ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי מנחם עזריה בן הרב יצחק הכהן ז"ל
וְתַעֲמִיק יוֹתֵר בְּעִנְיָן זֶה וְתֵדַע וְתָבִין, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ וְהָאָדָם שְׁנֵי מְלָכִים. כִּי הַשֶּׁמֶשׁ הוּא מוֹשֵׁל בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב(שם טז) : לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם. וְהָאָדָם מוֹשֵׁל בַּנִּמְצָאִים גַּם כֵּן, כְּדִכְתִיב(שם כו) : וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וְדָבָר זֶה מְבֹאָר.
וְהַמּוֹשֵׁל הָאֶחָד הוּא מוֹשֵׁל הַגַּשְׁמִי, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ הִיא גַּשְׁמִית. וְהַמּוֹשֵׁל הַשֵּׁנִי הוּא נִבְדָּל1 , כִּי הָאָדָם אֵינוֹ גַּשְׁמִי גָּמוּר, הֵן בְּנִשְׁמָתוֹ הָאֱלֹהִית, שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה, וְהֵן מִצַּד שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ(שם ט, ו) : כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. כִּי יֵשׁ בְּצוּרָתוֹ עִנְיַן אֱלֹהִי, לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּרָזֵי הַחָכְמָה. מִכָּל מָקוֹם, עַל כָּל פָּנִים, יֵשׁ בָּאָדָם עִנְיָן נִבְדָּל. הֲרֵי כִּי אֵלּוּ שְׁנֵי דְבָרִים מְחֻלָּקִים: הָאֶחָד, הוּא, וְיֵשׁ לוֹ חֲשִׁיבַת גּוּף. וְהַשֵּׁנִי, יֵשׁ לוֹ עִנְיָן בִּלְתִּי גַּשְׁמִי, וְהוּא נִבְדָּל. יִהְיֶה הַפֵּרוּשׁ מַה שֶּׁיִּהְיֶה בִּלְשׁוֹן צֶלֶם אֱלֹהִים סוֹף סוֹף יֵשׁ בָּאָדָם דָּבָר אֱלֹהִי נִבְדָּל.
השמש הינה בעלת החומר הזך ביותר בעולם. האדם הינו הרוחני ביותר בעולם
וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאָדָם הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן2 בָּעוֹלָם הַזֶּה. כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ חֹמֶר וְצוּרָה נִבְדֶּלֶת3 . וְהַחֹמֶר הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹן הוּא לַשֶּׁמֶשׁ, כִּי יֵשׁ לוֹ חֹמֶר זַךְ. וּמַעֲלַת הַצּוּרָה הַנִּבְדֶּלֶת לָאָדָם. וּלְכָךְ אֵלּוּ שְׁנַיִם הֵם נֶחְשָׁבִים מְלָכִים, מִצַּד שֶׁהֵם עֶלְיוֹנִים בַּנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְהָאָדָם נֶחְשָׁב צוּרָה אֶל הַנִּמְצָאִים כֻּלָּם אַף אֶל הַשֶּׁמֶשׁ.
החטא מצד החומר לכן מצוות לא תעשה נשים חייבות. מצוות העשה מצד הצורה ולכן נשים פטורות מחלקן
וְיָדוּעַ כִּי הַחֵטְא הוּא מִצַּד הַחֹמֶר, לֹא מִצַּד הַצּוּרָה. וּלְפִיכָךְ, מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה חֵטְא הוּא כְּנֶגֶד יְמוֹת הַחַמָּה, שֶׁאֵין בָּהּ יְצִיאָה מִן הַסֵּדֶר, אַף כִּי הִיא גַּשְׁמִית, וְדָבָר זֶה יִתְבָּאֵר עוֹד בְּפֶרֶק י"ג ע"ש. וּלְפִיכָךְ, כָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה מְחֻיָּבִים בָּהֶם הַנָּשִׁים גַּם כֵּן כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים, אַף כִּי מַדְרֵגָתָם חָמְרִי*, כִּי מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה מִצַּד הַחֹמֶר גַּם כֵּן, וּבְדָבָר זֶה הֶאֱרַכְנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר4 . וְאִלּוּ מִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא פְּטוּרִין מֵהֶם הַנָּשִׁים, כִּי מִצְווֹת עֲשֵׂה הַמִּצְוָה הִיא מִצַּד הַצּוּרָה, כִּי הַצּוּרָה הִיא שְׁלֵמוּת הָאָדָם, וְהַשְׁלָמָתוֹ הִיא מִצַּד מִצְווֹת עֲשֵׂה.
