הנוצרים שמקיימים את נבואת ישעיהו | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
עם ישראל
ישראל והעמים

552

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

אורה המקיף של הסוכה
מצוות הישיבה בסוכה מיוחדת בכך שהיא מקדשת את כל שגרת חייו של האדם. האכילה והשתייה, השיחה והשינה, כיוון שהן מתקיימות בסוכה - הרי הן מתרוממות ומתקדשות למעלת מצווה.
ואנו זוכים לכך דווקא בחג הסוכות, מפני שבו נשלם אסיף השנה - אסיף גשמי ורוחני, אסיף התבואה והפירות, ואסיף כל הלימודים והמעשים הטובים שעשינו במשך השנה. ובזכות ימי התשובה והכפרה שעברנו באלול ועשרת ימי תשובה, אסיף זה נעשה זך ונקי, ואפשר לשמוח בו שמחה יתרה.

סוכה וארץ ישראל
ובזה דומה מצוות הסוכה למצוות יישוב הארץ (הגר"א בקול התור א, ז), ששתי המצוות הללו מקיפות אותנו, והננו נכנסים לאווירת הקדושה שלהן, ועל ידי כך גם המעשים הארציים שלנו מתקדשים.

רביבים (823)

הרב אליעזר מלמד

394 - מצוות שמגלות את מלכות ה'

395 - הנוצרים שמקיימים את נבואת ישעיהו

396 - חולים, מעוברות ומיניקות ביום הכיפורים

טען עוד

על ידי מצוות יישוב הארץ, עם ישראל מראה לעולם שכאשר האמונה והתורה מאירים את החיים, הכול מתקדש: האכילה, השתייה והשינה, חיי המשפחה והיחסים שבין אדם לחברו, העבודה והמלאכה, המסחר והמחקר המדעי.

סוכת שלום
על ידי איסוף הטוב על כל צדדיו ומדרגותיו, גם אלו שנראים לכאורה כסותרים, ה' פורש עלינו את סוכת שלומו, ועם ישראל מתלכד ומתאחד. שכל זמן שכל מעלה עומדת בפני עצמה, אין אחדות בישראל. אבל בחג האסיף, שכל המעלות מתאספות בו יחד, מתגלה האחדות. וזהו שאמרו חכמים (סוכה כז, ב): ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת. וכן ארבעת המינים רומזים לכל סוגי היהודים, שמתאגדים יחד בחג הסוכות.
גם ארץ ישראל מאגדת בתוכה את כל עם ישראל על כל מרכיביו, ובכך תלויה הגאולה. ולכן לא פלא שכל הרשעה שבעולם מתעוררת וקמה כנגד עם ישראל השב לבנות את ארצו כדבר ה' ביד עבדיו הנביאים.

ישראל ואומות העולם
כיוון שבחג הסוכות מתגלה הקדושה בכל תחומי החיים, גם לכל שבעים אומות העולם יש חלק בחג הסוכות, וכפי שאמרו חכמים (סוכה נה, ב) ששבעים הפרים שנצטווינו להקריב בחג הסוכות הם עבור שבעים אומות (עיין פניני הלכה סוכות א, יג).
יחסינו עם הגויים מורכבים, שכן במשך ההיסטוריה הארוכה שלנו פעמים רבות הם נהגו כלפינו ברשעות, אולם היחס הבסיסי שלנו כלפיהם הוא חיובי.
אמרו חכמים: "אוי להם לגויים שאיבדו ואין יודעין מה שאיבדו. בזמן שבית המקדש קיים - מזבח מכפר עליהם, ועכשיו מי מכפר עליהם?!" (סוכה נה, ב). "אמרו ישראל: ריבון העולמים, הרי אנו מקריבים עליהם שבעים פרים והיו צריכים לאהוב אותנו, והם שונאים אותנו, שנאמר: תחת אהבתי ישטנוני ואני תפילה" (במד"ר כא, כד).

חג הסוכות לעתיד לבוא
כיוון שחג הסוכות הוא החג שבו בא לידי ביטוי הקשר שבין ישראל לעמים, הוא יהיה לעתיד אבן הבוחן לאומות העולם, שכל מי שיעלה לירושלים להשתחוות לה' ולחגוג יחד עִם עם ישראל את חג הסוכות, יזכה לרוב ברכה. וכפי שנאמר על הגויים: "ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבא-ות ולחוג את חג הסוכות. והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלים להשתחוות למלך ה' צבא-ות, ולא עליהם יהיה הגשם... עליהם תהיה המגפה אשר ייגוף ה' את הגויים אשר לא יעלו לחוג את חג הסוכות" (זכריה יד, טז-יט).

