ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אילה בת ר' חנא מנחם ז"ל
המצוות מעלות את האדם מן הטבעי אל הרוחני
הַדְּרָכִים וְהַפְּעֻלּוֹת אֲשֶׁר הֵם מְבִיאִים אֶל הַהַצְלָחָה, הֵם מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁבְּזוּלָתָם1 הָיָה נִשְׁאָר בְּכֹחַ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר עוֹד. וְהֵם (הֵם) כְּמוֹ הַחֶבֶל שֶׁמַּעֲלִין אֶת הָאָדָם מִבּוֹר הַתַּחְתִּיּוֹת, הוּא הָעוֹלָם הַשָּׁפֵל, אֶל עוֹלָם הָעֶלְיוֹן, לְהוֹשִׁיב אוֹתוֹ עִם הַמֶּלֶךְ ה' צְבָאוֹת עַיִן בְּעַיִן וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר עִנְיָן זֶה. כִּי הַמִּצְווֹת הֵם צֵרוּף הָאָדָם מִן הַגַּשְׁמִי2 , עַד שֶׁאֵין הָאָדָם טִבְעִי חָמְרִי בַּעַל הֲוָיָה וְהֶפְסֵד, כְּמוֹ שֶׁהֵם הַדְּבָרִים הַטִּבְעִיִּים הַחָמְרִיִּים.
מקור המצוות הוא השכל האלוקי, לכן המצוות מעלות את האדם אל הקב"ה
כִּי כָּל הַמִּצְווֹת מְחַיֵּב אוֹתָם הַשֵּׂכֶל3 שֶׁכָּךְ וְכָךְ יַעֲשֶׂה. וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹשֶׂה הַמִּצְוָה שֶׁהַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב, הֲרֵי בָּזֶה יָצְאָה נַפְשׁוֹ מִן הַטֶּבַע הַחָמְרִית וְדָבְקָה בַּשִּׂכְלִי4 *, כִּי הַשֵּׂכֶל הָאֱלֹהִי מְחַיֵּב הַמִּצְוָה. וְזֶהוּ צֵרוּף וְזִכּוּךְ נַפְשִׁיִּי כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר.
מנין תרי"ג המצוות, רמ"ח עשה ושס"ה ל"ת אינו במקרה
וּמִסְפַּר הַמִּצְווֹת שֶׁבָּהֶם נַפְשׁוֹ יָצְאָה מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסוֹף מַכּוֹת(כג, ב) : דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי: תַּרְיָ"ג מִצְווֹת נִתְּנוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שס"ה לֹא תַּעֲשֶׂה, כְּמִנְיָן יְמוֹת הַחַמָּה, רמ"ח עֲשֵׂה כְּמִנְיַן אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם. אָמַר רַב הִמְנוּנָא: מַאי קְּרָא5 ? תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה, תּוֹרָה בְּגִימַטְרִיָּא הֲכִי הֲוֵי? תּוֹרָה שִׁית מֵאָה וְחַד סְרֵי הֲוֵי6 , אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ מִפִּי הַגְּבוּרָה7 שְׁמַעְנוּם, עַד כָּאן. וְאֵין סָפֵק שֶׁאֵין מִסְפָּרָם וּמִנְיָנָם שֶׁל הַמִּצְווֹת הָאֱלֹהִיּוֹת בְּמִקְרֶה. כִּי אֵין מִקְרֶה לִכְמוֹ דְּבָרִים אֵלּוּ הָאֱלֹהִיִּים.
מדוע רמ"ח מצוות ל"ת דווקא כנגד אברי האדם, ושס"ה מצוות עשה דווקא כנגד ימות החמה?
