוברות שיש בעיה הלכתית באוצר בית הדין.
הדיון הנוסף שקיים ביחס לאתרוגים הוא ביחס למכירה שלהם לחו"ל, שכן יש בעיה בהוצאה מהארץ של פירות קדושת שביעית. בסופו של דבר מצאו הפוסקים דרכים לכך (עיין בהרחבה בספר שמיטה ממלכתית).
אחר החג מובן שצריך להמשיך ולשמור על קדושתו כשמירת שאר פירות שביעית.
יהי רצון שנזכה לחג מלא קדושה ושמחה ומתוך המעלות הגדולות של קדושת פירותיה של הארץ נזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
