ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
תוכניתו של ראש הממשלה מר אריאל שרון מנוגדת למצוות התורה מכמה וכמה צדדים, ונפרטם בקצרה:
מצוות יישוב הארץ
מצוות יישוב הארץ מצווה אותנו לכבוש את הארץ, שנאמר: "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה" (במדבר לג, נג). והורשתם פירושו כיבוש והחלת הריבונות הישראלית על ארץ ישראל. ומצווה זו חלה עלינו בכל הזמנים (רמב"ן הוספות למצוות עשה ד). וכן נפסק בשולחן ערוך חלק אבן העזר סימן ע"ה, וכן כתב בפתחי תשובה שם סק"ו שכן הסכמת כל הפוסקים.
ואמנם במשך דורות רבים מפני האונס לא זכינו לקיים מצווה זו, שלא היה לנו כוח צבאי לכבוש את הארץ ולהחזיק בה. אולם כשיש בידינו כוח מצווה עלינו לכובשה, וקל וחומר שאסור לתת ממנה לגויים.
ומבואר שמצוות יישוב הארץ דוחה אף פיקוח נפש של יחידים, שהרי על פי התורה הננו מצווים לכבוש את הארץ, ואין מלחמה ללא הרוגים, ומכאן שבמצוות יישוב הארץ אין מתחשבים בפיקוח נפש של יחידים (מנחת חינוך תכ"ה).
לא ישבו בארצך
בנוסף למצווה הכללית לרשת את הארץ, צוותה התורה: "לא ישבו בארצך" (שמות כג, לג). ופסק הרמב"ם (הל' ע"ז י, ו) שבעת שידינו תקיפה, אין להניח למי שאינו 'גר-תושב' לשבת בארצנו.
אלא שנחלקו הפוסקים על מי בדיוק חל האיסור. יש אומרים שרק גוי שקיבל על עצמו בפני בית דין לשמור שבע מצוות בני נח מתוך אמונה בה' אלקי ישראל, נחשב 'גר-תושב' ורשאי לגור בארץ בשעה שידינו תקיפה. ויש אומרים שגם אם הגוי לא קיבל על עצמו במפורש בפני בית דין להיות 'גר-תושב', אם בפועל הוא אינו עובד עבודה זרה ומקיים שבע מצוות, אין איסור שיגור בארץ ישראל.
ולפי הדעה האחרונה, מוסלמים הגונים וטובים יכולים לגור בארץ, כיוון שאין באמונתם עבודה זרה. אבל הערבים שצוררים אותנו ודאי אינם שומרים שבע מצוות בני נח, שהרי הם כופרים בה' אלוקי ישראל שהנחיל לנו את הארץ, ותומכים במחבלים הרוצחים ועוברים על "לא תרצח", ואינם מעמידים בית דין שידון את הרוצחים.
ואמנם יש מהראשונים שסוברים שאיסור "לא ישבו בארצך" חל רק על שבעת העמים (רש"י, ראב"ד וסמ"ג), אולם לדעת רוב הפוסקים חל איסור זה על כל מי שאינו שומר שבע מצוות בני נח. נמצא שלפי שתי הדעות העיקריות, בשעה שידינו תקיפה אסור לנו להשאיר ערבים שאינם מקבלים את ריבונות ישראל בארצו, וקל וחומר שאין לתת להם נחלות שבהם יוכלו להושיב עוד ועוד גויים שאינם שומרים שבע מצוות בני נח.
לא תחנם
עוד ציוותה התורה "לא תחנם" (דברים ז, ב). ופירשו חז"ל שאסור לתת לנוכרים חנייה בקרקע בארץ ישראל (עבודה זרה כ, א). ואיסור זה הוא השלמה לאיסור "לא ישבו בארצך", שהאיסור "לא ישבו" חל על כלל ישראל, ואיסור "לא תחנם" חל על כל יחיד, שלא ימכור בית או שדה בארץ ישראל לנכרי שאינו בגדר 'גר-תושב'. וממילא אסור לתת שום חלק מארץ ישראל לערבים שאינם שומרים שבע מצוות בני נח כדת וכדין. לגבי איסור זה מוסכם בפוסקים שהוא חל על כל מי שאינו שומר שבע מצוות בני נח, ולא רק על שבעת העמים. ואם אסור למכור להם בית אחד, קל וחומר שאין לתת להם חבלים שלמים מארץ ישראל.
והארץ לא תמכר לצמיתות
עוד נאמר בתורה: "והארץ לא תמכר לצמיתות" (ויקרא כה, כג). ולמד מכאן הרמב"ן על פי חז"ל שאין למכור שום קרקע מקרקעות ישראל לגוי, משום שהיא לא תחזור ביובל (רמב"ן מצוות ל"ת רכ"ז), ומכאן שאסור למדינה לתת קרקעות מנחלת אבותינו לנוכרים.
גזילת בית היחיד
אין לשום מלך ושלטון שבעולם זכות לעקור יהודי מביתו שבארץ ישראל. הקב"ה הנחיל את הארץ לישראל, ולכל יהודי חלק בארץ, ולשום שלטון אין סמכות לגזול את נחלתו ולעוקרו מביתו שקנה או בנה כחוק. ולכן כל הסכם שמבוסס על עקירת יהודי מביתו אסור.