שס"ה תואם למהות השמש, רמ"ח תואם למהות האדם
וְלֹא יִהְיֶה לְךָ סָפֵק, כִּי מִסְפַּר יְמוֹת הַחַמָּה, שֶׁהֵם שס"ה, מִתְיַחֲסִים מִסְפַּר יָמֶיהָ אֶל הַחַמָּה כְּפִי מַה שֶּׁהוּא5 . וְכֵן מַה שֶּׁמִּסְפַּר אֵבְרֵי הָאָדָם הֵם רמ"ח, מִתְיַחֲסִים מִסְפַּר אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם כְּפִי מַה שֶּׁהוּא אָדָם. וְאֵין בְּזֶה סָפֵק.
___________________________________
אם נעמיק יותר בענין זה, נשכיל להבין את היות השמש והאדם שני מלכים. השמש היא מושלת בעולם, כמו שנאמר: את המאור הגדול לממשלת היום. וגם האדם הוא מושל על כל הנמצאים כמו שנאמר: וירדו בדגת הים ובעוף השמים. אלו הם דברים ברורים.
השמש היא מלך גשמי, כי השמש גשמית. המושל השני, האדם, הוא 1 מושל רוחני כי האדם אינו רק גשמי משני פנים, מצד נשמתו שהרי יש לו נשמה אלוקית קדושה, ומצד שנאמר בו: בצלם אלוקים עשה את האדם, כי בצורתו יש ענין אלוקי למי שיודע ברזי החכמה וכמו שנתבאר למעלה. בכל אופן באדם יש ענין רוחני. נמצאנו למדים כי שני המושלים הללו שונים זה מזה, לאחד מעלה גשמית ולשני מעלה רוחנית. בכל דרך בה נפרש את המושג צלם אלוקים, נלמד על היות האדם רוחני אלוקי.
השמש והאדם הם 2 הנבראים העליונים בעולם הזה. בעולם הזה יש 3 חומר ומהות רוחנית. לשמש מעלת החומר העליון ביותר, כי החומר שלה הוא חומר זך. ולאדם מעלת המהות הרוחנית. לכן שני אלו נחשבים כמלכים בעולם הזה. האדם נחשב כמהות הרוחנית של כל הנמצאים כולל גם השמש.
ידוע כי החטא נובע מצד החומר ולא מצד הפן הרוחני, ולכן מצוות לא תעשה הן כנגד ימות החמה, כי החמה אינה משנה את רצון הבורא אף שהיא חומרית. לכן נשים חייבות במצוות לא תעשה כמו הגברים, אף כי מדרגתן נחשבת למדרגה חומרית יותר מזו של הגברים. טעם הדבר, כי מצוות לא תעשה הן מהצד החומרי, ודבר זה יתבאר עוד 4 לקמן בפרק מ"ד. לעומת זאת נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, מפני שמצוות אלו באות מן הפן הרוחני, שהוא שלימות האדם, והשלמתו היא במצוות העשה.
דבר זה צריך להיות ברור, ימות החמה הם שס"ה, מפני 5 שהמספר שס"ה מתאים למהותה של החמה, וכן מנין אברי האדם רמ"ח מפני שהמספר רמ"ח מתאים למהותו של האדם.
ביאורים
אנו רגילים לחשוב שבאדם יש שני צדדים – חומרי ורוחני, כאשר הצד החומרי שבו הוא הגוף, והצד הרוחני הוא הנשמה שבקרבו. לאמיתו של דבר אין זה מדוייק, מפני שהצד הרוחני שבאדם אינו ממוקד רק בנשמתו והוא מקיף הרבה יותר מכך. גוף האדם אמנם בנוי מאיברים גשמיים, ובדבר זה אין הבדל רב בינו לבין שאר בעלי החיים, אך התורה מעידה כי "בצלם אלוהים עשה את האדם", מה שאומר שבמובן מסוים גוף האדם דומה לבורא יתברך, ומשום כך מקבל הוא משמעות רוחנית עמוקה. מחשבה זו משנה את התפיסה בה הורגלנו, ולמעשה מעמידה את האדם במדרגה אלוהית גבוהה מאוד.
