ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
הרב לוין היה איש אשכולות – תלמיד חכם גדול וגם בעל השכלה כללית רחבה. הרב פרץ דרך בחשיפת כתבי יד תורניים גנוזים, וחיבורו הגדול 'אוצר הגאונים' (13 כרכים), המלקט את התשובות של תקופת הגאונים, משלים למעשה תקופה בתולדות השתלשלות התורה, שכמעט לא נשארו ממנה חיבורים תורניים. נוסף לכל, הספיק הרב גם לנהל את רשת תלמודי התורה 'נצח ישראל' בשורת ערים ומושבות בארץ.
סיפר לי סבי, שפעם הסביר להם המנהל את הסוד המיוחד המאפשר לו להספיק כה רבות בחייו – 'מיקוד'. וכך אמר – בתקופת נערותי התמקדתי ולמדתי במשך שנים רבות אך ורק תורה, ולא עסקתי בשום עניין אחר. אחר כך התמקדתי לתקופה קצרה בהשכלה כללית, וכך הלאה. כשמתרכזים – קולטים, גדלים ומספיקים.
אבי שיטת ה'מיקוד' הוא... נח. ברמח"ל, בתורת החסידות ועוד – מובאת תמיד 'תיבת נח' כמשל לריכוז בנקודה מסוימת בחיים. כשם שהעולם כולו התרכז בתקופת המבול בתיבה, שרד, ומתוך כך פרץ והתפתח הלאה, כך – האדם צריך לרכז לעיתים את כוחות נפשו בנקודה מסויימת, ומתוך כך לפרוץ ולהתפתח. אותו עניין גם בתפילה, תיבת נח היא המשל לבוא אל 'התיבה' – המילה בתפילה ולהתרכז בה.
מדהים לגלות שאצל נח זה... עניין משפחתי. להבנת העניין נרחיב על משפחתו של נח ונקדים הקדמה קצרה.
ישנו כלי, שפועל בזכות כח ה'מיקוד'. זהו – הסכין. מי שיניח ידו בזהירות על סכין חדה, לא יפגע, מפני שסכין חותכת רק בעזרת הכוח המופעל עליה. יכולותיה של הסכין בנויות על הכלל הפיזיקאלי הבסיסי, שהכוח מתחלק על פני שטח הפנים עליו הוא לוחץ, ולפיכך בסכין חדה – הכוח מתרכז בנקודה צרה ופורץ בעוצמה רבה.
הראשון שגילה סוד זה הוא – תובל קין. תובל קין היה "לוטש כל חורש נחושת וברזל". 'לוטש' מבאר רש"י – 'מחדד'. תובל קין המציא את תורת חידוד החרבות והסכינים לצורכי רצח, ובכך תיבל את אומנותו של קין – הרציחה.
התורה ממשיכה ומספרת לנו – "ואחות תובל קין נעמה". אחות היא קרובת משפחה, אך 'אחות' גם מציינת בכתובים – 'מקבילה'. (כמו בשיר השירים ובמדרשים – "פתחי לי אחותי רעייתי יונתי תמתי", תמתי – תאומתי, כביכול כנסת ישראל היא תאומתו של הקב"ה). לנעמה יש את אותם כוחות של תובל קין, אך אצלה הם מופיעים בנעימות. נעמה היא אשתו של נח (בראשית רבה שם), וכידוע אשתו של האדם כגופו, והם מקבילים ושותפים בנקודה המרכזית שלהם.
גם נח ממציא את תורת חידוד הסכינים, אלא שאצלו אלו סכינים חיוביות. נח ממציא את המחרשה, להבי ברזל מחודדים שהופכים את האדמה מקללה לברכה. בכך מתקן נח את חטאי אדם הראשון וקין גם יחד. תורת ה'חידוד' וה'מיקוד' הופכת מקללה לברכה.
ועדיין תורה זו לא הגיעה לשלמותה. יש הדורשים את נח לגנאי ויש הדורשים לשבח. הדורשים לגנאי מלינים עליו – הצלת את עצמך ומשפחתך אך לא אזרת כח להציל את כל העולם. מתאימים הדברים לנח, כח המיקוד שלו הוביל לכך שבכוחו להציל רק נקודה אחת ממוקדת. וכדברי אור החיים הקדוש – "אלה תולדות נח - נח", שהציל רק את נח. לפיכך, זקוקים אנו לאברהם, שיקח את כוחו הממוקד של נח, ויהפוך אותו לברכה המתפשטת לעולם כולו.
ובדורנו, חולים אנו בפיזור הכוחות. הפלאפון, האינטרנט והפייסבוק מוציאים כל העת את האדם מריכוז. זמינים אנו בכל רגע לכל מתקשר מזדמן, קוראים הבזקים קצרים העוסקים בערב רב של עניינים, ומאבדים את השלווה והעיסוק בעניינים המרכזיים של החיים.
עלינו ללמוד מנוח להתרכז בתחומים החשובים והעיקריים בחיים, ומכוחם לבנות את האישיות והחיים נדבך אחרי נדבך. בהצלחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