וְעוֹד, שֶׁלֹּא תָּלָה הַמִּסְפָּר בְּמִקְרֶה קָרָה, רַק שֶׁאָמַר עַל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהֵם כְּמִנְיָן יְמוֹת הַחַמָּה. וּמִסְפַּר מִצְווֹת עֲשֵׂה כְּמִסְפַּר אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם. וּמָה עִנְיָנָם לִדְבָרִים אֵלּוּ? וְאִם נֹאמַר כִּי מִסְפַּר מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה שס"ה, שֶׁמַּזְהִירִין אֶת הָאָדָם בְּכָל יוֹם שֶׁלֹּא לַעֲבֹר לֹא תַעֲשֶׂה, וּמִצְווֹת עֲשֵׂה רמ"ח שֶׁמַּזְהִירִים אֶת הָאָדָם שֶׁבְּכָל אֵיבָרָיו יַעֲשֶׂה הַמִּצְווֹת אִם כֵּן גַּם הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה בְּהֶפֶךְ זֶה, מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה רמ"ח שֶׁמַּזְהִירִים כָּל אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם שֶׁלֹּא יַעֲבֹר לֹא תַעֲשֶׂה, וּמִצְווֹת עֲשֵׂה שס"ה שֶׁמַּזְהִירִין כָּל יוֹם שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמִּצְווֹת. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה דָּבָר זֶה רַק רֶמֶז, וְאֵין רָאוּי בַּדְּבָרִים הָאֱלֹהִיִּים שֶׁנִּמְצָאִים כָּךְ לְעַצְמָם! וּלְכָךְ הַמַּאֲמָר הַזֶּה מִן הַמַּאֲמָרִים הָעֲמֻקִּים.
___________________________________
הדרך המביאה את האדם לחיי העולם הבא, היא באמצעות מצוות התורה, 1 מבלעדיהן היה האדם נשאר בכח ולא היה מגיע אל שלמותו, ודבר זה יתבאר עוד בהמשך. מצוות התורה הן כמו חבל המעלה את האדם מבור עמוק - הוא עולמנו החומרי עד שמביאו לקרבת המלך ה' צבאות. המצוות 2 מטהרות את האדם מהחומריות, עד אשר הוא נעשה לא מוגבל ולא סופי.
כל המצוות, מתחייב האדם בקיומן 3 מגזירת הבורא. כשעושה האדם את המצוה שחייבו הבורא הוא פורש מעולם החומר ודבק 4 בעולם רוחני, כי חיוב מצוה זו בא לו מעולם רוחני, היינו מהשכל האלוקי. ובזה מזדככת נפשו מן החומר.
מספר המצוות שבאמצעותן יוצאת נפש האדם מאפילה לאורה הינו תרי"ג, כמו שאמרו חכמים בסוף מסכת מכות: דרש רבי שמלאי: תרי"ג מצות ניתנו לו למשה, שס"ה לא תעשה, כמנין ימות החמה ורמ"ח עשה כמנין אבריו של אדם. אמר רב המנונא: 5 מאיזה פסוק נלמד דבר זה? עונה הגמרא: תורה צווה לנו משה מורשה. 6 שואלת הגמרא: וכי תורה בגימטרייה היא תרי"ג, והרי היא רק שש מאות ואחת עשרה? והיא עונה: 'אנכי' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה 7 [הקב"ה] שמענום ולא מפי משה. אין ספק שמספר המצוות אינו מקרי, כי אין מקריות לדברים אלוקיים בעלי משמעות כמצוות התורה.
ועוד, גם חז"ל לא אמרו את מספרן של המצוות כמנין מקרי, אלא תלו את מנין מצוות לא תעשה בימות החמה, ואת מצוות העשה במספר אברי האדם. ויש לשאול: מהו הקשר בין אלו למנין המצות? אין לומר שכוונת חז"ל היא שכביכול מצוות לא תעשה מספרם כמנין הימים, שמזהירים את האדם שבכל יום לא יעבור עבירות, ומנין מצוות העשה כמנין אבריו של אדם, שמזהירים את האדם שבכל אבריו יקיים מצוות. כי אפשר היה לומר גם להפך, שמנין מצוות הלא תעשה רמ"ח שמזהירים כל אבריו מלעבור עבירה, ומנין מצוות העשה שס"ה כמנין ימות החמה, שמזהירים שבכל יום יעשה מצוות. בודאי שדברים אלו רק רמז, כי דברים אלו שהם עניינים אלוקיים צריכים להיות נתלים בדברים מהותיים ולא ברמזים קלושים. המסקנה העולה מדברים אלו שמאמר זה שייך למאמרים בעלי עומק.
ביאורים
על האדם מוטלת עבודה תמידית לתקן ולשכלל את עצמו, וכמו שביאר המהר"ל בפרקים הקודמים, שהנשמה זקוקה לפעולה כדי לצאת אל הפועל. המדרגה בה הוא נמצא בכל עת, מהווה דרך ומעבר למדרגה הבאה אחריה, וכך עד יומו האחרון. ניתן היה לחשוב שמכיוון שהמטרה היא דבקות באלוהים, כל אדם יבחר את הדרך שלו לפי הרגשתו ולפי מה שנראה בעיניו מתאים לאישיותו.