היחס לנוצרים אוהבי ישראל
בעת החדשה אנו עדים לתמיכה הולכת וגוברת של נוצרים אוונגליסטים בישראל. הידוע שבהם היה הלורד בלפור, שמתוך אמונה בתנ"ך הוביל את ההחלטה הבריטית להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. לאחר הקמת מדינת ישראל מספרם הולך ועולה. הם רואים בעיניהם איך עם ישראל חוזר לארצו מגלות נוראה של אלפיים שנה ובונה בה מדינה משגשגת. הם רואים את היישובים החדשים ואת הכרמים הפורחים במקומות המתוארים בתנ"ך, מתרגשים מגודל הנס של שיבת ציון, ונפעמים מהתגשמות הנבואות הקדמוניות של נביאי ישראל.
אולם אצלנו היהודים מתעוררת השאלה, כיצד להתייחס לנוצרים שהפכו לידידים. במשך קרוב לאלפיים שנה רדפו הנוצרים את העם היהודי, רצחו, בזזו, גירשו, אנסו להמיר דת, ופתאום נוצרים אוהבים אותנו? ומה עושים עם מה שכתב הרמב"ם שהנצרות היא עבודה זרה?

היחס לישראל ותורתו הוא אבן הבוחן
כמדומה שהכול תלוי ביחסם של אותם נוצרים לעם ישראל ותורתו. החטא החמור ביותר של הנצרות הוא כפירתה בבחירה האלוקית שבחר ה' בישראל ובנצחיות התורה. הם חשבו להחליף את ישראל ולבטל את תורתו ומצוותיו, ומתוך כך עשו לנו צרות איומות וגם התאמצו בכל כוחם להעביר יהודים על דתם.
וכפי שכתב מרן הרב קוק: "באמונות הנוטות מכלל התורה, כמו האמונה הנוצרית והמחמדנית (אסלאמית), אין עיקר הארס מונח במושג האלוהות שלהם, שהוא שונה ממה שהוא נכון להיות על פי יסוד אורה של תורה, כי אם במה שיוצא מזה - הריסת המצוות המעשיות, וביטול תקוות האומה ביחש לתחייתה השלמה" (שמונה קבצים, קובץ א' לב).
עוד כתב מרן הרב קוק (אגרות ח"א עמ' קמב) ביחס לדתות השונות, שאין מגמתם של ישראל לבטלן או להרוס אותן, אלא לרומם אותן ולתקנן באופן שבתהליך הדרגתי יוסרו סיגיהם, וממילא יצטרפו בזה למקור ישראל.
כמדומה שאצל הנוצרים ידידי ישראל מתרחש תהליך מרשים מאוד של התעלות שלא היה בנצרות מעולם. ולכן, עם כל הזהירות הנדרשת, חובתנו הרוחנית והמוסרית להתייחס לתהליך הזה באופן חיובי ביותר.

טומי ולר
בזמן האחרון איש מדון הפיץ מודעות דיבה בגנותו של טומי ולר, נוצרי אמריקני, שכאילו הוא מיסיונר. וזאת למרות שכבר עשר שנים הוא פעיל בהבאת מתנדבים נוצרים לארץ, ואין אפילו יהודי אחד שמעיד עליו או על אחד מאלפי האנשים שהביא שניסה לפגוע באמונת ישראל. לפיכך אני מוצא לעצמי חובה לספר בשבחו.
מתוך אמונה עמוקה בסגולת ישראל ובשליחות האלוקית ליישב את הארץ, טומי רותם אישים מהקונגרס והסנאט האמריקני לתמיכה בישראל. ראש המועצה האזורית שומרון, מר גרשון מסיקה, סיפר לי שיש לפעילותו השפעה ברוכה. בכל שנה בחודשי הקיץ הוא מארגן קבוצות של נוצרים אוהבי ישראל להתנדבות בארץ. בהיותו דוגל בערכי המשפחה, רבים מהמתנדבים באים בהרכב משפחתי מלא, כולל זקנים וטף. בשנים אחרונות, בעקבות בקשת פעילי המועצה האזורית, היישוב הר ברכה הסכים לארח את המתנדבים בגבעה סמוכה ליישוב, ומכאן הם יוצאים לעבודה בכרמים ובמטעים ברחבי השומרון.
בגלל ההיסטוריה הקשה שלנו עם הנוצרים והחשש מפני פעילות מיסיונרית, הייתי חייב להיפגש עם טומי, כדי לברר את עמדותיו ביושר ובדייקנות, תוך הבעת עמדה יהודית שאין בה חנופה והתרפסות כלפי דת אחרת.
בתוך השיחה שאלתי אותו: אם יבוא לפניך יהודי וישאל מה עדיף, להיות יהודי או נוצרי, מה תגיד לו? והשיב: "אומר לו להיות יהודי!" הוא הוסיף ואמר שלא תמיד חשב כך. מתחילה כמו כל נוצרי היה מעוניין שכולם יהיו נוצרים, אבל העמדה הקודמת שלו נבעה מבורות. לאחר שנפגש עם התחייה הישראלית בארץ ישראל, הוא רוצה שכל היהודים ישמרו תורה ומצוות.
שאלתי מה הביא אותו להקדיש את חייו להבאת נוצרים להתנדבות בארץ. הוא סיפר לי שקרא בישעיהו: "ועמדו זרים ורעו צאנכם, ובני נכר איכריכם וכורמיכם" (ישעיהו סא, ה), וכולו התמלא התרגשות, ואמר לעצמו: "אולי אני אהיה זה שאזכה להגשים את הפסוק הקדוש הזה!" והוא מעודד אנשים לבקר בארץ ולעזור ליהודים בעבודת האדמה.
בכל קיץ באים על ידו מאות מתנדבים, חלקם למשך שבוע וחלקם לפרק זמן ארוך יותר. והם מביאים לנו פריסת שלום וידידות מעשרות מיליוני בני האומה האמריקנית הגדולה שאוהבים אותנו, וחוזרים בחזרה לארצם ומהווים שגרירים נאמנים לישראל.

