ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
1. מקור איסור אין מעבירין על המצוות ותוקפו:
מקור האיסור מובא ברש"י (יומא לג ע"א בשם המכילתא) מהפסוק (שמות יב,יז) "ושמרתם את המצות"- שיש לקרוא 'ושמרתם את המצוות' – שלא להמתין שהמצווה תתיישן אלא יש לעשותה מיד. התוספות (יומא לג.) הבין שזו דרשה גמורה והאיסור הוא מדאורייתא, וכך פסקו הלבוש (כה,א) ונשמת אדם (יג,ב). מאידך, הרדב"ז בתשובה (ח"א, תקכט) הבין שהאיסור הוא מדרבנן, והדרשה היא רק אסמכתא בעלמא. וטעמו של האיסור הוא כדי למנוע בזיון מצווה, ולכן יש לקיים את המצווה הראשונה שבאה לידו (ע"פ דברי מלכיאל ח"א, טז). אמנם מהריטב"א (יומא לג ע"א) משמע שהטעם שיש להקדים את הראשונה הוא רק "כדי שלא יתעכב ויתאחר מעשות המצווה".
2. גדרי האיסור:
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
164 - כללי הפשרה בבית הדין לממונות
165 - אין מעבירין על המצוות
166 - מגורים בחינם?
טען עוד
אמנם לגבי מצווה אחת שיכול לעשותה עכשיו או לדחותה מעט ולעשותה בהידור, כתב תרומת הדשן (לה) ביחס לברכת הלבנה שהגיעה זמנה באמצע השבוע, שאם אין חשש שתתבטל המצווה (כגון שיהיה יום מעונן וכדומה) יש לחכות למוצאי שבת ולעשותה בבגדים נאים, אף שמצוותה כבר עכשיו, ואין בזה משום אין מעבירין על המצוות.
3. עבר על המצווה, ועכשיו שניהם לפניו:
הקהילות יעקב (כתבים חדשים קמ) דן במקרה שבו אדם נאנס ולא קיים את המצווה הראשונה שבאה לידו, ועכשיו שתיהן לפניו יחד, האם צריך להקדים את המצווה הראשונה, או כיוון שכבר העביר עליה, שתיהן שקולות.
וכתב שיש לפשוט משיטת רבי עקיבא בסוגייתנו, שהרי הכהן פגע תחילה כשיצא מקודש הקודשים בקרן דרומית מערבית, ועבר ולא היזה עליה בגלל גזרת הכתוב שחייבה לצאת 'מכל המזבח', אבל מיד אחרי ההזאה הראשונה בקרן מזרחית דרומית הוא מזה בקרן דרומית מערבית, שזו כאמור הקרן שפגע בה תחילה. כך שמוכח שאף אם עבר על המצווה, אם שתיהן עתה לפניו, עדין נשאר דין קדימה לאותה מצווה.
לכאורה, שאלה זו תלויה במחלוקת ראשונים. תפילין של יד קודמות לתפילין של ראש, אך במקרה שאדם פגע בתפילין של ראש תחילה, לפי הנמוקי יוסף (הל' תפילין ח ע"ב) יניח את של ראש תחילה ואחר כך של יד, כיוון שנזדמנה לו של ראש תחילה, ואילו לפי הרמב"ם (תפילין ד,ח וכך פסק השו"ע כה, ה) יעזוב את של ראש ויחזור ויניח את של יד תחילה – משמע שעדיין יש להקדים את המצווה הראשונה. אולם הדברי מלכיאל (ח) מבאר שבתפילין ישנה גזרת הכתוב מיוחדת – "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך", ודרשו חז"ל (מנחות לו ע"א) שצריך קודם הנחה של יד ואחר כך של ראש, ולכן אי אפשר להוכיח מכאן לגבי 'אין מעבירין על המצוות'.
אמנם במקרה שכבר הניח תפילין של ראש, פסק הביאור הלכה (כה ד"ה 'פגע') שאין צריך להוריד את של ראש, שהרי להלכה תפילין של יד אינן מעכבות תפילין של ראש (ע' שו"ע או"ח כו, א), ובוודאי אין לומר שיסלק עכשיו מצווה ממנו רק כדי לקיים מצווה מן המובחר. וראייתו מהגמרא (יבמות לט ע"א) שכאשר יש כמה אחים שיכולים לייבם או לחלוץ, אף שמצווה לכתחילה שהאח הגדול ייבם או יחלוץ, מכל מקום אם הוא במדינת הים צריך הקטן לייבם או לחלוץ, ואין ממתינים לגדול.
סיכום:
דין 'אין מעבירין על המצוות', נלמד מהפסוק (שמות יב, יז) "ושמרתם את המצות". לפי התוספות זהו איסור דאורייתא, אך לפי הרדב"ז האיסור מדרבנן והדרשה מהפסוק היא אסמכתא בעלמא. ומצאנו שני טעמים להלכה זו:
1. למנוע עיכוב ואיחור בעשיית המצווה הראשונה(ריטב"א) .
2. שלא יהיה ביזיון למצווה הראשונה (דברי מלכיאל). בגדרי הדין נחלקו האחרונים: לפי הרדב"ז יש לעשות את המצווה הראשונה שבאה לידו, אך לפי החכם צבי כשהמצווה האחרת עדיפה - כגון שהיא תדירה יותר, היא קודמת. אמנם כשיש רק מצווה אחת לפניו, ניתן לדחותה כדי לקיימה בהידור לאחר מכן (תרומת הדשן) . במקרה שעבר והעביר על המצווה, ועכשיו שתי המצוות לפניו, מסיק הקהילות יעקב מסוגייתנו (יומא נ"ח ע"ב) שעדיין יש להקדים את המצווה הראשונה שעבר עליה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
