ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לפני שנים רבות, עת כיהנתי כעורך-דין בשיקגו, הכרתי עמית שהתמחה בהדרכת אנשים בתהליך של הכרזת פשיטת רגל מרצון. הוא סיפר לי שרוב הלקוחות שלו, באופן עקבי, חשו אשמה על כך שלא רשמו את כל החובות וההתחייבויות שלהם בבקשה הראשונה שהגישו להגנה מפני פשיטת רגל. הם שכחו התחייבות מסוימת, או מסיבה פסיכולוגית מוזרה אך רווחת, התביישו לרשום אותה בבקשה שלהם להכרזה על פשיטת רגל. מילא לא להחזיר הלוואה לבנק, אבל לא להחזיר הלוואה לאנשים הקרובים והיקרים לך זה כבר סיפור אחר.
כשאנחנו מבקשים מחילה משמים ביום הכי קדוש בשנה, רשימת החטאים והחסרונות שהיא לבה של תפילת יום הכיפורים, באה לפצות על הפגם הפסיכולוגי והרגשי הזה. אנחנו מתוודים על כל חטא אפשרי, מפני שבני אדם מסוגלים, ואפילו נוטים, לעשות כל חטא אפשרי. הזיכרון שלנו סלקטיבי ולעתים קרובות גם פגום.
בושה בפני הבורא היא תכונה אנושית שירשנו מאדם הראשון, תכונה שבאה לידי ביטוי בעימות שלו עם האל כבר בשחר הציוויליזציה האנושית. לפיכך הרשימה המלאה של כל החטאים האפשריים היא מרכיב חיוני לקבלת מחילה ביום הכיפורים.
כפי שנאמר קודם, יום הכיפורים הוא יום ייחודי של הזדמנות. ביום הזה אנחנו חופשיים מכל המטלות השגרתיות שממלאות את קיומנו בכל ימות השנה, ולכן יש לנו זמן להקדיש מחשבה לדברים שבאמת חשובים בחיים - משפחה, קהילה, מסורת והמורשת שלנו לבאים אחרינו. ביום הזה אנחנו באמת ובתמים מתמודדים עם הקיום שלנו כבני אדם ועם העובדה שאיננו בני אלמוות.
אנחנו גם מוצאים זמן להרהר בנשמה שלנו שלא פעם נזנחת או נשכחת בגלל הלחצים של מטלות וטרדות היומיום. יש לנו הזדמנות לחדש את מאגר הגאווה היהודית שנמצא בתוך כל אחד מאתנו, את הייחוד שלנו כיחידים וגם כאומה. זה הזמן לחזק את הזהות שלנו כיהודים ולהבין את הדרישות והזכויות שהזהות הזאת מעניקה לנו. אלה הדברים שמעניקים לאדם תחושת חשיבות אמיתית ותכלית בחיים.
המנוכרים והלעגנים, המבולבלים והנבערים לא ימצאו לעצמם נחמה ביום הקדוש הזה, אך לאלה שמבקשים להכיר את עצמם ובכך לזכות להצצה בבורא עולם ובחיי הנצח שלהם, יום הכיפורים הוא יום של הזדמנות עצומה ושל סיפוק אדיר. הוא מזכיר חידוש קשר עם חבר ותיק ויקר או מציאת חפץ בעל ערך רגשי שאבד מכבר. המהות הפנימית שלנו, שנחשפת באמצעות קדושת יום הכיפורים, היא היא אותו חפץ יקר שאבד מכבר, אותו חבר ותיק ויקר.
האיסורים והעינויים שחלים עלינו ביום הכיפורים הם תזכורת לכך ששום דבר חשוב ומתמשך בחיים לא מגיע בלי הקרבה או ויתור. היהדות לא מטיפה לחיים של התנזרות. התורה לא רואה בעין יפה את אלה שמונעים מעצמם מרצונם את התענוגות החיים המותרים. חז"ל לימדו אותנו שהשכר בחיים הוא בהתאם למידת המאמץ וההקרבה שאנחנו משקיעים בהשגת היעדים.
אין ארוחות חינם בעולם הגשמי או הרוחני שבו אנחנו חיים. האיסורים הגופניים שחלים עלינו ביום הכיפורים נועדו להזכיר לנו את האמת הזאת. בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים אנחנו מתוודים שאנחנו מסכנים הכול כדי לשים אוכל על השולחן. יום הכיפורים והמגבלות הגופניות שיש בו מלמדים אותנו שעלינו גם לסבול מעט כדי להתעלות לרמה רוחנית ולהשיג שלוות נפש.
היעדר קולות לעיסת המזון, בליעת המשקאות וצלילי הנקישה שמשמיעות נעלי עור חזקות מאפשר לנו לשמוע את הקול הדק והשקט שנמצא בתוכנו, את הצליל שהנשמה שלנו משמיעה, את הקול שמרומם אותנו ומחבר אותנו לבורא עולם. זה מה שהופך את יום הכיפורים ליום עצום של הזדמנות והתעלות לאדם - ליום הקדוש ביותר בשנה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
