ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן עזרא
אָמְנָם, אַל תֹּאמַר, כִּי עִם יְצִיאַת שְׁלֵמוּת הָאָדָם אֶל הַפֹּעַל1 , אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה יוֹצֵא שְׁלֵמוּתוֹ לְגַמְרֵי אֶל הַפֹּעַל, שֶׁזֶּה אֵינוֹ כְּלָל. כִּי זֶהוּ בְּרִיאָתוֹ, שֶׁעִם שֶׁהוֹצִיא שְׁלֵמוּתוֹ אֶל הַפֹּעַל, נִשְׁאָר עוֹד בְּכֹחַ, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לִפְנֵי זֶה. כְּמוֹ שֶׁאָמַר, אָדָם לְעָמָל יוּלָּד. כִּי הָאָדָם נִבְרָא לְעָמָל, שֶׁאֵין לוֹ שְׁבִיתָה וְהַשְׁלָמָה כְּלָל*. וְעִם שֶׁהוּא יוֹצֵא אֶל הַפֹּעַל, נִשְׁאָר עוֹד תָּמִיד בְּכֹחַ. שֶׁאִם הָיָה נִמְצָא שְׁלֵמוּתוֹ בְּפֹעַל, לֹא הָיָה נִקְרָא זֶה עָמָל. כִּי לְשׁוֹן עָמָל בָּא עַל דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ הֲנָחָה2 , וְלֹא יָבֹא אֶל תַּכְלִית הֲנָחָה. וְכֵן הָאָדָם, כָּל זְמַן הֱיוֹתוֹ מְחֻבָּר עִם הַחֹמֶר, אֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת בְּפֹעַל, עַד אֲשֶׁר הוּא נִפְרָד מִן הַחֹמֶר3 , וְאָז נִמְצָא בְּפֹעַל.
___________________________________
אל יטעה האדם לומר, 1 כי יש שלב, שבו סיים להוציא את כל הכוחות הטמונים בו מן הכח אל הפועל. דבר זה אינו נכון, כי טבע בריאתו של האדם הוא שתמיד נשארים כוחות גנוזים שצריך להוציאם. דבר זה אנו לומדים מהכתוב: אדם לעמל יולד, הפסוק משמענו שלעולם צריך האדם להיות עמֵל, ועם כל מה שכבר עשה והוציא אל הפועל, תמיד נשארים עוד כוחות שיש להוציאם. אם נניח שיש מצב שבו כבר גילה האדם את כל כוחותיו הפנימיים, אז לא היה ראוי להאמר עליו: אדם לעמל יולד, כי 2 העמל הוא מצב של פעולה מתמדת ללא מנוחה. כך הוא האדם, כל זמן היותו מחובר אל החומר אינו יכול להגיע אל שלימותו, 3 ורק כאשר נפרדת נשמתו מגופו יכול הוא להגיע למצב של מנוחה, למצב של שלימות.
ביאורים
מה התפקיד של האדם בעולם? המהר"ל מלמדנו שאין תפקידנו בעולם להגיע לאיזו מטרה מוגדרת. לקיים סך מצוות ולעבור מספר מבחנים ובזה ביצענו את המוטל עלינו. הפסוק המופיע באיוב: אָדָם לְעָמָל יוּלָּד [איוב ה ז] מלמדנו את המטרה למענה האדם נולד ובא לעולם. המטרה היא'עמל' . לא מדובר כאן על עמל שהוא אמצעי כדי להגיע לאיזו מטרה מוגדרת, אלא עצם העמל הוא המטרה. הסיבה לכך היא שהפוטנציאל הגנוז באדם הוא אינסופי. כוחות הרוח הטמונים בו יכולים לצאת אל הפועל יותר ויותר כל עוד הוא מחובר מרוח ומהחומר. כל עוד הנשמה קשורה אל הגוף היא עדיין לא גילתה את מלוא אורה עד תום.
העמל הזה יכול להביא את האדם לידי ייאוש ותסכול. מאמר חכמינו 'צדיקים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא' [ברכות סד.] עלול להישמע כמין גזֵרה לא נעימה, שהרי המנוחה מהעמל המייגע היא הנאה גדולה. אך אין הדבר כן. העמל האינסופי הוא בעצם התקרבות בלתי פוסקת אל ריבונו של עולם, מקור האור והטוב. העמל יוצר דבקות הולכת וגוברת בקב"ה וההנאה העילאית והעונג הרוחני רק הולך וגובר. לכן העמל הוא לא עול מציק ומייאש אלא מחיה וממלא בשמחה. כמו כן, הידיעה שהעמל לא מפסיק בגיל מסוים נותנת תקווה גם למי שעוד לא התחיל לעמול ולעבוד את ה' שגם הוא יכול להתחיל לעמול. כל עוד הנשמה באפו יכול האדם להתקדם ולהוציא אל הפועל את נשמתו. כל עוד הנר דולק אפשר לתקן.
הרחבות
* עמל ללא הפסקה
הָאָדָם נִבְרָא לְעָמָל, שֶׁאֵין לוֹ שְׁבִיתָה וְהַשְׁלָמָה כְּלָל. כל עוד האדם חי, יש לו שליחות מסוימת שעליו למלא. דוגמה יפה לעניין זה ניתן לראות במדרש: "פעם אחת חלה רבי טרפון ונכנסו רבותינו לבקרו. אמרה להם (אמו): התפללו על רבי טרפון בני שהוא נוהג בי בכבוד. אמרו לה: מהו לך (מה עשה לך)? תניית להון עובדא (סיפרה להם שהניח כפות ידיו תחת רגליה, כדי שלא יהיה לה צער ללכת על הקרקע, לאחר שנקרעו מנעליה בשבת). אמרו לה: אפילו עשה כן, אפילו אלף אלפי פעמים כן, עדיין לחצי כיבוד לא הגיע" [פסיקתא רבתי כג]. לכאורה קשה, מדוע צרה עינם של רבותינו במעשיו של ר' טרפון? הסביר הרב סולובייצ'יק , שברגע שאמו של ר' טרפון אמרה זאת, התעורר קטרוג שר' טרפון כבר סיים את ייעודו, ללמד לעולם מהי מצוות כיבוד הורים בשלמות, ולכן אינו צריך להמשיך לחיות. לכן חכמים אמרו מיד ש'עדיין לחצי כיבוד לא הגיע', ואם כן יש לו עוד לאן להתקדם בכיבוד הורים, ולכן צריך להמשיך לחיות [ימי זיכרון עמוד 13].
שאלות לדיון
מדוע החיבור עם עולם ה'חומר' גורם לכך שאף פעם לא נהיה בשלמות?
איך העמל גורם לדבקות? האם לא ניתן לדבוק בקב"ה ללא עמל?
הצטרף לדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
