ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לכל מצוה בתרי"ג המצוות שניתנו לנו יש פרטי הלכה מעשיים, גדולי הדורות ראשונים ואחרונים מצאו למצוות השונות גם יסודות רעיוניים. רבנו הראי"ה זצ"ל שחיבתה ואהבתה של ארץ ישראל יקדה בו, נתן ביטוי לערך מצוות אלו בכתביו.
בפרקי אורות התחיה שבספר אורות (עמ' נז – נט) עוסק הרב בהרחבה בערך מצוות התרומות והמעשרות, אולם בתחילתו וכן בסופו של הפרק דן הוא ביחס לאומות העולם.
קיים הבדל מהותי בין ישראל לאומות העולם. עם ישראל נבדל מהאומות בהיסטוריה המיוחדת שלו, ובתכונותיו המיוחדות. אופיו המיוחד של עם ישראל מתבטא באמונה עמוקה בא-ל אחד. "נשמתנו מקפת עולם ומלואו ומצגת אותו על בסיס אחדותו העליון". עם ישראל בעומק נשמתו מפנים את ההכרה שהמציאות כולה נובעת מהבורא ובסופו של דבר תשוב כל האנושות להכרה זו.
כאשר העם זוכר את תכונותיו המיוחדות הוא מתרומם ולעומת זאת כאשר עמנו שוכח את גדולתו הדבר מביא להשפלתו.
חייו של עם ישראל אינם מתמקדים רק בהווה. "גדול הוא עברנו ויותר מזה גדול הוא עתידנו". אנו חיים את ההווה מכוח זיכרונות העבר המפואר של עם ישראל, ומכוח הביטחון שעם ישראל ישוב למעמדו הגדול והחשוב.
קיום מצוות התרומה והמעשר-מתוך געגוע לעבר ושאיפה לעתיד
על בסיס הנחות אלו פונה הרב לעיסוק הרחב בעניין התרומות המעשרות.
לדעתו ניתן להבין את ערכן של מצוות אלו דווקא כאשר המבט מופנה להוויה האידיאלית כשמלכות ישראל קיימת ובית המקדש עומד על מכונו, כוהנים בעבודתם ולויים בשירם ובזמרם. מציאות זו הייתה בעבר ומובטחים אנו שתשוב בעתיד, ודווקא מתוך הסתכלות זו יכולים אנו להבין את משמעותן המלאה של מצוות אלו. כאשר מקיימים אנו מצוות אלה כיום אין בקיום זה אלא זכר לימים עברו, "צורה דלה", אלא שטמון בקיום זה כוח צמיחה שנותר מכוח הקיום המלא בעבר הרחוק, ואותו יש לפתח מתוך השאיפה לקיום השלם בעתיד.
וכדי להבין ולו במקצת את ערך מצוות אלו מתאר בפנינו הרב זצ"ל בלשון נפלאה מרוממת ונשגבת את קיום המצוות ההן באותה מציאות אידיאלית.
התרומות והמעשרות מבטאות את ההכרה בברכת הארץ, את הרצון הטבעי להודות על ברכה זו ולבטא הודאה זו בנתינת חלק ממנה, ואת מעלתם של הכוהנים והלויים מקבלי אותן מתנות.
במציאות האידיאלית השדה והכרם נותנים את יבולם בשפע. וכאשר מתמלא ליבו של האדם מישראל שמחה על טוב הארץ, הרי שרצונו החופשי הוא לתת לכך ביטוי בנתינת חלק מפירותיו, והמתאימים לכך ביותר הם הכוהנים והלויים משרתי ה'.
באותה מציאות עתידית הכוהנים להם ניתנת התרומה ותרומת המעשר הם "אנשי קודש משרתי מקדש ה' אלוהי ישראל, לבם מלא אהבה וחסד, רוח הקודש שפוך על פניהם". כוהנים אלה המפוזרים בערים השונות הם אלה שעם ישראל פגש בהם בבית המקדש בעלותו לרגל "בעמדם לשרת בתוך מקדשנו גאון עוזנו מחמד עינינו". מאידך הלויים להם מעניקים את המעשר הם אלה "הטובים והענוגים אשר לקחו את לבבנו בנועם זמרתם בקודש בהתקדש חג". וכאשר אלה הם המקבלים את מתנות הכהונה הרי ש"אנחנו מתעדנים עדנים רוחניים ונותנים להם בלב מלא שמחה ועושר את חלקם מן המעשר".
לא רק שמחה מתמלא הנותן את התרומה והמעשר, אלא הרבה מעבר לכך. קיום מצוות אלה מרומם את הנותן. "מוצאים אנו בקרבנו רגש מרומם ועולים יחד עם התרומה אל אותו הגובה הרוחני ששם אנשי קודש הללו מתעלים".
וכללית ניתן לומר, שיש במתן התרומה והמעשר, לדעת הראי"ה זצ"ל, ביטוי לקשר העמוק עם הארץ, לקשר עם הכוהנים והלויים משרתי ה', ודרכם מתקשר היהודי אל המקדש בירושלים.
כי קרוב אליך הדבר
האם תיאורים נפלאים אלה יכולים להתחבר אל המציאות הנוכחית שלנו?
תשובתו של מרן הראי"ה היא שאדרבה, מציאות זו היא אומנם רחוקה ומופלאה אך יחד עם זאת המציאות "היא קרובה ומוחשה במלוא נשמתנו כל זמן שאין אנו עסוקים להשכיחה, וכל זמן שאנו שומעים בקולנו הפנימי המושך אותנו ליתן מקום לזיכרונות המחיים אותה בימי שפלותה". הטבעית והמקורית שלנו היא מציאות של געגועים לאותה שלמות, ושל ביטחון שאכן עתיד זה הוא קרוב ומוחשי.
השפעת המקדש על האנושות בעתיד
אותה מציאות עתידית אותה מתאר הרב זצ"ל תרומם לא רק את עם ישראל אלא את האנושות כולה. המקדש בירושלים מרכז האמונה בא-ל אחד הוא זה "אשר הכה חרם את האליליות עם תועבותיה ונתן לאנושיות בסיס טהור ונשגב לחייה הרוחניים". ככל שהאנושות מתרחקת ממקור זה היא מתדרדרת, ובעתיד היא עומדת להתקרב מחדש לאותו מקור. האנושות שתרבותה סוטה מדרך הישר, הנגועה "באיבה ותחרות ובכל חולי וקצף", המתחכמת ומתרחקת מהפשטות והתום תחזור אל רגשה הטבעי. הטהרה והקדושה האופפות את המקדש ישפיעו את השפעתן על כל אומות העולם. "במקום אחד במלוא התבל כדאי לה לאנושות לראות את עצמה בתומת ילדותה... אין קץ לעונג השירה אשר תתחולל בכל העולם הנעור לרגלי המחזה הנשגב הזה... רק סכל ואין לב.. יוכל לחפוץ ליתן כחל ושרק של התרבות החדשה הלקויה... באיבה ותחרות ובכל חלי וקצף, על גלי ים החיים הבריאים ועתיקים הללו... הכל ישמח דווקא במחזה הנאור הטבעי... שהוא מנהיר דווקא אז את כל שלל צבעי אורותיו ומפזרם בישראל ועל עם רב."
אנו שזכינו לחיות בארץ הקודש ולראות בתקומתו המופלאה של עם ישראל, חשים לפעמים מבוכה נוכח שטף הגלים של תרבות המערב הקלוקלת, הנראה כמאיים על המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. דברי הרב מחזקים בליבנו את הביטחון שגלים עכורים אלו יחלפו, ועם ישראל יתייצב במהרה על הדרך העולה בית אל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
