ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת רות
כך מצאנו בילקוט שמעוני (רות סי' תקצו): "ומה ענין רות אצל עצרת, שנקראת בעצרת, בזמן מתן תורה? ללמדך שלא נתנה תורה אלא על ידי יסורין". מלמדים אותנו חז"ל שקבלת תורה וקנינה אינם באים בהיסח דעת. כשם שרות בבואה לקבל את יהדותה היתה מוכנה למאמץ וליסורים, כך הרוצה להחכים בחוכמת התורה, צריכה להיות לו נכונות להתאמץ ואף להתייסר, כדי להתחבר למשפטי ה' הנעלים והמרוממים.
טעם אחר לקריאת רות בשבועות מוזכר בספרים רבים, והוא מבוסס על המסורת שדוד המלך נולד ביום זה ואף נפטר בו.
ואכן מגילת רות קשורה בטבורה לדוד המלך. בסופה של המגילה מוצגת השושלת היוצאת מרות, והמגילה מסתיימת במלים "וישי הוליד את דוד", ללמדנו שמעשיה של רות הקנו לה את הזכות הגדולה להביא לעולם את בית המלוכה.
חז"ל מצאו גם קשר בין שמה של הגיורת המפורסמת לדוד. בגמרא במסכת בבא בתרא (יד, ב) מובא שנקרא שמה רות "שיצא ממנה דוד שריווה להקב"ה בשירות ותשבחות". משמעות הדברים ששמה של רות המבטא את מהותה הפנימית, מזכיר את תכונתו המיוחדת של הבן הגדול שכתב את ספר תהילים המלא בשירות ותשבחות לקב"ה.
אולם האם קיים גם קשר בין תכונת המלכות של דוד המלך לבין עיצומו של יום? האם המלכות קשורה לתורה שניתנה לעם ישראל ביום זה?
מצאנו התייחסות לענין זה בדברי הרב קוק זצ"ל בקובץ המאמרים העוסקים בחג השבועות (השבת ישראל והזמנים - מאמרי ראי"ה עמ' 173).
הרב זצ"ל פותח בהלכה שקיימת חובה על המלך לכתוב לעצמו ספר תורה. מלבד ספר התורה שכל אחד מישראל חייב לכתוב לעצמו כדי לקיים את הציווי "כתבו לכם את השירה הזאת" (דברים לא, יט), מחייבת התורה את המלך לכתוב לעצמו ספר תורה נוסף, "וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (דברים יז, יח). והשאלה, מה המשמעות היחודית של ספר זה, ומדוע נדרש המלך לכתוב אותו?
לפני מתן תורה, כאשר משה רבינו מכין את עם ישראל למעמד הר סיני הוא אומר להם (שמות יט, ו) "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". יש בביטוי זה דרישה מיוחדת לעם ישראל. עמנו נדרש לכונן ממלכה, שהקודש הוא האידיאל המרכזי המוביל אותה.
קיים שוני מהותי, אומר מרן הרב, בין אדם פרטי המתקדש ומיטהר ומודרך בכל מעשיו על ידי תורה ומצוותיה, ובין עם שלם המונהג על ידי אידיאלים רוחניים עליונים. ואם ביחס ליחיד יודעים אנו עד כמה קשה הדבר להגיע לכך שהפעולות והמעשים יהיו מכוונים ומותאמים לדרכה של תורה, הרי שבצבור קשה הדבר שבעתיים.
וכותב הרב קוק: "אנו יודעים שהיצר הרע שבאדם הפרטי – הרי הוא מתגבר בכפלי כפליים באדם המדיני הכללי, עד שכל מושגי הטוב והרע, הצדק והרשע, הרי הם נעשים אבודים לגמרי בתוך המהומה המדינית והקלחת הממלכתית הרותחת, אשר היא כים נגרש".
ואנו שחיים כיום במדינת ישראל לאחר למעלה מששים שנות עצמאות, יכולים להעיד על נכונות מבטו ארוך הטווח של הרב זצ"ל. חשים אנו בכל עומק הכרתנו, עד כמה נדרש התיקון בחברה ובציבוריות הישראלית, ועד כמה רחוקה רשות הרבים שלנו מקדושה וטהרה הן ביחסים שבין אדם לחברו והן בבין אדם למקום.
אלא שלנוכח עוצמתה של הבעיה שניתן להגדירה כמובנית בעצם התארגנותו של הצבור, קיים לדעת מרן הרב זצ"ל פתרון תורני אלוקי הנותן מענה. "בשביל כך נטע יוצר העולמים מראש ומקדם את שמו של משיח לפני בריאת העולם, "לפני שמש ינון שמו" (תהלים עב, יז)".
הרב מסתמך על הגמרא במסכת נדרים (לט, ב) שם מובא ששבעה דברים נוצרו לפני בריאת העולם. היו מספר יסודות שהוטבעו בתשתיתו של העולם עוד לפני יצירתו בפועל, ואחד מהם הוא המשיח. פירוש הדברים הוא, שהבורא מתוך הכוונה להוביל את העולם לתיקון, נטע בו יסודות שיביאו להשלמתו. המענה לבעיה הציבורית היסודית, הוא יצירת דמות מרכזית של המלך המשיח, דמות שניתנו לה התכונות המתאימות כדי שתוכל לאחד את העם, ולהובילו ליצירת ממלכה ההולכת בדרך היושר והמוסר, בדרך הקודש.
הפתרון האלוקי לאתגר העצום אותו צריך לבצע המלך, מוצא את ביטויו במצוה המיוחדת של כתיבת ספר התורה הנוסף בה מחויב מלך ישראל. ומסביר הרב זצ"ל, שמצוה זו באה להגדיר את מחויבותו המיוחדת של המלך המשיח להנהיג את האומה בדרך ה', ולקבוע את צביונה ואורחותיה בהתאם לתורת ישראל.
קיים אם כן קשר מיוחד בין התורה למלכות. את הביטוי לקשר המיוחד הזה, מוצאים אנו בעובדה שביום בו ניתנה תורה, כדי שעם ישראל יגשים את המטרות הרוחניות שלו, נולד דוד המלך. על אדם זה הוטלה המשימה להוציא מן הכוח אל הפועל את האתגר האדיר להביא את עם ישראל להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש".
מדברי הרב זצ"ל למדנו אם כן שבמעמד הר סיני זכינו לקבלת תורה כפולה, קבלת תורה אישית וקבלת תורה ציבורית.
וכאשר מתכוננים אנו, עם סיום ספירת העומר, לקראת המעמד הגדול של מתן תורה בחג השבועות, נזכור, כי מחויבים אנו לקבל את התורה מחדש במלוא משמעותה. על כל יחיד ויחיד לקבל מחדש את התורה הפרטית שלו בשלמותה. יחד עם זאת צריכים אנו גם לקבל את התורה הציבורית. שומה עלינו להיות מאוחדים בתפילה, בשאיפה ובכמיהה לחזרת מלכות בן דוד משיח צדקנו, ומתוך כך נגיע ברצות ה' לקיום השלם בפועל הלכה למעשה של "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