הערה: כידוע, לדעת הר"ן (נדרים כח, א) הכלל "דינא דמלכותא דינא" אינו חל בארץ ישראל אלא רק בחוץ לארץ, ששם הארץ שייכת למלכות, וכל המתגורר באותה מלכות חייב לציית לחוקיה ודיניה. אבל בארץ ישראל, ששייכת לכל ישראל, אין חובה הלכתית לציית לשלטון. ורק כאשר מדובר בשלטון יהודי, שיש לו דין של מלך ישראל, חלה חובה לציית לחוקים.
ואמנם דעת רוב הפוסקים שגם בארץ ישראל חל הכלל 'דינא דמלכותא דינא', משום שעצם ההסכמה הציבורית לשלטון מעניקה לשלטון את הסמכות לשלוט ולקבוע חוקים, וכך דעת הרמב"ם והשו"ע. אבל על יסוד דבריו של הר"ן (וכ"כ הרשב"א שם) אין מחלוקת, היינו שלכל הדעות אין לשום שלטון זכות וסמכות לעקור יהודי מנחלת אבותיו.
סכנת נפשות
על פי המבואר בתלמוד (ערובין מה, א), וכפי שנפסק בשולחן ערוך (או"ח שכט, ו), בכל ויתור לאויב, ואפילו קטן, יש סכנת נפשות. ועל כן הורו חז"ל, שאם באו אויבים לגנוב אפילו רק קש ותבן מעיירה שסמוכה לגבול, שייצאו להילחם נגדם. מפני שאם יוותרו להם על קש ותבן, כוח ההרתעה שלנו יפגע, ולבסוף יבואו לכבוש יישובים ולהרוג נפשות. ואפילו אם באו לגנוב בשבת - מפני פיקוח נפש יש לחלל שבת ולצאת נגדם בכלי מלחמה.
ואם אפילו על קש ותבן אסור לוותר משום סכנת נפשות, קל וחומר שאין לוותר לאויב על יישובים שלמים, כי וויתור כזה יגביר באופן נורא את המוטיווציה של המחבלים לרצוח. וכבר הוכח בהסכמי אוסלו הזכורים לרעה, שעמדת ההלכה הזו שרירה וקיימת. קברניטי אוסלו הבטיחו שלום למאה שנה, וגרמו ליותר מאלף הרוגים, והחריפו את שנאת ישראל בכל העולם.
חילול ה'
הואיל והנסיגה שעליה מדברים שונאינו באה בעקבות לחצים של אומות העולם, הרי שאם נסכים לוותר על הארץ שהקב"ה הנחיל לאבותינו ולנו, הרי שבכניעה זו לכפייה יש חילול ה', ומצווה לקדש ה' ולהתנגד לכל כפייה כנגד הדת.
מדרגות בקידוש ה' וחילול ה'
כל מצווה שנעשית בפרהסיא יש בה קידוש ה', וממילא מעלתה גדולה לאין ערוך, שכל תכלית בריאת העולם לגלות מלכותו יתברך בעולם הזה. ולעומת זאת, כל עבירה הנעשית בפרהסיא יש בה חילול ה', וחומרתה גדולה לאין ערוך. וגם בקידוש ה' וחילול ה' יש מדרגות. ככל שהדבר נעשה בפרסום גדול יותר, כך גדול יותר קידוש ה' שבמצווה, או להפך חילול ה' שבעבירה.
המצווה הידועה ביותר בעולם היא מצוות יישוב הארץ. הגויים אינם יודעים איך בדיוק שומרים כשרות ואיך בדיוק שומרים שבת, אבל כולם יודעים שהקב"ה הבטיח את ארץ ישראל לעם ישראל. זה כתוב פעמים רבות בתנ"ך, והתנ"ך הוא הספר החשוב והנפוץ ביותר בעולם. בכל העולם יודעים כי ה' הבטיח את הארץ לאברהם ליצחק וליעקב ולזרעם אחריהם. וגם לאחר חורבן הבית, כולם יודעים כי ה' הבטיח ביד עבדיו הנביאים שעם ישראל יחזור לארצו. לכן, כאשר בחסדי ה' קמה מדינת ישראל - נעשה קידוש ה' גדול לעיני העמים, שהנה דברי הנביאים מתגשמים. וכן כאשר זכינו בחסדי ה' לשחרר את ירושלים ויש"ע נעשה קידוש ה' גדול, ובכל העולם שמעו את קול השופר.
ואם חס ושלום ניסוג מחבלי ארץ קדשנו, אין כמעט חילול ה' נורא יותר. בכל מהדורות החדשות ידברו על זה. כל העולם ישמע כי בניו של הקב"ה מוותרים על הארץ הקדושה שהנחיל להם. לפיכך עלינו להתאמץ בכל כוחנו כדי להגשים את חזון הנביאים ולמנוע את חילול ה' הנורא הזה.
יהי רצון
יבורכו כל הפעילים למען המשך אחיזתם של מתיישבי חבל עזה וצפון השומרון. יהי רצון שיתקיימו בנו דברי הנביא (ישעיהו סה, יח-כד): "כי אם שישו וגילו עדי עד וגו'. וגלתי בירושלים וששתי בעמי ולא ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה... ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים. לא יבנו ואחר ישב, לא יטעו ואחר יאכל, כי כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי. לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה כי זרע ברוכי ה' המה וצאצאיהם איתם. והיה טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע.
--------------------
מתוך המדור 'רביבים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
