ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
ידידיו סיפרו לו שהרב קרליבך יופיע פתאום משום מקום ותהיה התרחשות עצומה. זה נשמע תמוה באוזניו. כאשר הגיע למקום היו שם כשלוש מאות איש, חציים נשים. היו שם כל סוגי היהודים בעולם - חרדים עם שטריימלים ומגבעות, כיפות סרוגות, כיפות עור, כיפות קרטון, כובעים משונים של המזרח הרחוק ודרום אמריקה, חילונים ואפילו גויים - סינים, שחורים ומקסיקנים.
לפתע הרב קרליבך נכנס והחל לעבור בין כל המתפללים. הוא לחץ לכל אחד את ידו כשהוא מתעניין ושואל "מי אתה?" ו"מאיפה אתה?". לכמה מהם חילק כרטיסי ביקור.
כאשר הגיע לשמעון התעניין גם בו.
"אני שמעון גולדווסר מירושלים", אמר שמעון.
הרב קרליבך התפעל: "אווו ירושלים!". הוא נתן לשמעון כרטיס ביקור וביקש: "תהיה בקשר איתי!"
שמעון לקח את כרטיסו בחושבו שזה מאוד משונה, מדוע הוא צריך שנהיה בקשר?! התפילה, שכמותה לא חווה מעודו, כללה שירה וריקודים וארכה שעתיים וחצי, כאשר הרב קרליבך משמש שליח ציבור. זה נראה לשמעון כשמחת תורה ולא כתפילת שבת.
כאשר הגיע קדיש היתום לקראת סוף התפילה, הרב קרליבך עצר את התפילה, ניגש למחיצת הנשים ואמר כך: "מעבר למחיצה יש גברת שאיבדה השבוע את אביה".
ואז החל לדבר על המשמעות של אבא. זה היה כל כך מרגש. אנשים החלו לבכות וגם שמעון התרגש מאוד. לבסוף נאמר הקדיש שקיבל לפתע משמעות עצומה. שמעון הבין שהצד האנושי האוהב הוא הכוח המניע של הרב קרליבך.
אחרי סעודת שבת באו מאות רבות, בעיקר פנויים ופנויות, לבית הכנסת כדי להתוועד עם הרב קרליבך בעונג שבת, לשיר איתו ולשמוע מפיו סיפורים. במוצאי שבת נערכה הופעה עם להקתו ובסיומה שמעון קנה תקליטור של שיריו. הוא חזר לארץ כשהוא מתפעל מאוד מהחוויה בבית הכנסת בשבת, אבל לא עלה בדעתו שיהיו בתי כנסת בישראל בנוסח קרליבך, ושהוא אי פעם יהיה גבאי בבית כנסת כזה.
בט"ז במרחשוון תשנ"ה נפטר הרב שלמה קרליבך מהתקף לב פתאומי בגיל שישים. לאחר פטירתו החלו לצוץ ברחבי הארץ בתי כנסת שאימצו את ניגוני תפילתו. בין השאר הוקם על ידי הרב איאן (משה) פאר ומאה משפחות צעירות בית כנסת בנוסח קרליבך במתנ"ס 'לב העיר' בשכונת נחלאות בירושלים, תחת השם 'שיר חדש'. המקום הפך במהרה לשוקק חיים ולמרכז חייהם של המשפחות. מה שקרה בבית הכנסת נגע עמוקות לכל אחד. אם נערכו בחירות לוועד זה היה חשוב יותר מבחירות לכנסת. נערכו דיונים ערניים וקולניים עד לשעות הקטנות של הלילה, התקיימו במקום אירועים רבים, שיעורים מעניינים והופעות של זמרים.
בתחילת הפעילות לא היו אנשים מיומנים כל כך בביצוע התפילות. הם שילבו את ניגוני קרליבך עם 'נוסח בני עקיבא'. גם רמת החזנות לא הייתה גבוהה. המתפללים היו בעיקר אמריקאים חובשי כיפות סרוגות. בשנה השנייה נכנס שמעון לוועד שכלל שבעה אנשים. כעבור שנתיים עברו הרב פאר וכמה מאנשיו לשכונת בקעה, והנותרים המשיכו להפעיל את בית הכנסת שנקרא מעתה 'קול רינה'. בשלב מסוים עברו למקלט ברחוב באר שבע בלב נחלאות, ושמעון הפך לגבאי בית הכנסת.
ככל שחלפו השנים התקרבו ל'קול רינה' מתפללים ומתפללות מכל הסוגים - חרדים, דתיים-לאומיים וכל גוני הביניים, חוזרים בתשובה ומתגיירים. שמעון חש כי בית הכנסת שלהם דומה יותר ויותר, כאילו מאליו, לבית הכנסת של הרב קרליבך בארצות הברית לפני שנים רבות, ומבלי שיתאר לעצמו, אז הכול החל.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