לשם שמיים
כשהתחלתי לבחון סוגיה זו לפני מספר שנים, קיבלתי על עצמי בפומבי בלי נדר שלא לקבל עבור עצמי או עבור הישיבה תרומות מנוצרים ידידי ישראל, וזאת כדי שאוכל לדון בנושא בלי שום נגיעה אישית. גם פרסמתי זאת בטור זה לפני כשנתיים. בינתיים ביוזמת יהודי יקר, היישוב הר ברכה קיבל תרומה של מאה ועשרים אלף שקלים והקים בעזרתה גן שעשועים שעלה יותר מחצי מיליון שקלים.
כששמעתי על כך ביקשתי מהמזכירות שיעשו לי טובה ויחזירו את הכסף. לא מפני שאני סבור שיש בזה איסור, אלא מפני שרציתי שיחסנו החיובי כלפי אוהבי ישראל הנוצרים יהיה לשם שמיים. המזכיר הצדיק התנצל ואמר שלא חשב שכללתי בהתחייבות שלי גם את היישוב (אמנם כן, אינני יכול להתחייב בשם היישוב). אולם לשמחתי המזכירות נענתה לבקשתי והחזירה את מלוא הסכום.

תקוות גאולה
לעיתים אני רואה את האורחים היקרים הללו הולכים ברחובות ובשבילים, ואהבה גדולה והתרגשות ממלאות את לבי ואני עוצר את דמעותיי. כמה יפים האנשים הללו שבהתנדבות והתלהבות חוצים ימים ויבשות ובאים לבטא את הקשר המופלא שלהם אלינו. כמה אור ושמחה יש בהם מכך שהם זוכים לראות את נס שיבת ציון וללכת על אדמת הקודש ולתרום להפרחת שממותיה. אולי הם החלוצים שמתחילים להגשים את הנבואה: "והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות, ונהרו אליו כל הגויים. והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. ושפט בין הגויים, והוכיח לעמים רבים, וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות, לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב, ב-ד).
מאמרים נוספים בעניין היחס לנוצרים אוהבי ישראל ניתן למצוא במדור 'רביבים' מגיליון 459 ומגיליון 466.
מתוך העיתון בשבע

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
איסור אכילת דג ובשר יחד
שבט תשפ"ג
רביבים
סבלנות, הזמן פועל לטובתנו
סיון תשע"ד
רביבים
החטא ועונשו
אדר א' תשע"א
רביבים
צביון נכון ליום השואה
תשע"ד

רביבים

רביבים
בין לימוד תורה לאחריות הפרנסה
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו
רביבים
שש השאלות ששואלים אדם בדין
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ו
רביבים
מזוזה בכל חדר: החיוב, הפטור והברכה
הרב אליעזר מלמד | אייר תשפ"ו
רביבים
תורת הלחימה: הלוויים הם דווקא ההוכחה לחובת הגיוס
הרב אליעזר מלמד | טבת תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

59 דק'
נח
מֵאֵימָתַי מְבָרְכִין עַל הַגְּשָׁמִים? מִשֶּׁיֵּצֵא חָתָן לִקְרַאת כַּלָּה
הרב שמואל אליהו | תשרי תשע"ט
הזכרת גשמים
בקשת גשמים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
55 דק'
ליקוטי מוהר"ן
"ושבו העבים אחר הגשם"- זה הראות שהולך אחר הבכי
ליקוטי מוהר"ן תורה נ"א
הרב יהודה מלמד | כ"ה סיון תשע"ו
15 דק'
ברכות השבח והראיה
ברכת הלבנה
הרב אליעזר מלמד | תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליקים לבנון
הרב חגי לונדין
הרב יוסף צבי רימון
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב נחשון רבינשטיין
הרב שמעון קליין
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרב אורי שרקי
הרב בני אלון

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז