ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב עובדיה יוסף
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עבדיה יוסף זצ"ל
באופן טבעי כאשר נפטר אדם, וכל שכן תלמיד חכם, מדגישים את הפעולות הניכרות והגלויות שהציבור נהנה מאורן. למרות שהתיאורים הללו הם כמובן אמת לאמיתה, מסתתרת כאן גישה תועלתנית המודדת ומתנה את ערכו של התלמיד חכם בהנאה שאנו מפיקים ממנו. הגמרא מתארת שעמי הארצות שואלים "מאי אהנו לן רבנן?" (מה הועילו לנו חכמים?).
המבט הארצי, הבוחן דברים מן הצד החומרני, מודד את העולם הרוחני בכלים כמותיים, מה התכל'ס שהתורה מעניקה לנו? האם התורה מסתדרת עם החשיבה שלנו? לא פעם אנחנו שומעים שאלה מזלזלת המופנית כלפי בחורי ישיבה: "מה יוצא לכם מזה?" או הבעת הערכה מאולצת כלפיהם בכפוף לכך שהם "גם משרתים בצבא" או "מוציאים תעודת הוראה". המכנה המשותף לכל המשפטים הללו הוא חוסר הערכה כלפי לימוד התורה מצד עצמו והתנייתו בתועלתנות ארצית.
גם ביחס לפטירתו נשמעו בתקשורת, שהופתעה (ונבהלה) מהיקף הלוויה, שלל ניסיונות הסבר לגדלותו של הרב עובדיה, דמות המייצגת אנטיתזה מובהקת לתרבות השולטת; החל מהטיעון שהפסק של הרב עובדיה המתיר לתת שטחי ארץ ישראל הוא 'המייצג המובהק' של גדלותו ההלכתית; המשך בתיאורים על רגישותו כלפי עגונות; וכלה במשפט החדש שהתקשורת למדה בימים הללו, 'כוח דהיתרא עדיף'. הסברים אלו, בסופו של דבר, מנסים לכמת את דמותו של הרב עובדיה לדפוסי התרבות המערבית-חילונית. למעשה, האמירה היא: אנו מוכנים להכיר בגדלותו של הרב עובדיה, מכיוון שיש בדבריו תכנים שהתרבות הפציפיסטית-דמוקרטית-ליברלית מוכנה להכיל. הגדיל לעשות אחד העיתונאים שפרסם מאמר בו הוא טען 'שהיו שני הרב עובדיה', אחד שהיה 'נאור ומקל' (במילים אחרות: חושב כמוני), ורב עובדיה שהיה, לדבריו, 'חשוך' (כלומר, העז להציג תפיסת עולם שונה משלי). האמת כמובן היא שונה לחלוטין. נכון הוא שהרב עובדיה פסק שמותר בתנאים מסוימים לוותר על שטחי ארץ ישראל, אולם הוא גם טען שבמציאות הביטחונית הקיימת יהיה זה אסון לעשות זאת; נכון הוא שהרב עובדיה הזיל דמעות על 'עגונות עשוקות' (עוד משפט טרנדי) אבל במקביל הוא גם הזיל דמעות על מי שמחלל שבת ומנסה לפרוץ את גבולות ההלכה; נכון הוא שהרב עובדיה היה מקל בפסקים מסוימים אולם הוא גם החמיר באחרים. היכולת לעמוד בענווה מול תורתו של תלמיד חכם ולהכיר בגדלותו גם אם איננו מבינים או מסכימים עם כל דבריו; גם אם אנו לא מקבלים ממנו הסכמה מלאה לתפיסת עולמנו - היא המשקפת יותר מכל את היחס הנכון לתורה. כדבריו של הרב קוק שם: "בכל ההערכה של החכם הלא ישנן מעלות גלויות, שבחיי החכם נתגלו לרבים ורבים נהנו מאורו, אבל עלינו לדעת שהרבה יותר ממה שהחכמה וכל יתרונותיה המקושרים עם נפש החכם יכולים להתגלות במפעלים ובביטויים, ישנו אוצר סתום וחתום, אוצר גנוז, שהוא בנפש החכם שסגולתו המקודשת היא פועלת גם כן באופן מוסתר וצנוע... שבאמת הצד הפרסומי הרועש הוא הטפל בהערכתו העליונה".
הדברים אמורים גם ביחס אלינו, אנשי הציונות הדתית, שלעיתים שמענו ביקורת חריפה מהרב עובדיה זצ"ל. ניתן כמובן להתעלם, לזלזל או להדחיק בתירוצים שונים ('עסקנים הסיתו אותו' וכדומה), אולם לעניות דעתי זו אינה התמונה השלמה. גם אם היו אי-אלו דמויות ששידרו לרב עובדיה תמונה שקרית של המציאות, עדיין, הרב עובדיה לא היה תמים וברור שעמד מאחורי התנועה והכיוון הרוחני שהוביל; וכיוון זה, בין אם נאהב זאת או לא, חולק על דרכנו בדברים מסוימים ומסכים עמה בדברים אחרים (והמכנה המשותף רב על המפריד, אגב). בין כה ובין כה, גדלותו של הרב עובדיה נותרת בעינה, ויש לקבל מחלוקת בין תלמידי חכמים שלעיתים מתבטאת בביטויים חריפים על מנת להדגיש תוכן מסוים שיתכן שהיה מטשטש אם הדברים לא היו נאמרים בחדותם. אנו לא חייבים להבין או להסכים עם כל דבר שנאמר על ידי הרב עובדיה זצ"ל, אולם יחס ההערצה לגדלותו התורנית אינה מותנה באישורנו או באישורה של התרבות הנוכחית. הסיבה שהרב עובדיה יוסף זכה ללוויה הגדולה ביותר בהיסטוריה של העם היהודי, היא דווקא בגלל שהוא יצג עולם אחר מהעולם התרבותי הסובב אותנו. הרב עובדיה יוסף ייצג תורה אמיצה, ישירה וחסרת פניות והתחנפויות; תורה המגיעה למעגלים עממיים רחבים אולם אינה עושה זאת על מנת לרצות מישהו אלא פשוט מפני שיש בה אמת גדולה, ו'מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים'. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל. אמן.
מתוך העיתון בשבע
הרב עובדיה יוסף "קול ברמה נשמע ביללה קול נהי מציון המהוללה"
הספד באזכרה במלאות השבעה לרב עובדיה יוסף זצ"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