תפיסה זו אינה באמת מקדמת את האדם לאותה מטרה למרות הרגשתו, מכיוון שישנה רק דרך אחת להשיג מטרה זו, והיא דרך קיום המצוות. הבורא יתברך בחכמתו נתן לנו תרי"ג מצוות ובכך הגדיר לנו באופן ברור כיצד היא הדרך לעובדו ובאיזה אופן יתקן האדם את עצמו.
כל אדם נברא הוא יצור חומרי בטבעו. ניתן לראות זאת באופן בולט בחודשיו הראשונים, בהם אין כל ביטוי לצדדים רוחניים ולכישורים שכליים שיש בו, אלא לצרכים חומריים בלבד כמו שינה ואכילה.
כל אדם שלא מפתח את הצד השכלי והרוחני שבו, נשאר תינוק במובן מסוים. כדי לרומם את האדם משפלות החומר ולגרום לו להצליח להגיע למטרות עליונות הרבה יותר, נתן הקב"ה לאדם את המצוות, ורק מכיוון שמצוות אלו ניתנו לנו על-ידי הבורא בעצמו, יש בהן את הכוח להשפיע. ממילא כל דרך אחרת שהאדם מעלה מדעתו חסרת השפעה ומשוללת מעיקרה.
מכיוון שמקור המצוות הוא מהקב"ה עצמו, ברור הוא שמספרן וחילוקן לשתי קטגוריות – "עשה" ו"לא תעשה" הוא בעל משמעות עמוקה, שאותה מבאר המהר"ל בהמשך.
הרחבות
*איך המצוות מרוממות את האדם
וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם עוֹשֶׂה הַמִּצְוָה שֶׁהַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב, הֲרֵי בָּזֶה יָצְאָה נַפְשׁוֹ מִן הַטֶּבַע הַחָמְרִית וְדָבְקָה בַּשִּׂכְלִי . ספר העיקרים מונה שלושה סוגי דתות: א . טבעית. ב . נימוסית. ג . אלוהית. הדתות הטבעיות והנימוסיות הן דתות שכוללות מוסר טבעי וכללים לתיקון החברה, בעוד מטרת הדת האלוהית היא: "להישיר האנשים אל השגת ההצלחה האמתית שהיא הצלחת הנפש וההשארות הנצחי ותראה להם הדרכים שילכו בהגעתה ותודיע להם הטוב האמתי כדי שישתדלו בהשגתו ותודיע להם גם כן הרע האמתי כדי שישמרו ממנו" [ספר העיקרים א, ז]. לפי דבריו, מטרת המצוות היא לרומם את הנפש כדי להגיע לדבקות בה'. זוהי "ההצלחה האמיתית" בעולם הזה.
בדברי רבנו בחיי על התורה אנו מוצאים הסבר לדבר: "הקדושה הזאת לישראל יותר משאר העובדי גילולים אינה אלא במעשה התורה והמצוות, כי עם התורה והמצוות יתחזק כוח השכל ויחלוש כוח התאוות . וידוע כי התאווה חזקה בטבעה והנה היא באדם קודמת לשכלו, כי התאווה מוטבעת בו מתחילת נעוריו... ויש לה מחזיקים ועוזרים הרבה, והם המאכלים ושאר התאוות הגשמיות, והשכל שהוא עצם רוחני והוא נגזר מן העולם העליון הוא נכרי בעולם הגופות העבים והגסים..." [ויקרא יא, מד]. מדבריו עולה הסבר שכלי לכך שהמצוות מסייעות בידינו להידבק בה'. על ידי קיומן אנו יכולים להתנתק מהטבע הגופני ולשלוט על מעשינו. דברים אלו דומים לדברי המהר"ל בו עסקנו.
(להרחבה נוספת: כד הקמח א-ב)
שאלות לדיון
על פי דברי המהר"ל בפרקים הקודמים, מדוע ה'שכל האלוהי' שלנו מחייב אותנו לקיים מצוות?
מה אנו לומדים מכך שמספר המצוות איננו סתמי? איך זה משנה את היחס שלנו למצוות?
הצטרף לדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
