ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ספר תורה ושמות קדושים
- מדורים
- רביבים
שאלה: כשאני לומד בבית המדרש ומוציאים ספר תורה ומניחים אותו על הבימה כדי לגלול אותו, האם חובה עליי לעמוד?
תשובה: כאשר מוליכים את ספר התורה, וכן כאשר מגביהים אותו, כל הרואה אותו צריך לקום עד שיניחו את הספר במקומו בארון או על הבימה. וקל וחומר הוא שאם לפני תלמידי חכמים מצווה מן התורה לעמוד כדי לכבד את התורה שלמדו, שנאמר: "והדרת פני זקן" (ויקרא יט, לב), קל וחומר שלפני ספר התורה עצמו מצווה לעמוד (קידושין לג, ב).
גם מי שעוסק בתורה חייב לקום בפני ספר התורה. ואפילו אינו רואה את ספר התורה, אם הוא שומע את קול הפעמונים שעל ספר התורה ומבין שמוליכים אותו, חייב לעמוד (שולחן ערוך ורמ"א יורה דעה רפב, ב; פתחי תשובה ג). אומנם החובה לעמוד בפני ספר התורה בעת שמוליכים אותו היא בתנאי שספר התורה נמצא באותה רשות, כגון שהוא בבית הכנסת ומוליכים את ספר התורה מן הארון לבימה. וכן היושב בחוץ ורואה שמוליכים את ספר התורה בחוץ - חייב לעמוד. אבל היושב מחוץ לבית הכנסת, או בחדר סמוך לבית הכנסת, ורואה דרך החלון או הפתח שמוליכים את ספר התורה, כיוון שהוא נמצא ברשות אחרת, אינו צריך לעמוד (בית יוסף ורמ"א רפב, ב).
לאחר שספר התורה הונח במקומו, בארון הקודש, על הבימה או בחיקו של אדם שיושב על כיסא, אין צריך לעמוד, מפני שהספר נמצא במקום המיועד לו באותו הזמן (בית יוסף ורמ"א רמב, יח; משנה ברורה קמו, יז).
עמידה בשעת פתיחת הארון
שאלה: האם חובה לעמוד בעת שפותחים את ארון הקודש?
תשובה: כאשר פותחים את ארון הקודש בעת אמירת תפילות מיוחדות, מצד הדין אין חובה לעמוד. ראשית, מפני שספר התורה נמצא במקומו הראוי לו. שנית, הוא נמצא בארון שהוא רשות אחרת. ואף על פי כן נהגו להדר במצוות כבוד התורה ולעמוד, שכן דרכו של הארון להיות סגור, וכשהוא פתוח ראוי לכבד את התורה שנגלית לציבור (טורי זהב יורה דעה רמב, יג). אבל מי שחלש וקשה לו לעמוד, רשאי לשבת, ורק בשעה שיוליכו את ספר התורה מן ההיכל לבימה ומן הבימה להיכל ובעת ההגבהה - יתאמץ לעמוד. וכן יתאמץ לעמוד כשעומדים עם ספר התורה בתפילה לשלום המדינה.
עמידה בפני ספר תורה פסול
כאשר נמצא פסול בספר התורה, צריכים להשתדל לתקנו במהרה. ובינתיים עושים סימן בספר, כדי שידעו שהוא פסול, כגון שחוגרים את החגורה מעל המעיל כמנהג יוצאי אשכנז, או שקושרים מטפחת בראש הספר כמנהג יוצאי ספרד.
יש אומרים שדיני כבוד ספר תורה אינם חלים על ספר פסול, ואם מוליכים אותו אין צריך לקום מפניו (תשובה מאהבה א, קה; ערוך השולחן רפב, ד). ויש סוברים שככלל יש לכבדו כספר כשר (נודע ביהודה קמא יו"ד עא; חתם סופר יורה דעה ב, רעט), ולכן יש לעמוד בפניו (מסורת משה ד, רעד; הליכות שלמה תפילה יב, מד). ונכון להחמיר.
ישיבה עם הגב כלפי ספר התורה
שאלה: מקום הישיבה שלי בבית הכנסת הוא בין הבימה לארון הקודש, כך יוצא שבעת קריאת התורה אני יושב עם הגב כלפי ספר התורה. לסובב את הכיסא אי אפשר משום שהוא קבוע, האם מותר לשבת כך?
תשובה: מכבוד ספר התורה שלא יפנה לו אדם את גבו, וכפי שנהג הכהן הגדול בעת שיצא מקודש הקודשים, שלא הפנה את גבו ויצא, אלא יצא כשפניו אל הקודש. וכן הכוהנים והלוויים, בעת שסיימו את עבודתם במקדש ונפטרו לביתם, הלכו אחורנית כשפניהם אל הקודש. גם תלמיד היוצא מלפני רבו המובהק, לא יפנה לו את גבו וילך, אלא יצא כשפניו כלפי רבו (יומא נג, א; שולחן ערוך יורה דעה רפב, א).
היה ספר התורה מונח על מקום גבוה מעשרה טפחים וקל וחומר כשהוא בתוך ארון, כיוון שהוא נמצא ברשות אחרת, מותר בשעת הצורך להפנות את הגב כלפיו. לפיכך, מותר בעת קריאת התורה לשבת עם הגב כלפי ספר התורה, שכן הבימה גבוהה מעשרה טפחים. וטוב עשו שהעמידו את הכיסאות עם הפנים אל ארון הקודש, כי רוב הזמן ספר התורה בתוך ארון הקודש, וכדרך קבע מקומות הישיבה צריכים להיות מכוונים כלפיו.
הפניית הגב לארון הקודש
שאלה: האם מותר להפנות את הגב לארון הקודש?
