ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רינת בת לאה
וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ, בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט, הִקְהִיל אֶת הָעָם וְאָמַר לָהֶם: הִגִּיעַ זְמָן מוֹתִי, וְאִם יֵשׁ בָּכֶם מִי שֶׁשָּׁמַע הֲלָכָה וּשְׁכֵחָהּ — יָבֹא וְיִשְׁאָלֵנִי וַאֲבָאֵר אוֹתָהּ, וְכָל מִי שֶׁנִּסְתַּפְּקָה עָלָיו שְׁאֵלָה — יָבֹא וַאֲפָרְשֶׁנָּה לוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הוֹאִיל משֶׁה בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר" (דברים א ה). וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמִים בְּסִפְרֵי: "כָּל שֶׁשָּׁכַח הֲלָכָה אַחַת — יָבֹא וְיִשְׁנֶה, וְכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְפָרֵשׁ• — יָבֹא וִיפָרֵשׁ". וְלָקְחוּ מִפִּיו• בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת וְלָמְדוּ הַפֵּרוּשִׁים כָּל הַזְּמָן הַהוּא, מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט עַד שִׁבְעָה בַאֲדָר. וּכְשֶׁהָיָה לִפְנֵי מוֹתוֹ הֵחֵל לִכְתֹּב הַתּוֹרָה בִּסְפָרִים, וְכָתַב שְׁלֹשָׁה עָשָׂר סִפְרֵי תּוֹרָה גְּוִילִים, כֻּלָּם מִבֵּי"ת 'בְּרֵאשִׁית' עַד לָמֶ"ד• 'לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל'. וְנָתַן סֵפֶר לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט לְהִתְנַהֵג בּוֹ וְלָלֶכֶת בְּחֻקּוֹתָיו. וְהַסֵּפֶר הַשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר — נְתָנוֹ לַלְּוִיִּים וְאָמַר לָהֶם: "לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה" (שם לא, כו). אַחַר כָּךְ עָלָה אֶל הָהָר בַּחֲצִי הַיּוֹם הַשְׁבִיעִי לְחֹדֶשׁ אֲדָר, כְּפִי אֲשֶׁר דִּקְדְּקָה הַקַּבָּלָה. וְהָיָה הַמִּקְרֶה הַהוּא אֲשֶׁר קָרָהוּ: 'מִיתָה' — בְּעֵינֵינוּ, בִּשְׁבִיל שֶׁחָסַרְנוּ וּפָקַדְנוּ אוֹתוֹ, וְ'חַיִּים' – לוֹ, לִכְבוֹד הַמַּעְלָה שֶׁעָלָה אֵלֶיהָ. וְכֵן אָמְרוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם: "מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא מֵת, אֶלָּא עָלָה וּמְשַׁמֵּשׁ בַּמָּרוֹם" (סוטה יג:). וְהַדְּבָרִים בְּאֵלּוּ הָעִנְיָנִים אֲרֻכִּים מְאֹד וְאֵין זֶה מְקוֹמָם.
