ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
"זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה' נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ" 1 . יום ירושלים הוא יום איחודה של ירושלים בירת הנצח של עם ישראל. מאז כ"ח באייר תשכ"ז ועד כ"ח באייר תשפ"א עברו חמישים וארבע שנים, ומחובתנו להתבונן בחסד ה' עלינו. אנו חיים בדור שבו ירושלים איננה רק מושא לכיסופים, אלא בידינו היא, בידינו ממש - "מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ה'" 2 .
במדרש שיר השירים 3 אומרים חז"ל:
"'תלפיות' - תל שמתפללים בו כל פיות. מכאן אמרו: העומדים בחוצה לארץ ומתפללין הופכין פניהם לארץ ישראל... העומדין בארץ ישראל הופכין פניהם כנגד ירושלם ומתפללין... העומדים ומתפללים בירושלם הופכין פניהן כנגד המקדש... העומדים בהר הבית הופכים פניהם כנגד קדשי הקדשים ומתפללין...
נמצאו העומדים בצפון פניהם לדרום, והעומדים בדרום פניהם לצפון, והעומדים במזרח פניהם למערב, והעומדים במערב פניהם למזרח. נמצאו כל ישראל מתפללין אל מקום אחד ".
ירושלים היא "תל פיות", תל שכל הפיות פונים אליו, וכל תפילותיהם של ישראל מתאחדות בה ומתחברות לתפילה אחת.
ירושלים היא תל של תפילות - תפילת אב ואם על חינוך הבנים ופרנסתם, תפילת שפלים ונדכאים המצפים למזור וישועה, תפילת זקנה העומדת בפתח ביתה ומתפללת מקירות ליבה בשפה פשוטה ובאמונה תמימה שיהיה טוב לכל בית ישראל, תפילת זקן שקנה חכמה המייחל למושב זקנים - לכינון הסנהדרין בלשכת הגזית, תפילת משפחות הנעדרים והחטופים יחד עם כל בית ישראל, תפילתה של אמא רחל המבכה על שיבת בניה מארץ אויב, ותפילתו של צנחן-לוחם העומד על אבני הכותל ומרגיש את חזרת השכינה לציון.
זאת היא ירושלים אשר במשך אלפיים שנות גלות חלמה לשמוע את תפילות בניה מקרוב, לראותם ולחוש את צעדי רגליהם העולים אליה בחיבה לחבוק ולנשק את אבניה ועפרה. ומנגד, עיני בניה היו צופות וכוספות אליה בכל שנות הגלות וכל תפילתם ושיחתם של ישראל לא היו אליה בה וזכרונה עלה תדיר על ראש שמחתם.
בכ"ח באייר זכו חיילי צבא ההגנה לישראל לחבר את ירושלים של מטה עם ירושלים של מעלה ולהחזיר את השכינה למקומה. חז"ל אומרים: "בכל מקום שגלו ישראל, כביכול גלתה שכינה עמהם" 4 , ואין השכינה שבה לביתה עד שישובו בנים לגבולם, "נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלם של מעלה עד שיכנסו ישראל בירושלם של מטה" 5 .
לפני חמישים וארבע שנים, בכ"ח באייר תשכ"ז, עת דרכו כפות רגלי חיילינו בעיר העתיקה, בתוככי החומות, הכותל והר הבית - חיברו את ירושלים שמחוץ לחומה עם ירושלים שבתוך החומה - מזרח ומערב, איחדו את העיר, והעיקר, איחדו את ליבותיהם של ישראל - "כאיש אחד בלב אחד".
המקום אשר יבחר ה'
ירושלים נזכרת בתורה בשם "שלם" 6 , ומקום המקדש מכונה "הר המוריה" 7 , ומפליא הדבר שאין ירושלים נקראת בשמה אפילו פעם אחת בפסוקי התורה. שאלה זו שואל הרמב"ם במורה נבוכים 8 ומשיב שלוש תשובות, והרי תשובתו השלישית, החזקה מביניהן:
"והשלישית, והיא החזקה שבהם, שלא יבקש כל שבט היותו בנחלתו ולמשול בו, והיה נופל עליו מן המחלוקת והקטטה כמו שנפל בבקשת הכהונה, ולזה באה המצוה שלא יבנה בית הבחירה אלא אחר הקמת מלך שיצוה לבנותו ותסתלק המחלוקת".
לאורך הדורות נידונה בין שבטי ישראל שאלה גדולה וחשובה - בחלקו של מי יבנה המקדש, ומי יזכה שהשראת השכינה תהיה בחלקו. תשוקתם של השבטים שדווקא בחלקם יבנה המקדש, יכלה לגרום למחלוקת גדולה שהיא היפך ענינו של בית המקדש, ולכן העלימה התורה את שמה של ירושלים מפסוקי התורה והזכירה רק בדרך רמז את "המקום אשר יבחר ה'".
מה נפלאים בהקשר זה דבריו של הצדיק הרב משה צבי נריה זצ"ל , שנאמרו ימים ספורים לאחר שחרור ירושלים:
"מדוע לא נתן הקב"ה את ירושלים בידינו כבר במלחמת השחרור? ובמה זכינו שהיא תחזור לנו עתה, במלחמת ששת הימים?
בתש"ח - לא היה לנו צבא מאוחד, הפלמ"ח פרץ דרך שער ציון, וחיילי האצ"ל עמדו לפרוץ דרך שער שכם.
אילו ירושלים היתה נכבשת אז, אזי היו 'שניים אוחזים' וכל אחד אומר 'כולה שלי' והיתה ירושלים הופכת למקום של פירוד.
ולכן רק עתה שנכנסנו כולנו דרך שער אחד... כשצבאנו הוא צבא אחיד - צבא הגנה לישראל, כשמאחורינו עומדים בלב אחד כל אחינו אשר בתפוצות הגולה, רק עתה זכינו למאורע הגדול, המחזיר שכינתו לציון החזיר לנו את ירושלים!".
האחדות היא תנאי הכרחי לכל מי שרוצה להתחבר לירושלים. זה אופיה וזו סגולתה של ירושלים - לאחד ולחבר. וכתב המלבי"ם 9 על הפסוק "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ", שכשם שהאיברים נותנים חיים לגויה רק בזמן שהם מחוברים זה לזה, כך שלומה של ירושלים תלוי במידת החיבור שישראל מחוברים זה לזה.
רק מתוך עוצמה של שלום ואחדות פנימיים, יהיה אפשר להגיע לשלום כולל ואמיתי עם אומות העולם הסובבות אותנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












