ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
היה זה האב הקדמון של גורדי השחקים המודרניים. התרחשה אז קפיצה טכנולוגית אדירה בגילוי וביצירת הלבנים כחומר בנייה, קפיצה שבזכותה אפשר היה להגות ולבצע את הפרויקט הזה. התורה מספרת לנו במפורש שהמטרה היחידה של המגדל מרקיע השחקים הזה הייתה "נעשה לנו שם" - לבנות להם יד זיכרון, אנדרטה נצחית לטכנולוגיה וליכולת של בני האדם שהדורות הבאים יביטו בה ביראת כבוד ובהערצה.
זאת היתה עדות לאגו האנושי וליוהרה הנלווית אליו. אולי לזה המדרש רומז כשהוא אומר שהם אמרו "נעשה לו סמוכות". דור הפלגה רצה לתמוך ולהחזיק את השמים בעזרת המגדל. הם חשבו שבני האדם הזעירים יכולים לפעול בניגוד לרצון האל והטבע ולהשיג להם חיי נצח בעזרת פלאי הטכנולוגיה ושאפתנות שאינה יודעת גבול.
כל רודן בהיסטוריה שאף להנציח את הישגיו באבן ובשיש פן תישכח גדולתו בדורות הבאים. כמעט כל האנדרטאות האלה לא הצליחו לשרוד ולהשיג את המטרה שלשמה נבנו. העבדים שבנו את הפירמידות של מצרים מפורסמים יותר מאדוניהם הפרעונים.
הפרתנון והקולוסאום חרבים, ונינווה עצמה נעלמה ממפת העולם זה מכבר. גם מגדלי התאומים הגדולים של מרכז הסחר העולמי בניו יורק אינם עמנו עוד.
האירוניה שבכל זה היא שלא הייתה אפילו אחת מכל האנדרטאות העצומות שהוקמו בתקופה העתיקה, בימי הביניים או בעולם המודרני שנהרסה על ידי הטבע. לא היה צורך לתמוך בשמים כדי להציל את נינווה מחורבן. את נינווה וכל שאר האנדרטאות הגדולות של העולם העתיק החריבו בני אדם שהיו בעצמם נחושים להקים אנדרטאות משלהם להנציח אותם ואת הישגיהם.
זה חלק מהטבע התחרותי של בני האדם, הצורך להרוס את הנצחיות של הזולת כאמצעי להבטיח את הנצחיות שלנו. מסיבה זו גם אנחנו ממשיכים לרדוף אנשים שכבר הלכו לעולמם בחיפוש אחרי שערוריות והאשמות. התורה עצמה מספרת לנו שבניית המגדל בנינווה לא הושלמה מעולם מפני שהאנשים שם לא הבינו זה את שפתו של זה. למעשה, הם לא הצליחו להמשיך לשתף פעולה.
הפלגנות והקרתנות של בני האדם כלפי בני אדם אחרים היא המכשול האמיתי שעומד בפני הנצחיות של האדם. הרב ישראל ליפקין מסלנט סיכם את הלקח הזה בהערה קולעת כשאמר "הדאגה לצורכי הזולת בעולם הזה היא כרטיס הכניסה שלי לעולם הבא". שמירת ערכי התורה, קיום מצוותיה ועשיית מעשים טובים - לא אנדרטאות אבן - הם הדרך להשיג חיי נצח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
