ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- ארבעת המינים והלכותיהם
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
בחג הסוכות הבא בתחילת השנה אנו פוגשים את קדושת השביעית בחלק מארבעת המינים. בערבות פשוט בין הפוסקים שאין בו קדושת שביעית, וכן בלולב. בהדסים ישנו דיון בין הפוסקים, אך דומה שמקובל להלכה שאין בהם קדושת שביעית, ולכן נשאר לנו האתרוג, שהוא פרי ויש בו קדושת שביעית.
באתרוג עצמו אנו מוצאים דיון מתי חלה בו קדושת השביעית, שכן כבר בברייתא אנו רואים שאתרוג דומה לירק בכמה דברים ולפרי בכמה דברים.
להלכה פסקו רוב רובם של הראשונים וכך נפסק בחזון איש ועוד שאנו הולכים בו אחר חנטה כמו שאר הפירות (בניגוד לדעת הרמב"ם הסובר שבאתרוג אנו הולכים אחר שעת לקיטה) ולכן האתרוגים שאנו נפגוש השנה יש בהם קדושת שביעית. מובן הדבר שדין זה יהיה שונה כאשר מדובר באתרוג שנרכש מהיתר מכירה, שבו לרוב רובם של הפוסקים אין בו קדושת שביעית (יש פוסקים הסוברים להחמיר בקדושת שביעית אף בהיתר מכירה, שכן לפי חלק מהפוסקים אף בשדה של גוי יש קדושת שביעית ואכמ"ל).
ישנם פוסקים שכתבו שהואיל ואף לדעת הרמב"ם אם האתרוג נלקט בשנה השביעית יש בו קדושת שביעית, ראוי לרכוש אתרוג שנלקט בשנת השמיטה, וכך להימנע ממחלוקת בדינו. אתרוגים רבים היום בשוק אכן נלקטו בשנת השמיטה, כך שאדם הרוצה יכול להשיג אתרוג בקדושת שביעית, והדרך שהאתרוג יגיע אליו תהיה על ידי אוצר בית דין.
אוצר בית הדין משמעותו אך ורק חלוקה של פירות הפקר, וממילא אמור היה להיות שעבור כל האתרוגים נפקיד ביד בית הדין סכום זהה, שכן הטורח שווה בין הסוגים השונים ורמות ההידור השונות, אלא שהנוהג הוא אחרת. כיום בשוק מצויות בדרך כלל שלוש דרגות באתרוגים של אוצר בית דין, אשר ההשתתפות בהוצאת בית הדין משתנה על פי רמות ההידור. אף שהדבר דומה למכירה, הותר הדבר על ידי פוסקים רבים על בסיס הדבר שאדם מוכן להשתתף בהוצאות בית הדין בסכום שונה לפי רמת ההידור של האתרוג שהוא יקבל (כך הורחב בקונטרס אוצר בית דין להג"מ קארפ בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהוסיף שכל הדבר מתקיים רק אם מדובר במחיר סביר שיש בו טובת הציבור).
אדם שיש לו אתרוג הקדוש בקדושת שביעית מאוצר בית דין או מקטיף מעץ שלא נערכה באדמתו היתר מכירה צריך לנהוג בו קדושת שביעית לדינים השונים.
היסוד המרכזי בשימוש באתרוג הוא "לאכלה ולא להפסד" שאסור להפסיד פירות שביעית. כבר בהשגת האתרוג צריך להיזהר שלא יהיה בשיעור מצומצם, שכן יש חשש שבחג הוא יצטמק וירד משיעורו עוד לפני סוכות ויצא שקטפו להפסד (אורחות רבנו).
מותר למדוד ולשקול אתרוג שביעית הואיל והמדידה נעשית לצורך מצוה (משנת יוסף ועוד).
את האתרוג אפשר ליטול רגיל כבשאר השנים ואין לחשוש אם קליפתו תתקלקל, שאף שבקליפת האתרוג יש קדושת שביעית, אין בעיה בכך הואיל שמדובר בצורך מצוה לא נחשב הפסד (ספר השמיטה).
רבים נוהגים להצהיב את האתרוג לקראת נטילתו, אף באתרוג בקדושת שביעית מותר לעשות זאת (ספר פירות שביעית לגר"צ כהן שליט"א בשם הגר"נ קרליץ שליט"א).
אף שאתרוג של קדושת שביעית הוא במקורו הפקר, ישנה חשיבות לשלם לבית הדין קודם החג שכן במידה שלא שילם ישנו דיון בין הפוסקים אם יוצא בו ידי חובה (הגרש"ז אוירבך זצ"ל כתב שאין יוצאים בו ידי חובה שהרי הוא גזלן, ואילו הגרי"ש אלישיב זצ"ל והגר"נ קרליץ שליט"א כתבו שיוצא ידי חובה שכן מדובר בהפקר. עיין בספר פירות שביעית להגר"צ כהן שליט"א עמ' רכד' שהאריך בדיון בנושא).
יש פוסקים שכתבו שראוי שאת האתרוג שבו יש קדושת שביעית יבליעו בלולב ואף יש שהסבירו שאת האתרוג נותנים במתנה (הגר"מ אליהו זצ"ל) כדי לצאת ידי חובת השיטות הסוברות שיש בעיה הלכתית באוצר בית הדין.
הדיון הנוסף שקיים ביחס לאתרוגים הוא ביחס למכירה שלהם לחו"ל, שכן יש בעיה בהוצאה מהארץ של פירות קדושת שביעית. בסופו של דבר מצאו הפוסקים דרכים לכך (עיין בהרחבה בספר שמיטה ממלכתית).
אחר החג מובן שצריך להמשיך ולשמור על קדושתו כשמירת שאר פירות שביעית.
יהי רצון שנזכה לחג מלא קדושה ושמחה ומתוך המעלות הגדולות של קדושת פירותיה של הארץ נזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
