ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה ז"ל
וּבַמִּדְרָשׁ (זוהר ח"א קע, ב) אָמְרוּ, כִּי רמ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה נָתַן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל, נֶגֶד אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם, ושס"ה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, נֶגֶד שס"ה גִּידִין שֶׁבָּאָדָם. וְגַם הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה פֵּרוּשׁוֹ כָּךְ, רַק הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה נוֹתֵן הַכֹּל בָּאָדָם, כִּי הָאָדָם הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ דָּבָר נִבְדָּל אֱלֹקִי וְדָבָר שֶׁהוּא בִּלְתִי נִבְדָּל הוּא הַגּוּף. וּלְפִיכָךְ אָמַר שֶׁנָּתַן רמ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה, הַמַּשְׁלִימִים אֶת הָאָדָם, נֶגֶד אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם, כִּי הָאֵבָרִים הֵם צוּרָתוֹ, שֶׁצּוּרָתוֹ צֶלֶם אֱלֹהִים נִבְדָּל, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר לְמַעְלָה. וּכְנֶגֶד זֶה נָתַן לוֹ רמ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה, הַמַּשְׁלִימִים הָאָדָם. וְנָתַן לוֹ שס"ה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, נֶגֶד גִּידִין שֶׁלּוֹ, שֶׁהַגִּידִין אֵינָן צוּרָתוֹ שֶׁל אָדָם, אֲבָל הֵם נוֹתְנִים קִיּוּם לְגוּף הָאָדָם, עַד שֶׁהוּא מְקֻיָּם מִבְּלִי שִׁנּוּי. וּלְפִיכָךְ הֵם שס"ה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁלֹּא יֵצֵא הָאָדָם מִצַּד גּוּפוֹ מִן הַסֵּדֶר הָרָאוּי, וְאֵין זֶה שְׁלֵמוּת הָאָדָם.
אין הבדל עקרוני בין המדרש לדרשת ר' שמלאי
וְאֵין חִלּוּק בֵּין רַבִּי שִׂמְלַאי וּבֵין זֶה הַמִּדְרָשׁ. רַק, כִּי לְדַעַת רַבִּי שִׂמְלַאי כָּל הַמְּצִיאוּת נֶחְשָׁב אֶחָד, וְכָל הָעוֹלָם נֶחְשָׁב כְּמוֹ הַחֹמֶר אֶל אָדָם, וְהָאָדָם הוּא שְׁלֵמוּת וְצוּרַת כָּל הַמְּצִיאוּת. וּלְפִיכָךְ הַתּוֹרָה הִיא נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאָדָם. וּלְדַעַת הַמִּדְרָשׁ, הָאָדָם מְצִיאוּת נִבְדָּל לְעַצְמוֹ שָׁקוּל נֶגֶד הַכֹּל. וּלְכָךְ שס"ה לֹא תַעֲשֶׂה וּרמ"ח עֲשֵׂה הַכֹּל נֶגֶד הָאָדָם. וְרָאוּי לְהָבִין דְּבָרִים אֵלּוּ, שֶׁהֵם דְּבָרִים גְּדוֹלִים מְאֹד, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִכְתֹּב יוֹתֵר, וְעִם שֶׁהֵם יוֹתֵר עֲמֻקִּים. אֲבָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֵין סָפֵק בָּהֶם לְמִי שֶׁיֵּדַע לְהָבִין דִּבְרֵי אֱמֶת וְיֹשֶׁר. וְהִתְבָּאֲרוּ עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר וְהַכֹּל שֹׁרֶשׁ אֶחָד אֱמֶת, וְגֶזַע צֶדֶק, יוֹצֵא מִפַּרְדֵּס הַחָכְמָה. וְעוֹד יִתְבָּאֵר.
___________________________________
בזוהר נאמר שרמ"ח מצוות העשה כנגד רמ"ח אברים שבאדם, ושס"ה מצוות לא תעשה כנגד שס"ה גידים שבאדם. גם מדרש זה מבאר את הרעיון האמור למעלה, אלא שמדרש זה משייך הכל לאדם. האדם הינו יצור מורכב, יש בו חלק רוחני אלוקי וחלק שאינו רוחני והוא הגוף. רמ"ח מצוות עשה משלימות את האדם ולכן הן כנגד אבריו, כי אברי האדם מקנים לו את צורתו כאדם, וכבר התבאר שצורתו היא צלם אלוקים והוא הענין הרוחני. שס"ה מצוות לא תעשה כנגד הגידים שבאדם, מפני שהגידים אינם מקנים לו את הצורה, אלא נותנים קיום וקישור לגוף, כך שהוא מתקיים בלי שינוי. כך גם מצוות לא תעשה הן שס"ה, שלא ישנה האדם את היעוד לשמו בראו הקב"ה.
