ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
- מדורים
- ישיבת מרכז הרב
- יום ירושלים תשס"ג
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
לא כולם יודעים שיסוד הישיבה המרכזית העולמית היה על ידי "הסתדרות ירושלים" שהקים מרן הרב, ושם זה הוסבר בכתביו ובמאמריו של הרב צבי יהודה זצ"ל בעניין ירושלים ותנועת "דגל ירושלים", תנועה שמבחינה ארגונית לא זכתה להישגים מופלאים, אבל מבחינה רוחנית - כל מה שאנו רואים כאן בא מכוחה.
את המושג המעמיק "דגל ירושלים" הסביר מרן הרב זצ"ל על דברי ישעיהו בפסוק "לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר" 1 . הרב היה רגיל לומר שדברי נביאים אינם מליצות, ואין בהם מילים נרדפות. המושגים 'ציון' ו'ירושלים' שבפסוק אינם מקריים, וכל אחד מהם קובע ברכה מהותית לעצמו. אם נזכה להתבונן בצורה עקבית על דברי הנביאים בהם הם נוקטים בלשונות ציון וירושלים, נגיע להבנה של הדברים.
כידוע, מרן הרב מגדיר את המושג 'ציון' כשייך לצד המדיני, המציאותי והחומרי - הציונות היא הבונה את הגוף של ארץ ישראל ושל עם ישראל וירושלים, ואילו השם 'ירושלים' הוא המימד הרוחני, המקום שממנו יוצא דבר ה'. הנבואה נמצאת במקומה המיוחד בארץ ישראל 2 , ובמיוחד שבמיוחד בירושלים, שנקראת בדברי ישעיהו "גיא חיזיון" 3 .
למען ציון לא אחשה
"למען ציון לא אחשה" - למען בנין הגוף הקדוש של ציון, וגם של ארץ ישראל. 'ציון' במובן הרחב מקיף את כל ארץ ישראל, כמו שנאמר "עתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק" 4 . אסור לשקוט כל עוד יש פינה שעדיין אינה בנויה, כל עוד יש פינה שאינה נטועה.
כשאנו רואים את מה שחז"ל תיארו כהוכחה לקץ מגולה, בית בנוי ועץ נטוע 5 , הלב מתמלא שמחה. ומצד שני, וכשאנו רואים חלילה בית שנחרב, אם בידי נכרים ועל אחת כמה וכמה בידי אחינו בית ישראל הטועים, שמעיזים להרים יד על בית נטוע בארץ ישראל - על כך צריכים להתאבל ולצעוק, "לא אחשה".
ולמען ירושלים לא אשקוט
"למען ציון לא אחשה", אבל לא די בציון לבדה. כשם שגוף צריך נשמה ובלעדיה אין לו חיים, כך צריכה ציון את ירושלים. התיקון השלם הוא כשציון וירושלים עולים יחד, ואת הרעיון הזה מסמל יום ירושלים, בהשגחה עליונה. את חודש ניסן מגדירים חכמי ישראל חודש של ישועות, ואחריו - בחודש אייר - זכינו מאת ה' לשני ימים נפלאים, יום העצמאות ויום ירושלים. בעוד שיום העצמאות מסמל את הצד הגופני - המדיני, הכלכלי והצבאי, הרי שיום ירושלים הוא חזרה למקום בית קדשינו ותפארתינו, למוקד התפילות והמאוויים. "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו" 6 בעזרת ה' במהרה בימינו, שנוכל לעמוד במציאות הזו. כל התפילות, התקוות, החלומות - מגיעות במדרגת הגבוהה לירושלים.
יברכך ה' מציון
"יברכך ה' מציון" 7 - ברכה היא על הגשמיות, כמו שקראנו בפרשה האחרונה "אם בחוקותי תלכו" 8 ולא נאמר שתזכו עולם הבא ולשכר מן השמים, אלא לדברים פשוטים - "ונתתי גשמיכם בעיתם והשיג לכם דיש את בציר וכו' ואכלתם לחמכם לשובע וכו' ישיבה לבטח בארצכם". הברכות הגשמיות באות כולן מכוח ציון. כשם שלגוף בלי נשמה אין חיים, כך לנשמה ערטילאית בלי גוף אין קיום.
אנו מתפללים "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". ביאר מו"ר אבי שאנו לא מתפללים שה' ישוב, אלא שנראה זאת. יש מציאות שהשכינה כבר נמצאת, אבל העינים אינן נפתחות לראות אותה.
וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך
את המשך הפסוק, "וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך", אפשר לבאר לאור דברי ר' אלעזר בן עזריה "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך - ימי חייך הימים, כל ימי חייך הלילות" 9 . בלילה אין אור, ומה נפלאת מידתו של זה שגם בלילה הוא רואה את האור. להגיד בבוקר חסדך - משום "ואמונתך בלילות", בזכות שהאמנת בלילות, שגם בימים הקשים של השואה הנוראה וגם כאשר אנו מקריבים קרבנות בכל יום, אנו מאמינים שכל זה הוא הכנה לגאולה השלמה, שבסופו של דבר נזכה "להגיד בבוקר חסדך".
ואולי גם דברי חכמים "ימי חייך העולם הזה, כל ימי חייך להביא לימות המשיח" מכוונים לאותו רעיון, כי העולם הזה וימות המשיח הם כנגד לילות וימים. ובין העולם הזה לימות המשיח "לעת ערב יהי אור", קרב משהו שאינו יום ולא לילה.
יהי רצון שנזכה שחשכת הלילה תאיר כמו היום, וכשם שעל ליל הפסח אומר הזוהר הקדוש 10 שלמרות שאסור בדרך כלל למול בלילה ישראל מלו בליל היציאה כי "לילה כיום יאיר" בבחינת "ולבני ישראל היה אור במושבותם", כך נזכה ליום של גאולה ושמחה, זהו אורה של ירושלים, ועל יום זה אנו מתפללים "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח, כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה".
יהי רצון שנזכה ל"אור חדש על ציון תאיר" ובמהרה נראה את האור ונלך לאורו, בהדרכתם של גדולי ומאורי ישראל שהרביצו את תורת האמת של ירושלים, ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם, וכל בית ישראל ילך לאורו של ה' וישוב בתשובה שלמה, ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
רב העיר חיפה. בנו של הרב הנזיר.
שיחות ליום העצמאות זיכרון מהרובע בה' באייר תש"ח
יום העצמאות תשס"ו (יום העצמאות ה – 58) ביהכנ"ס הגדול בחיפה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