הבנה זו מאפשרת לחלק את המציאות לשני חלקים מרכזיים: המציאות הטבעית והמציאות האלוהית–רוחנית. על המציאות הטבעית שולטת השמש, כפי שראינו בלימוד הימים הקודמים, וכנגד ממשלת השמש ניצבת ממשלת האדם השולט על המציאות הרוחנית.
מובן הוא שחטא מגיע מהצד החומרי ולא מהצד הרוחני שבבריאה. על כן מספר מצוות לא תעשה, שנועדו להגביל את הצדדים החומריים ולשמר את המדרגה הקיימת, הן כנגד מספר ימות החמה, שתפקידה לשמור על הסדר החומרי בבריאה. ומכיוון שאבריו של אדם קשורים לצדדים הרוחניים בבריאה כפי שבארנו, מובן מדוע מניין מצוות עשה שנועדו לרומם את האדם, הן כמניין אבריו של אדם.
המהר"ל קושר לכך גם את החילוק שבין מצוות לא תעשה, שבהן נשים חייבות כגברים, לבין מצוות העשה שהנשים פטורות מחלקן. המהר"ל מסביר שלנשים יש טבע שונה מאשר לגברים, טבע שבנוי כשהוא תואם אל המציאות הרוחנית העליונה אך לא נועד 'לייצר' אותה. לכן דווקא מהמצוות שמייצגות את השינוי בעולם ואת התהליך של ההתרוממות, נשים פטורות.
הרחבות
*ברכת שלא עשני אישה
וּלְפִיכָךְ, כָּל מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה מְחֻיָּבִים בָּהֶם הַנָּשִׁים גַּם כֵּן כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים, אַף כִּי מַדְרֵגָתָם חָמְרִי . הטור שואל מדוע האיש מברך ש'לא עשני אישה' והאישה 'שעשני כרצונו'. תשובתו היא: מכיוון שהאישה מקיימת פחות מצוות שהרי היא "אינה חייבת במצות עשה שהזמן גרמא. ונהגו הנשים לברך שעשאני כרצונו ואפשר שנוהגים כן שהוא כמי שמצדיק עליו הדין על הרעה" [טור אורח-חיים סימן מו].
הרב קוק מסביר את השוני בין הברכות באופן אחר: "הנשמות בגורל חייהן, מחולקות הן לפועלות ולנפעלות, לרושמות את החיים ואת הוויתם בכל מכמניהם, ולנרשמות מהם. וזהו ההבדל העצמי, שיש בין נפש האיש, הפועל, החוקק, הכובש והמדביר, ובין נפש האישה, הנרשמת, הנפעלת, הנחקקת והנכבשת והמתדברת" [עולת ראיה ח"א עמוד עא]. נפשו של האיש שונה מזו של האישה. האיש מלא בכוחות לכבוש, לשנות ולתקן את העולם. האישה לעומת זאת יותר 'זורמת' בתוך המציאות, היא לא באה לשנות. לכן, נשמתו של האיש נעלית יותר "מנפש האשה, הנחשבת כחומר לגבי צורה ... ורבה היא ההודאה המחויבת ליוצר הנשמה, מכל איש ואיש, שלא עשני אישה" [שם].
יחד עם זאת, מוסיף הרב קוק, בגלל כוח האיש לשנות הוא עלול לסטות מן הדרך הנכונה ולפגוע בעצמו או בסובבים אותו. האישה, לעומת זאת, תכונתה ישרה: "היא עלולה להרשם ולהפעל מתכונת השפע של המעשה אשר עשה האלוהים, מהתכונה הישרה, כאשר עשה את האדם ואת העולם, את התכן החומרי והרוחני שבהוויה, ישר מכוון לרצונו העליון הפשוט והישר, ועל כן מברכת היא האישה בהודאה על חלקה הטוב: שעשני כרצונו" [שם, עמוד עב].
שאלות לדיון
למה החטא מוגדר בלשון המהר"ל כ'יְצִיאָה מִן הַסֵּדֶר', הרי הרבה פעמים יותר נוח לחטוא?
איך האדם נחשב 'צורה' אל השמש, הרי הוא חי מכוחה?!
הצטרף לדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.