איו הבדל עקרוני בין דרשתו של רבי שמלאי לדברי הזוהר, אלא שלדברי רבי שמלאי כל המציאות נחשבת לדבר אחד, כל העולם הוא הצד החומרי של המציאות, וכנגד זה האדם הוא הצד הרוחני שלה, ולכן לדבריו מצוות התורה הם כנגד השמש והאדם. ולדעת הזוהר האדם הינו מציאות שונה מכל שאר הברואים, והוא שקול כנגד כל המציאות ובו נכללים הצד החומרי והרוחני, לכן לשיטה זו מצוות העשה והלא תעשה הם כנגד האדם. ראוי להבין דברים אלו, שהם דברים גדולים ועמוקים מאד, אלא שאי אפשר לכתוב יותר ממה שנכתב. אין ספק בדברים אלו למי שמבין דברי אמת ויושר. דברים אלו התבארו במקומות אחרים, ויתבארו עוד בהמשך הפרקים. כל הדברים הינם שרש אמיתי אחד יוצא מפרדס החכמה ועוד יתבאר.
ביאורים
ראינו עד עתה חילוק בין העולם הטבעי לבין האדם, חילוק שבא לידי ביטוי בהבדל בין מציאות השמש למציאות האדם כאשר השמש מבטאת את הצד הטבעי במציאות והאדם את הצד הרוחני.
בזוהר ישנה נקודה נוספת שמשלימה את התמונה ומשמעותה זהה ליסודות שהובהרו עד הנה. החילוק בין הגשמי לרוחני, לא צריך להעשות באופן מוחלט וגס בין האדם לשאר הבריאה, מפני שגם באדם עצמו ניתן להגיע לחילוק עדין זה. במשל יהיה זה ההבדל בין האיברים לגידים, כאשר האיברים הם הצד החיצוני הדומים במראם לבורא יתברך – "בצלם אלוהים עשה את האדם", והגידים מבטאים את הצדדים הטבעיים שאינם ניכרים כלפי חוץ ותפקידם הינו הקיום הטבעי הבסיסי.
בנמשל הכוונה למורכבות שהאדם מכיל בקרבו, כאשר יש בו צדדים גשמיים וצדדים רוחניים, ואת כולם צריך האדם לנתב לכיוון הנכון ולשלוט עליהם בשלמות. הזוהר מדגיש את העוצמה הגלומה בתוכו של האדם השקול כנגד כל הבריאה כולה, וממילא מטיל עליו אחריות גדולה על מעשיו.
הרחבות
*התורה קודמת למספר המצוות
לכל אורך הפרק המהר"ל מסביר ששס"ה מצוות לא תעשה הן כנגד ימות החמה (או כנגד גידיו של האדם) ורמ"ח מצוות עשה הן כנגד איברי האדם. על רקע הקבלה זו יש לשאול מה קדם למה, או במילים אחרות, מה גרם למה. האם יתכן שהקב"ה שינה את התורה שקדמה לעולם [פסחים נד, א] על מנת שתתאים למציאות הבריאה והאדם?
המהר"ל שולל אפשרות זו: "ולפי זה מה שאמרו במסכת מכות (כג, א) רמ"ח מצוות עשה נגד אבריו של אדם ושס"ה מצוות לא תעשה נגד ימות החמה, אין פירושו שלכך נתן רמ"ח מצוות עשר נגד אבריו של אדם וכן אצל החמה, דזה אינו. כי התורה נבראת קודם הכל. רק שהמכוון הוא בהפך שברא לאדם רמ"ח איברים לכשיקיים רמ"ח מצוות עשה, וכן גבל שס"ה ימים לחמה שהאדם שהוא תחתה לא יעבור שס"ה מצוות לא תעשה, כמנהג החמה שהיא מקומו ואהל לו, שאינה עוברת חוק שס"ה אשר לה" [דרוש על המצוות]. לפי דבריו, התורה לא השתנתה בהתאם למציאות, אלא המציאות והאדם נבראו על פי התורה. רמ"ח מצוות עשה - בשביל שיקיים האדם המצוות באיבריו, ושס"ה מצוות לא תעשה - כדי שלא יעבור האדם על חוקי התורה, כשם שהמציאות לא עוברת על חוקיה.
שאלות לדיון
מהו הקשר העמוק שיוצר הזוהר הקדוש בין האדם למצוות?
אדם יחידי מישראל איננו יכול לקיים בעצמו את כל המצוות, ולעומת זאת הזוהר אומר שכל המצוות כלולים באדם. איך זה מסתדר?
השתתפו עכשיו בדיון על שאלות אלו בפורום הישיבות:
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
