ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לכל מצוה בתרי"ג המצוות שניתנו לנו יש פרטי הלכה מעשיים, גדולי הדורות ראשונים ואחרונים מצאו למצוות השונות גם יסודות רעיוניים. רבנו הראי"ה זצ"ל שחיבתה ואהבתה של ארץ ישראל יקדה בו, נתן ביטוי לערך מצוות אלו בכתביו.
בפרקי אורות התחיה שבספר אורות (עמ' נז – נט) עוסק הרב בהרחבה בערך מצוות התרומות והמעשרות, אולם בתחילתו וכן בסופו של הפרק דן הוא ביחס לאומות העולם.
קיים הבדל מהותי בין ישראל לאומות העולם. עם ישראל נבדל מהאומות בהיסטוריה המיוחדת שלו, ובתכונותיו המיוחדות. אופיו המיוחד של עם ישראל מתבטא באמונה עמוקה בא-ל אחד. "נשמתנו מקפת עולם ומלואו ומצגת אותו על בסיס אחדותו העליון". עם ישראל בעומק נשמתו מפנים את ההכרה שהמציאות כולה נובעת מהבורא ובסופו של דבר תשוב כל האנושות להכרה זו.
כאשר העם זוכר את תכונותיו המיוחדות הוא מתרומם ולעומת זאת כאשר עמנו שוכח את גדולתו הדבר מביא להשפלתו.
חייו של עם ישראל אינם מתמקדים רק בהווה. "גדול הוא עברנו ויותר מזה גדול הוא עתידנו". אנו חיים את ההווה מכוח זיכרונות העבר המפואר של עם ישראל, ומכוח הביטחון שעם ישראל ישוב למעמדו הגדול והחשוב.
קיום מצוות התרומה והמעשר-מתוך געגוע לעבר ושאיפה לעתיד
על בסיס הנחות אלו פונה הרב לעיסוק הרחב בעניין התרומות המעשרות.
לדעתו ניתן להבין את ערכן של מצוות אלו דווקא כאשר המבט מופנה להוויה האידיאלית כשמלכות ישראל קיימת ובית המקדש עומד על מכונו, כוהנים בעבודתם ולויים בשירם ובזמרם. מציאות זו הייתה בעבר ומובטחים אנו שתשוב בעתיד, ודווקא מתוך הסתכלות זו יכולים אנו להבין את משמעותן המלאה של מצוות אלו. כאשר מקיימים אנו מצוות אלה כיום אין בקיום זה אלא זכר לימים עברו, "צורה דלה", אלא שטמון בקיום זה כוח צמיחה שנותר מכוח הקיום המלא בעבר הרחוק, ואותו יש לפתח מתוך השאיפה לקיום השלם בעתיד.
וכדי להבין ולו במקצת את ערך מצוות אלו מתאר בפנינו הרב זצ"ל בלשון נפלאה מרוממת ונשגבת את קיום המצוות ההן באותה מציאות אידיאלית.
התרומות והמעשרות מבטאות את ההכרה בברכת הארץ, את הרצון הטבעי להודות על ברכה זו ולבטא הודאה זו בנתינת חלק ממנה, ואת מעלתם של הכוהנים והלויים מקבלי אותן מתנות.
במציאות האידיאלית השדה והכרם נותנים את יבולם בשפע. וכאשר מתמלא ליבו של האדם מישראל שמחה על טוב הארץ, הרי שרצונו החופשי הוא לתת לכך ביטוי בנתינת חלק מפירותיו, והמתאימים לכך ביותר הם הכוהנים והלויים משרתי ה'.
באותה מציאות עתידית הכוהנים להם ניתנת התרומה ותרומת המעשר הם "אנשי קודש משרתי מקדש ה' אלוהי ישראל, לבם מלא אהבה וחסד, רוח הקודש שפוך על פניהם". כוהנים אלה המפוזרים בערים השונות הם אלה שעם ישראל פגש בהם בבית המקדש בעלותו לרגל "בעמדם לשרת בתוך מקדשנו גאון עוזנו מחמד עינינו". מאידך הלויים להם מעניקים את המעשר הם אלה "הטובים והענוגים אשר לקחו את לבבנו בנועם זמרתם בקודש בהתקדש חג". וכאשר אלה הם המקבלים את מתנות הכהונה הרי ש"אנחנו מתעדנים עדנים רוחניים ונותנים להם בלב מלא שמחה ועושר את חלקם מן המעשר".
לא רק שמחה מתמלא הנותן את התרומה והמעשר, אלא הרבה מעבר לכך. קיום מצוות אלה מרומם את הנותן. "מוצאים אנו בקרבנו רגש מרומם ועולים יחד עם התרומה אל אותו הגובה הרוחני ששם אנשי קודש הללו מתעלים".
וכללית ניתן לומר, שיש במתן התרומה והמעשר, לדעת הראי"ה זצ"ל, ביטוי לקשר העמוק עם הארץ, לקשר עם הכוהנים והלויים משרתי ה', ודרכם מתקשר היהודי אל המקדש בירושלים.
כי קרוב אליך הדבר
האם תיאורים נפלאים אלה יכולים להתחבר אל המציאות הנוכחית שלנו?
תשובתו של מרן הראי"ה היא שאדרבה, מציאות זו היא אומנם רחוקה ומופלאה אך יחד עם זאת המציאות "היא קרובה ומוחשה במלוא נשמתנו כל זמן שאין אנו עסוקים להשכיחה, וכל זמן שאנו שומעים בקולנו הפנימי המושך אותנו ליתן מקום לזיכרונות המחיים אותה בימי שפלותה". הטבעית והמקורית שלנו היא מציאות של געגועים לאותה שלמות, ושל ביטחון שאכן עתיד זה הוא קרוב ומוחשי.
השפעת המקדש על האנושות בעתיד
אותה מציאות עתידית אותה מתאר הרב זצ"ל תרומם לא רק את עם ישראל אלא את האנושות כולה. המקדש בירושלים מרכז האמונה בא-ל אחד הוא זה "אשר הכה חרם את האליליות עם תועבותיה ונתן לאנושיות בסיס טהור ונשגב לחייה הרוחניים". ככל שהאנושות מתרחקת ממקור זה היא מתדרדרת, ובעתיד היא עומדת להתקרב מחדש לאותו מקור. האנושות שתרבותה סוטה מדרך הישר, הנגועה "באיבה ותחרות ובכל חולי וקצף", המתחכמת ומתרחקת מהפשטות והתום תחזור אל רגשה הטבעי. הטהרה והקדושה האופפות את המקדש ישפיעו את השפעתן על כל אומות העולם. "במקום אחד במלוא התבל כדאי לה לאנושות לראות את עצמה בתומת ילדותה... אין קץ לעונג השירה אשר תתחולל בכל העולם הנעור לרגלי המחזה הנשגב הזה... רק סכל ואין לב.. יוכל לחפוץ ליתן כחל ושרק של התרבות החדשה הלקויה... באיבה ותחרות ובכל חלי וקצף, על גלי ים החיים הבריאים ועתיקים הללו... הכל ישמח דווקא במחזה הנאור הטבעי... שהוא מנהיר דווקא אז את כל שלל צבעי אורותיו ומפזרם בישראל ועל עם רב."
אנו שזכינו לחיות בארץ הקודש ולראות בתקומתו המופלאה של עם ישראל, חשים לפעמים מבוכה נוכח שטף הגלים של תרבות המערב הקלוקלת, הנראה כמאיים על המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. דברי הרב מחזקים בליבנו את הביטחון שגלים עכורים אלו יחלפו, ועם ישראל יתייצב במהרה על הדרך העולה בית אל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
