ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בוקר אחד נכנס לבית הכנסת, כאשר המתפללים היו בעיצומה של קריאת שמע. הוא ביקש מאחד מהם קמצוץ טבק להרחה. המתפלל לא הגיב והמשיך לקרוא בסידורו. הוא ניגש למתפללים נוספים וביקש מהם קמצוץ טבק ולא נענה מאף אחד. אז ניגש בחימה שפוכה לבימה במרכז בית הכנסת, עלה עליה, דפק על השולחן בכוח וצעק: "קמצנים שכמותכם! אפילו קמצוץ טבק אינכם נותנים ליהודי שמבקש מכם יפה. אני עוד אראה לכם!".
טרומבולה רץ לעבר הפתח ויצא מהמקום עם עגלתו המקרטעת, מותיר את המתפללים כשהם מחייכים מתחת לטליתותיהם.
בשלושת הימים הבאים לא נראה טרומבולה בשבילי העיירה. בבוקרו של היום הרביעי חזר לבית הכנסת בראדין ונכנס לשם בסיומה של תפילת שחרית. הוא טיפס על הבימה, נופף עם ידו שהייתה חבושה מהמרפק ועד האצבעות, דפק בידו השנייה על השולחן וצעק: "הבטחתי לכם שאראה לכם, קמצנים! לא רציתם לתת לי קמצוץ טבק, ועכשיו תראו..."
הוא החל להסיר את התחבושות שעל ידו עד שהייתה חשופה, כאשר האגודל והאצבע היו מהודקות זו לזו באגד. הוא פרם את האגד, הרים את ידו כלפי מעלה וקרא: "קמצנים! לא רציתם לתת לי קמצוץ טבק ונאלצתי ללכת עד לעיירה לידא הסמוכה במשך יום וחצי. בכניסה לעיירה פגשתי אדם לא מוכר וביקשתי ממנו קמצוץ טבק, והוא נתן לי מיד בסבר פנים יפות. לעומת זאת אתם, שאצלכם אני חי כבר שנים רבות, לא רציתם לתת לי והתעלמתם ממני. בני לידא אינם קמצנים כמותכם. תתביישו לכם כולכם!"
לאחר מכן ירד טרומבולה מהבימה ונח על ספסל בבית הכנסת, כשהוא שומר מכל משמר על קמצוץ הטבק שהביא מהעיירה הסמוכה.
כמה ילדים שובבים ניגשו לטרומבולה העייף וביקשו ממנו קמצוץ טבק.
"חוצפנים!", צעק עליהם, "שלושה ימים בזבזתי על קמצוץ הטבק הזה ואתם מעזים לבקש אותו ממני?!"
"לא יפה מצדך, טרומבולה", אמר לו ראש החבורה, "תן לנו רק קצת..."
השוטה ניסה להימלט מהחבורה ולצאת מבית הכנסת. הילדים רדפו אחריו וכל יושבי בית הכנסת פרצו בצחוק למראה המחזה.
באותו רגע נכנס לבית הכנסת הרב ישראל מאיר הכהן, החפץ חיים, וניגש לאחד המתפללים לשאול מה פשר הצחוק הכללי. כל המתפללים רצו לראות כיצד יגיב רבם למתרחש.
בתום הסברו של המתפלל, החפץ חיים שתק לרגע, ולפתע פרץ בבכי ממושך לתדהמת כולם. לאחר שנרגע מבכיו אמר: "אדם זה הלך מרחק של שלושה ימים כדי להביא קמצוץ טבק להחיות את נפשו. לעומת זאת הנשמה שלנו ירדה ממרחק רב בהרבה בדרכה לעולם הזה, ותעבור מרחק דומה כשתחזור לעולם העליון, ומי יודע אם תצליח להביא עמה בחזרה משהו שיש לו ערך של קמצוץ טבק..."
כל המתפללים נאספו בדומיה מוחלטת מסביב לרב, והוא המשיך בדבריו: "אם האדם לועג לחברו, ובפרט לנשמה גבוהה כזו הפטורה מהמצוות, נשמה שהגיעה לעולם רק כדי לתקן דבר מה קטן כדי להגיע לשלמותה, מי יודע מה גודלו של החטא שתישא עמה בדרכה חזור למעלה".
קולו של החפץ חיים התגבר: "כתוב בתורה 'כל אלמנה ויתום לא תענון', ומפרשים: 'כל מסכן לא תענו'. כל אדם מסכן - שוטה, נכה או סובל מכל סיבה שהיא - אסור ללעוג לו ולצחוק עליו, ואפילו אסור לעמוד ולהסתכל עליו מתוך סקרנות. אם אנו רוצים לשמור על נכסינו הנצחיים שאנו אוספים בעמל רב בעולם הזה, עלינו, בראש ובראשונה, לשמור בהקפדה רבה על כבודו של כל אדם שנברא בצלם אלוקים".
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
