ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- שיחות לעשרה בטבת
מנהג המקום היה לומר פיוט מיוחד לכבודו של האירוע הנדיר, אלא שבבית הכנסת נחלקו הנוכחים לגבי אופן אמירתו של הפיוט המיוחד, ומפני שהאירוע הוא כה נדיר לא זכרו האנשים את העניין במדויק. והנה, נמצאו כמה מהנוכחים שהעלו רעיון – הרי לאחרונה זכה חברנו העשיר בחתן שמהללים אותו כגדול בתורה, נפנה אליו ונבקש ממנו שיכריע בסוגיא.
כשהגיע החתן לתפילה, פנו אליו הנוכחים שיכריע בוויכוח. החתן היה גדול בתורה ובהלכה, אך לאו דווקא באמירת פיוטים, הציע פשוט... שיסתכלו בסידור. אולם, בעיני חמיו ושאר הנוכחים, שעמי הארץ היו, והבינו רק בפיוטים ולא בתורה והלכה, הפך החתן באחת לעם הארץ גמור.
ומכאן (סיפור אמיתי)... קצרה הדרך (ל"ע) לגירושין.
מאורעות נדירים הם זמן להתבוננות מחודשת, והנה בימים אלה חל מאורע נדיר – עשרה בטבת חל ביום שישי, ואנו צמים ומשלימים לתוך השבת. לאירוע זה אין פיוטים מיוחדים, אך יש לו התייחסות מעניינת בהלכה, הטומנת בקרבה את עומקו של יום. השולחן ערוך ורמ"א (או"ח תקנ, ג) פוסקים – "כל ארבע צומות הללו (הצומות שצמים רק ביום), אם חלו להיות בשבת נדחין לאחר השבת. ואם חלו בערב שבת קוראים בשחרית ומנחה – 'ויחל' ". המשנה ברורה מעיר במקום – הלשון לא מדויקת, כי בימינו עשרה בטבת לעולם לא יחול בשבת, אך הוא גם הצום היחידי שחל ביום שישי.
למציאות זו יש טעם קדמון, כי כתב האבודרהם – מסורת בידינו, שאם עשרה בטבת היה חל בשבת, היו צמים בשבת ולא דוחים אותו. כידוע, כל הצומות לזכר החורבן, נדחים מפני השבת. רק את צום יום הכיפורים צמים בשבת, מפני שזהו צום של תשובה ולא של אבל. והנה – גם עשרה בטבת צמים בשבת, כי הוא הוקש ליום כיפור בכך שבשניהם נאמר – "בעצם היום הזה". ואכן בפועל כיום, כיוון שעשרה בטבת הוא היחידי שחל ביום שישי וצמים ומשלימים לתוך השבת, הוא צום .
וממילא צפה ועולה השאלה – למה עשרה בטבת נחשב צום של תשובה שדוחה את השבת?
התשובה נעוצה בהתבוננות על המאורע שאירע בעשרה בטבת - החל המצור. מבחינה מסוימת – לא אירע כלום. הרי כמו שהמצור התחיל, אם ישראל ישובו בתשובה, הוא יכול להפסיק. 150 שנה לפני המצור של הבבלים על ירושלים היה מצור של סנחריב מלך אשור על ירושלים, שהסתיים בנס גדול והסרת המצור. בשאר הצומות אנו מציינים חורבנות שקרו בפועל – חורבן ירושלים, המקדש ומות גדליה. בעשרה בטבת אנו מציינים אות מבשר רעה. לפיכך, עשרה בטבת עיקרו אינו האבל אלא קריאה לתשובה ולשינוי המעשים.
ואכן, בקשר לקביעת הצום נחלקו ר' עקיבא ור' שמעון בר יוחאי (ר"ה יח:). בתנ"ך נאמר שיש צום בחודש טבת (צום בחודש העשירי), ר' עקיבא פירש שהכוונה לעשרה בטבת, שבו החל המצור, ואילו רשב"י ביאר שהצום הוא ב- ה' טבת, כי ביום זה שמעו בבבל על חורבן המקדש, ועשו יום שמועה כיום שריפה. המחלוקת והדמויות החולקות קשורות בטבורן לרעיון שכתבנו. ר' עקיבא חי ופעל לפני מרד בר כוכבא, וחייו ופעולתו היו מכוונים שישראל יגאלו בימיו ולא יצאו לגלות ארוכה, כך שנפנים את האות מבשר הרעות, נשוב בתשובה וניגאל. לעומתו – רשב"י פעל בעיקר לאחר כשלון המרד, כשהבנו שעלינו לצאת לגלות ארוכה, ועיקר אבלותנו על השמועה הרעה החותמת את החורבן.
צום זה חל דווקא בתקופה זו בשנה. כל שנה יש לנו הזדמנות מחודשת להיגאל. אם נזכה הרי בסוף השנה נזכה לזמן של שמחה, שהרי עתידים יז' בתמוז וט' באב להפוך לימי שמחה. אם חלילה לא נזכה, הרי החרבנו את המקדש, שהרי "דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו", והשנה נפלה והתרסקה וסופנו לשבת על הארץ ולהתאבל בט' באב.
כעת, עברה תקופה מהשנה (בדיוק – 3 חודשים, רבע שנה מיום כיפור). באים ונותנים לנו תזכורת – שים לב, אפשר עוד לתקן. אם נתפוס את השנה וננהל אותה נכון נזכה לגאולה. המצור יוסר ונזכה לבניין המקדש במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