תשובה: כיוון שספרי התורה נמצאים בארון הקודש שהוא רשות בפני עצמה, מותר. וכן כתב הרמב"ם (ספר תורה י, י): "ולא יחזיר אחוריו לספר תורה, אלא אם כן היה גבוה ממנו עשרה טפחים". וכן בשולחן ערוך (יורה דעה רפב, א). קל וחומר כאשר הספר מונח בארון הקודש, שבנוסף לכך שהוא בדרך כלל מעל גובה י' טפחים, הארון, שגודלו לפחות אמה על אמה על ג' אמות, הוא רשות לעצמו (פרי מגדים משב"ז אורח חיים סו"ס קמא), ובפרט כשהוא סגור. לכן מותר להפנות את הגב לארון הקודש בשעה שהולכים לכיוון היציאה מבית הכנסת (שו"ע יו"ד רפב, א; טורי זהב א).
אומנם מעבר לדין המדויק ביחס לספר התורה, נוהגים כבוד בארון הקודש, ולכן גם כשהוא סגור העומדים בסמוך לו נזהרים שלא להפנות לו את הגב. זאת משום שסמוך לארון הקודש, הכבוד והפגיעה בולטים יותר. אך כשיש בכך צורך, מותר לעמוד עם הגב לארון הקודש, וכדרך שהכוהנים שמברכים את העם או הרב שמעביר שיעור, עומדים כשפניהם לציבור וגבם לארון הקודש. וכן נהגו הכוהנים בבית המקדש בעת שבירכו את העם בברכת כוהנים, לעמוד כשפניהם אל העם ואחוריהם להיכל, משום כבוד הציבור (סוטה מ, א).
מנהג יפה לרבנים לנשק את פרוכת ארון הקודש לפני שמתחילים לדרוש בפני הקהל, והרי זה כעין נטילת רשות לדבר לפני הקהל, ובקשת מחילה על שהם נאלצים להפנות את הגב לארון הקודש.
הבאת ספר תורה למניין בר מצווה
שאלה: יש לבננו בר מצווה, אנחנו מארגנים מניין משפחתי ובו בננו יקרא את פרשת השבוע. ביקשנו מהגבאי לקחת ספר תורה, אך הוא טען שיכול להיות שיש בעיה להוליך את ספר התורה בעבור מניין פרטי, וביקש שנשאל רב מה ההלכה בזה.
תשובה: מפני כבודו של ספר התורה, יש ללכת לבית הכנסת כדי לקרוא בו, ולא להוליכו לבית פרטי ולקרוא בו שם. גם בעבור מי שמחמת אונסו אינו יכול לבוא לבית הכנסת, כגון חולה או אסיר, אין מוליכים את ספר התורה. אבל מותר להביאו בעבור אדם גדול בתורה שמחמת אונס אינו יכול לבוא לבית הכנסת (ירושלמי יומא ז, א; בית יוסף ורמ"א שם).
וכן מותר להביאו לצורך מניין שאינו יכול להתפלל בבית הכנסת (ביאור הלכה שם 'אין'). וכן מותר להוליך את ספר התורה מבית הכנסת למניין משפחתי שחוגג בר מצווה. לפיכך, מותר להביא ספר תורה למניין חיילים שמתאמנים בשטח.
הולכת ספר תורה על ידי אישה
שאלה: אני עובדת במועצה הדתית במקומנו, ומארגנים מניין לחגים באחד מבתי הספר, וצריכים להביא לשם ספר תורה. האם בשל היותי אישה יש בעיה שאני אביא את ספר התורה מבית כנסת שיש בו ספרי תורה רבים למקום המניין, ועדיף שאחפש גבר שיעשה את זה?
תשובה: מותר לאישה להוליך את ספר התורה, שכן כל האיסור לנגוע בספר התורה, לגברים ולנשים, הוא בקלף עצמו. אבל בעמודי הספר (עצי החיים) מותר לנגוע, וכן במעיל או בתיק שבו הספר נמצא מותר לנגוע, וכך נושאים אותו. גם לנשים בזמן נידתן מותר לשאת את התורה ולנשקה ולקרוא בה (שו"ע יו"ד רפב, ט).
בעת שמוליכים את ספר התורה, צריך להקפיד על כבודו. המוליך את ספר התורה צריך לשאתו זקוף בחיקו כנגד ליבו דרך כבוד. ולא יניח אותו כמשא על ראשו או כתפו, או בתרמיל מאחורי גבו (שו"ע יו"ד רפב, ג). כאשר מסיעים את ספר התורה במכונית, יש להשתדל שיצטרף לנהג נוסע נוסף שיישא את ספר התורה בחיקו, ולא יהיה מי שיפנה אליו את גבו. אם אין שם נוסע נוסף, יש להניח את ספר התורה בצורה מכובדת ויציבה על אחד המושבים. בשעת הצורך, אפשר להניחו במזוודה או עטוף בטלית בתא המטען (ערוך השולחן יורה דעה רפב, ו).
משלוח ספר תורה במטוס
כאשר יש צורך לשלוח את ספר התורה בחבילה במטוס או באונייה, יש נוהגים לפתוח את התפירות של יריעה אחת, ובכך תתבטל כשרותו באופן זמני, ולא תהיה כל כך פגיעה בכבודו בטלטולי הדרך (כף החיים אורח חיים קלה, עד). מנגד, יש אומרים שאין להתיר את היריעות משום שבכך מורידים את ספר התורה מקדושתו ופוגעים בכבודו, אלא יניחוהו במזוודה באופן מכובד ומוגן (אמרי יושר ח"ב קעא, ב). והבוחר יבחר.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