דרך לימוד התורה לאחר מות משה
וְכַאֲשֶׁר מֵת, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַחַר שֶׁהִנְּחִיל לִיהוֹשֻׁעַ מַה שֶּׁנֶּאֱצָל עָלָיו• מִן הַפֵּרוּשׁ — הֶחְכִּים וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ יְהוֹשֻׁעַ וְאַנְשֵׁי דּוֹרוֹ. וְכָל מַה שֶּׁקִּבֵּל מִמֹּשֶׁה — הוּא, אוֹ אֶחָד מִן הַזְּקֵנִים — אֵין לְדַבֵּר עָלָיו•, וְלֹא נָפְלָה בּוֹ מַחֲלֹקֶת. וּמַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע בּוֹ פֵּרוּשׁ מִפִּי הַנָּבִיא, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מִן הָעִנְיָנִים הַמִּשְׂתַּרְגִּים מֵהֵם• — הוֹצִיא דִּינִים בִּסְבָרוֹת, בְּמִדּוֹת הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה• הַנְּתוּנוֹת עַל הַר סִינַי שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֵן. וּבְאוֹתָם הַדִּינִים שֶׁהוֹצִיאוּ, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹּא נָפְלָה בָּהֶם מַחֲלֹקֶת, אֲבָל הִסְכִּימוּ עֲלֵיהֶם, וְיֵשׁ מֵהֵם — מַה שֶּׁנָּפְלָה בּוֹ מַחֲלֹקֶת בֵּין שְׁתֵּי דֵּעוֹת: זֶה אוֹמֵר בְּכֹה וְזֶה אוֹמֵר בְּכֹה; זֶה סוֹבֵר סְבָרָא וְנִתְחַזְּקָה לְדַעְתּוֹ, וְזֶה סוֹבֵר סְבָרָא וְנִתְחַזְּקָה לְדַעְתּוֹ. כִּי מִדּוֹת הַהֶקֵּשׁ• שֶׁעַל דֶּרֶךְ הַתּוֹכָחוֹת• יִקְרֶה בִּסְבָרוֹתֵיהֶם הַמִּקְרֶה הַזֶּה. וּכְשֶׁהָיְתָה נוֹפֶלֶת הַמַּחֲלֹקֶת — הָיוּ הוֹלְכִים אַחֲרֵי הָרֹב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת" (שמות כג, ב).
___________________________________
וְכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְפָרֵשׁ – כל הנצרך שיפרשו לו. וְלָקְחוּ מִפִּיו – למדו ממנו. עַד לָמֶ"ד – האות האחרונה בתורה. מַה שֶׁנֶּאֱצָל עָלָיו – מה שקיבל משה מסיני. אֵין לְדַבֵּר עָלָיו – אין בו ספקות. הַמִּשְׂתַּרְגִּים מֵהֵם - המתפרטים ומסתעפים. בְּמִדּוֹת הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה – כגון: קל וחומר, גזֵרה שווה, היקש וכד'. הַהֶקֵּשׁ – הסברה וההגיון. הַתּוֹכָחוֹת – הבירור השכלי. [הכוונה שההיקשים התורנים אינם היקשים לוגים – דדוקטיבים טהורים אשר אין בהם ויכוח – הערת הרב שילת].
ביאורים
מפעל מסירת התורה, על כל מצוותיה ופירושיה, נגמר בפטירתו של משה רבנו, והיה צריך לבדוק שפירוש התורה שבכתב, התורה שבעל פה, נמסר בטהרתו.
בלימוד התורה שבכתב יכולות להיווצר שני ספקות; שכחת פירוש הכתוב, דהיינו חוסר ידיעה מוחלט, וספק בהבנת הכתוב, דהיינו שתי הבנות אפשריות שאחת מהם קיבלנו במסורת והיא נכונה והשניה איננה נכונה. את החודש האחרון של חייו משה רבנו הקדיש כדי לסלק את כל הספקות האפשריות.
את הבירורים האחרונים הללו משה רבנו עשה בעצמו. הוא לא נתן לאף אדם אחר לעשות זאת, אלא הוא, ששמע את הדברים באופן מפורש מפי הקב"ה, נטל את המלאכה על עצמו. כך היה בטוח שכל התורה שניתנה לו מפי ה' עברה במלואה לעם ישראל.
לאחר הסתלקותו של משה רבנו התורה התחלקה לשניים;
א. עיקרי התורה - אלו כל פירושי המצוות שקיבלנו ממשה רבנו ששמע מפי הגבורה. הם בעיקר אותם ההלכות שאי אפשר לקיים את המצווה בלי ידיעתם.
ב. ענפי התורה - הרמב"ם מחדש שלא את כל ההלכות קיבלנו ממשה רבנו. ישנם הלכות ופירושים, שאלות וספקות שהתעוררו בדורו של יהושע בן נון שלא קיבל ממשה מה לעשות במקרה זה. הקב"ה ידע שזהו מצב שיתרחש. שהרי אי אפשר לכתוב בתורה את כל חילוקי הדינים והמקרים המחודשים שיהיו במהלך הדורות. לכן הוא מסר למשה רבנו מידות וכללים שהתורה נדרשת בהם. כשמתעורר ספק במה שלא קיבלנו ממשה ואנו רוצים לדעת מהי דעת התורה בעניין זה - חכמי ישראל ידרשו את התורה לאור מידות אלו. הלכה למעשה נקבע לפי דעת הרוב.
הלכות ופירושים אלו של חכמי ישראל אינם המצאה, אלא ענפים המשתרגים ויוצאים מתוך אותו עץ גדול. ולכן יש להם אותו תוקף כמו מה שקיבלנו ממשה רבנו. גם הם נחשבים למצוות התורה, שניתנו מפי הקב"ה!
הרחבות
מחלוקות בתורה
שאלה מפורסמת היא איך ומתי התחילו המחלוקות בישראל. הרי התורה (שבכתב ושבעל פה) היא אחת, וישנה מסורת ארוכת שנים עד משה רבנו, אם כן איך נוצרו המחלוקות? האם אין הדבר מראה על פגם במסורת? הרמב"ם כאן מסביר שישנם עניינים בתורה שיהושע והזקנים לא קיבלו במפורש ממשה רבנו והיו צריכים לחדש את הדינים ההם מעצמם, על פי סברותיהם ועל פי שלוש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן. וכיוון שהדבר היה נתון לדיון על פי הסברה וההיגיון, הגיעו למחלוקת, שהרי דעתו של אדם שונה לרוב מחברו.
אמנם הבנו כעת איך ומתי התחילו המחלוקות, אבל עלינו לברר שאלה נוספת, והיא האם אין רק דעה אמיתית אחת? איך אפשר לומר "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" כאשר אחד אומר טהור והשני טמא? על שאלה זו עונה המהר"ל בספרו באר הגולה [עמ' כ-כא] ושם הוא מבאר, שכשם שבעולם החומרי כל דבר מורכב מכמה יסודות ויש לו מספר בחינות, כך גם בתורה יש לכל דבר צדדים לכאן ולכאן. וכשם שבעולם החומרי לא נכון לומר שיש רק בחינה אחת ומי שאומר אחרת - דעתו אינה חלק מהאמת, כך גם בתורה. חשוב להדגיש, שעל אף שבכל דעה יש צד של אמת, לאחר שנפסקה ההלכה לפי דעה אחת, אנו מחויבים ללכת על פיה.
שאלות לדיון
מדוע כתב משה רבנו ספר נפרד לכל שבט משבטי ישראל?
מדוע משה רבנו לא מת? איזה מסר חינוכי ניתן ללמוד מכך?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.

תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.

לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.

לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.

שמונה פרקים לרמב"ם בריאות הנפש והגוף בראי הרמב"ם
שיעור 7
השיעור עוסק בהקבלת הרמב"ם בין בריאות וחולי הגוף לבין כוחות ותכונות הנפש, ומסביר כיצד סטייה מדרך השכל פוגעת בחוש הבריא של האדם. מתוך כך מודגשת חשיבותם של תיקון המידות, התורה והשמחה כרפואה נפשית מהותית המחזירה את האדם לתפקוד ולחיות אמת.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז לא לחכות להיות מלאך: לקדש את המציאות שלך
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
הרב עופר אונגר, ר״מ בישיבת שעלבים, פותח את הערב (במקום ראש הישיבה, הרב מיכאל ימר, שלא יכול היה להגיע). הוא שואל למה דווקא ביום שבו רבי אלעזר בן עזריה פתח את שערי בית המדרש לכל תלמיד — גם למי ש״אין תוכו כברו״ — הוכרע שספר קהלת, המלא בסתירות, הוא ספר קדוש. משם, בעקבות רבי צדוק הכהן, למעמד הסנה: משה רוצה ״לסור״ לגמרי מכל המידות הרעות, והקדוש ברוך הוא עונה לו ״של נעליך״ — אי אפשר לשרוף הכל בבת אחת; המקום שאתה עומד עליו, כמו שהוא, הוא אדמת קודש. ובסוף, סיפור אישי: נער מתל אביב שהתחיל ללבוש ציצית, החבר׳ה שצחקו עליו, והמשפט שאמר לו הרב נריה ושינה לו את הדרך. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז מלאכים ביום כיפור, בני אדם בסוכות — האתגר של דורנו
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
הרב ד״ר יונה גודמן, המנהל החינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, שואל שאלה שכל מי שעבר את החגים מכיר: אחרי אלול, ראש השנה ויום כיפור, האם סוכות — עם האוכל והטיולים — הוא נפילה? ותשובתו: דווקא סוכות הוא עליית המדרגה. כמו שהיה הרב דרוקמן אומר בסוף יום כיפור: ״יום שלם הייתם מלאכים. הגיע הזמן להיות בני אדם.״ בהמשך, סיפור מחדר ההמתנה לפני ניתוח: משפחה שלמה אומרת תהילים, ואז נכנסים שני רופאים גלויי ראש. ״זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה? שהדתיים יגידו רק תהילים?״ — הרופא שיגיד תהילים וילך לנתח, והמהנדס שיגיד תהילים וימציא את כיפת הברזל. זה האתגר הגדול שלקחנו על עצמנו: חיבור של קודש וחול, גם ביום שאחרי החגים. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז סוכות הוא חג של חיבוק — חינוך בין אהבה לגבולות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
ראש ישיבת בני עקיבא הדרום, הרב דוד טברסקי, פותח בדיני חינוך של חג הסוכות: שמאי הזקן שסיכך מעל מיטת נכדו התינוק, הילד שחייב בלולב ״משיודע לנענע״, והריטב״א שקובע שגיל החינוך אינו אחיד — הוא תלוי במצווה ובילד. משם, בעקבות המשנה ברורה והרב קוק: החינוך מתחיל באווירה של הבית ובחינוך העצמי של ההורים. ואחר כך, החגים כדרכים של קשר: פסח הוא דיבור, שבועות נשיקה, הימים הנוראים מבט — וסוכות הוא חיבוק, שאינו בודק מי אתה ומה עשית. בסוף, הציפור של ר׳ זושא שצריכה שתי כנפיים, וחבטת הערבה בהושענא רבה: גבול, ומיד אחריו חסד. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

לימוד ליל הושענה רבה התשפ"ז למה המשיח נקרא ״בר נפלי״? סוכת דוד הנופלת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.
הרב ערן טמיר, ראש ישיבת אורות אשקלון, יוצא מגמרא תמוהה: למה המשיח נקרא ״בר נפלי״ — בן הנופל — ולמה מלכות בית דוד נקראת ״סוכת דוד הנופלת״? בעקבות המהר״ל, ״העדר קודם להוויה״: כל קומה חדשה נבנית רק אחרי שהמציאות הקודמת מפנה לה מקום. עם דוגמאות מהחיים — מהרווק שהופך לנשוי ועד מלכות שאול ודוד. ולמה דווקא סוכה ולא בית? בית שנפל ונבנה מחדש הוא בית חדש; סוכה נועדה מראשיתה להתפרק ולהיבנות שוב, ולכן גם בשעת נפילתה היא נשארת סוכה. המסר החינוכי: לא להיבהל מנפילות — לא בחיים הפרטיים ולא בחיי האומה, מאז שמחת תורה של לפני שלוש שנים. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.










