ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב עובדיה יוסף
מכל רחבי הארץ והעולם הגיעו לנחם את הרב עובדיה בביתו בירושלים. בין הנוכחים אפשר היה להבחין ברבנים גדולים, ראשי ישיבות, ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת ואישי ציבור רבים.
בין המנחמים הרבים הגיע גם המקובל רבי אלעזר אבוחצירא, הבבא אלעזר, מבאר שבע. רבי אלעזר ישב מול הרב עובדיה ושמע ממנו על מעלתה של הרבנית מרגלית ע"ה.
ואז שאל רבי אלעזר את הרב עובדיה: "יאמר לי כבוד הרב, בזכות מה זכיתם אתה ואשתך עליה השלום, בלי עין הרע, שכל בניכם וחתניכם תלמידי חכמים, גדולים וצדיקים? הם משמשים כראשי ישיבות, רבני ערים ומורי הוראה מפורסמים, כולם בלי יוצא מן הכלל. מהי הסיבה שזכיתם לכך, הרי אדם לא זוכה לכך בלי סיבה מיוחדת?".
הרב עובדיה אמר: "כך גזרה חוכמתו יתברך. הקדוש ברוך הוא ישתבח שמו הוא זה שריחם עליי ונתן לי ילדים וחתנים כאלה. הכול בא ממנו יתברך".
הבבא אלעזר השיב: "בוודאי שהקדוש ברוך הוא נתן לכם ילדים וחתנים כאלה, אך הוא לא נתן זאת סתם כך. ברור שעשיתם איזה משהו מיוחד, שאינו מעשה של דבר יום ביומו, ולכן זכיתם לכך".
המשיך הבבא אלעזר לטעון: "ואם תנסה לתלות זכות זו בשל לימוד התורה שלך, הרי יש תלמידי חכמים רבים שיושבים ועמלים בתורה, אשר לא זכו לילדים גדולי תורה כמו שזכית. ואם תרצה לומר שזכות זיכוי הרבים, שאתה מזכה את עם ישראל בשיעורי תורה ובכתיבת ספרים, היא זו שעמדה לך, הרי ישנם רבנים גדולים נוספים שמזכים את הציבור ללא הפסקה, ולא זכו לילדים קדושים וגדולים כמו שזכיתם אתם. אם כן, במה זכיתם לבנים וחתנים גדולי הדור?".
הרב עובדיה עמד מול הפצרותיו החוזרות ונשנות של הבבא אלעזר וניסה שוב ושוב להתחמק מתשובה שתעיד על איזה מעשה טוב שעשה, ואמר שזו רק ברכת ה' ורחמיו.
אז רבי אלעזר קם ממקומו ואמר ברגש: "כבוד הרב, לא אזוז מפה עד שתגלה לי איך זכית בבנים גדולי דור! תורה היא, וללמוד אני צריך".
נאנח הרב עובדיה מעומק ליבו ואמר: "טוב, אגלה לך את האמת".
הוא שתק מעט, ולאחר מחשבה עמוקה החל לספר: "לפני שנים רבות שימשתי כדיין בבית הדין, והגיעו לפניי זוגות שביקשו להתגרש, לא עלינו. הייתי מנסה רבות לגשר בין בני הזוג בשעת דין, ומנסה לחפש עצות ופתרונות כדי שישובו לחיות ביחד במקום שיצטרכו גט.
"לצורך כך, הייתי צריך לדבר עמהם ולשוחח איתם פנים אל פנים כדי לנסות ולהשלים ביניהם, וזה לא היה פשוט כלל, מפני שברוב המקרים הזוגות לא שמרו תורה ומצוות, ועל כן לעיתים היו מגיעות הנשים בלבוש שאינו צנוע".
"דע לך", הרים הרב עובדיה את קולו, "כי מעולם, בכל שנות כהונתי בבית הדין, לא הרמתי את עיניי לראות מי האישה שעמה אני מדבר! תמיד דיברתי עמהן וניסיתי להשכין שלום בינן ובין בעליהן כשהעיניים שלי נעוצות בקרקע".
סיים הרב עובדיה את דבריו לרבי אלעזר ואמר: "וכאשר האדם משתדל לשמור את העיניים, שהוא ניסיון גדול וקשה עד מאוד, הקדוש ברוך הוא משלם לו כהוגן. ברור לי שבזכות אותו קושי בבית הדין במשך שנים, זיכני ה' בבנים גדולי תורה".
רק אז התרצה רבי אלעזר, אמר דברי ניחומים ויצא לדרכו.
לאחר פטירתו של הרב עובדיה זצ"ל בשנת תשע"ד, סיפרה בתו הרבנית לאה בוטבול, מנהלת בית הספר 'צלילי נועם אורות', כי בילדותה אביה היה חוזר לביתו לאחר שהיה יושב בבית הדין, עם דפים שבהם היו שרבוטי מילים.
היא שאלה את אביה בפליאה רבה: "האם זה מה שאתה עושה בבית הדין?!".
הסביר לה הרב עובדיה: "היות שאיני רוצה להתבונן בנשים המופיעות שם, נאלץ אני להרכין את ראשי, ולצורך כך כותב בדפים לבל חלילה ארים את ראשי מבלי משים".
סופר על ידי הרב יצחק לוי
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
