ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך
הרמב"ן (על פרשתנו) מאריך בהסבר מעלת המספר שנים עשר. אי לכך, היה משה רבנו יכול להזכיר בברכתו במפורש רק שנים עשר שבטים. לכן בחר שלא לברך את שמעון במפורש והוא נכלל בברכת שאר השבטים. וזה לשון הרמב"ן בקיצור: "והנכון בעיני, כי הכתוב לא ימנה בשבטי ישראל רק שנים עשר, ... והוצרך להשאיר אחד מן השבטים שאינן נימנין בשום מקום רק שנים עשר, כנגד שנים עשר מזלות ברקיע, ושנים עשר חדשים בשנה, ... כי לעולם לא ימנו שבטי ישראל רק שנים עשר...והנה השאיר שמעון שלא היה שבטו גדול, ולא היתה בו ברכת יעקב אביהם מרובה אבל חלקם ביעקב והפיצם בישראל (בראשית מט ז), והנה יתברכו גם הם מברכת שאר השבטים אשר המה בתוכם".
בעל ה"הפלאה" בפירושו לתורה "פנים יפות", מחדש: "ולענ"ד הדבר פשוט שברכת משה לא היה אלא בעניני פרי אדמתן והצלחת עשרם וריבוי בניהם, וכיון שאמר יעקב (על שבט שמעון) "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" [בראשית מט, ז] דהיינו אחלקם ביעקב קאי על שמעון שגזר עליהם שיהיו מלמדי תינוקות וסופרים, וכבר התפללו אנשי כנסת הגדולה שאינם מתעשרים לעולם כדי שיתפרנסו בזה (מעבודת החינוך), דהיינו מלמדי מקרא שמותר ליתן שכר עליהם... אבל שמעון לא היה יכול לברך בעושר שכבר אמר יעקב שיתפרנסו מלימוד תינוקות וסופרים, וגם לא התפלל עליהם בריבוי בנים שאין ריבוי בנים ברכה אלא בעשירים,...אבל בשעת עניות אין זה ברכה שירבה כצאן".
לעומתם מצינו במדרש כיוון אחר לגמרי שהראשונים אימצוהו וז"ל "מדרש תנאים" : "ד"א וזאת ליהודה מלמד שנתפלל על שבט שמעון "שמע ה' קול יהודה" ואין שמע אלא שמעון שנאמר: "כִּי שָׁמַע יְקֹוָק כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי" (ברא' כ"ט לג) בשעה ששבט שמעון נכנס בצרה יהא שבט יהודה מתפלל לפניך ותהא מעלה אותו מתוכה: ואל עמו תביאנו שקירבו עמו בנחלה ... היכן לוה (נתחייב) שמעון מן המקום בשכם שנ' "ויקחו שני בני יעקב ולא דיו שלא פרע אלא חזר ולוה היכן לוה שמעון מן המקום בשטים שנ' (במד' כ"ה יד) ושם איש ישראל המכה".
לפי דברי המדרש שמעון איבד את זכותו לברכה נפרדת, בגלל ששבט זה ובראשו הנשיא זמרי בן סלוא נכשלו בעוון הזנות כשבנות מואב ומדין הכשילו את עם ישראל בשיטים. גם רש"י ואבן עזרא הסבירו כך.
נוסיף בשולי גלימותיהם כי לכאורה קשה, שהרי גם יהודה נכשל עם תמר בעבירה דומה. אלא שיהודה חזר בתשובה והודה בפומבי בטעותו. לכן נסמכה ברכת ראובן שנכשל בעניין בלהה לברכת יהודה. כיוון שראובן למד מיהודה והודה גם הוא בטעותו וחזר בתשובה. כך מפורש ברש"י בעקבות המדרש וז"ל: "וזאת ליהודה - סמך יהודה לראובן, מפני ששניהם הודו על קלקול שבידם, ... אמר משה מי גרם לראובן שיודה יהודה".
אם כך, ברור מדוע שבט שמעון קיבל נחלה בתוך יהודה ונכלל בברכת יהודה כדי שילמד ממנו ויתקן את חטאיו באמצעות התשובה.
כלקח מטעויותיהם של אבות האומה וצאצאיהם, בניו של יעקב: ראובן, שמעון ויהודה בעניין בלהה תמר ובנות מואב ומדיין, קבעו חכמים דווקא ביום הקדוש, ביום הכיפורים, כדי להזהיר את כל הדורות, לקרא דווקא בפרשת עריות.
הבה נתפלל כי גם בתחום חשוב זה
תעשה החברה בישראל חשבון נפש ביום הכיפורים הבא עלינו לטובה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
