ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ועוד – כאן הובטח לו, שהברכות מסורות לו ולזרעו, שהוא לא רק מבורך אלא שמסר לו הקב"ה את הכוח לברך אחרים.
ואכן, מדהים לגלות שכניסתו של אברהם לארץ מקבילה לבירור ה'ברוך' מול ה'ארור'. "ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם... והכנעני אז בארץ", שהיה כנען הולך וכובש את הארץ מידי בני שם. כנען הוא הארור – 'ארור כנען', זה לעומת זה, כניסתו של אברהם לארץ מביאה ברכה, ולעומתו צפים ועולים הכוחות ההפוכים – הארורים.
בירור זה עולה קומה, בעת שאברהם עולה למדרגת הקדושה הבאה – ירושלים. בסיום מלחמת המלכים הולך אברהם ופוגש את מלכי צדק מלך שלם, הלא הוא – שם בן נח, מלך ירושלים. וכאן חוזר ונותן לו שם את הברכה, ושוב שונה ומשלש אותה – "ויברכהו ויאמר, ברוך אברם... וברוך א-ל עליון...". אותה ברכה בה נתברך שם מול הקללה של חם, חוזרת וניתנת כאן לאברהם.
בברכה זו זוכה אברהם משתי סיבות. ראשית – מכח המקום. ירושלים וארץ ישראל הם מקור הברכה, "יברכך ה' מציון", "כי שם ציווה ה' את הברכה", לכן הברכה כאן קשורה להליכה לארץ ולעילה לירושלים.
שנית – נאמר – "טוב עין.. יבורך", והתכונה הראשונה שנאמרה בהבדל בין תלמידי אברהם לתלמידי בלעם היא – עין טובה. ואכן, חם וכנען התקללו מפני שהיה להם עין הרע, שלא רצו שנח יוליד בן רביעי שיחלוק עמהם את העולם. לעומתם שם ואברהם הם בעלי עין טובה. שם שמח בהצלחת אברהם ומברכו, ואברהם נותן לו מעשר מכל.
החיבור המיוחד בין קדושת המקום והעין הטובה מביא את הברכה המיוחדת. באופן שטחי היה אפשר לחשוב, שהליכתם של ישראל למקום מיוחד משלהם, מבדילה אותם משאר הגויים, ובכך הם דואגים רק לעצמם. אך האמת הפוכה – ישראל הם בעלי עין טובה, ודווקא מתוך שאנו נוחלים את המקומות הקדושים, זוכים כל האומות לברכה – "לך לך... אל הארץ... והיה ברכה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
