ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
באותה שנה חלה הרב, והרופאים הורו לו לצאת להבראה למקום המרפא הארוגייט. המקום היה יפה ביותר. הנוף סביב העיר היה נפלא, ופלגי מים זרמו שם בשטף. המקום טבל בירק, וגני פרחים ושושנים מילאו את כל הסביבה. הרופאים הורו לו לטייל מספר שעות בכל יום, אולם ההוראה לא מולאה כראוי.
מזכירו הנאמן הצליח בכל זאת להוציא אותו מידי פעם לטיול והם שוטטו בסביבה. וכאשר הפנה המזכיר את תשומת לב הראי"ה לנוף הנפלא שנשקף לעיניהם, אמר לו הרב: "הלא לא ברחובות אנחנו. על מראה הנוף שלה הקדוש והחביב, הייתי מתענג. אבל מה לי ולאדמת נכר, שמרחפת עליה רוח זרה לנו".
העיר רחובות, התפתחה ופרחה באותן שנים, ואליה היה הרב קוק נוסע לפני המלחמה כדי לנוח מעמל עבודת הרבנות. אל העיר הזו התגעגע הרב, ואת נופה הוא ביכר על הנוף הנפלא של עיירת הקיט האנגלית.
אין ספק הארוגייט היתה יפה, מראות הנוף שבעולם אף הם מרשימים ומיוחדים ואף על פי כן יש בה בארצנו דבר מה מהותי, שאינו קיים בשום מקום אחר בתבל.
אנו נמצאים עתה בעיצומם של ימי הקיץ שאינם רק ימי חופשה וקיט, הם גם הימים בהם מתאבלים אנו על חורבן המקדש, אבילות המתחילה בי"ז בתמוז בו הובקעה חומת ירושלים ומסתיימת בחורבן המקדש בט’ באב. בימים אלה יש לתקן את חטא המרגלים שלא חפצו לעלות לארץ ישראל.
חורבן המקדש נבע מהניתוק בין עם ישראל לארצו. ידועה הגמ’ במסכת תענית (דף כט עמוד א): "וכתיב (במדבר י"ד, א) "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא". אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותה לילה ליל תשעה באב היה. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם בכיתם בכיה של חנם - ואני קובע לכם בכיה לדורות". וכך מצאנו במדרש במדבר רבה (פט"ז ד"ה ותשא כל): "ומן אותה שעה נגזרה על בית המקדש שתתחרב כדי שיגלו ישראל לבין האומות שכה"א (תהלים קו) 'וישא ידו להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות' ".
ויש מקום לשאול וכי על בכי מיותר, טפשי ואף זדוני ככל שיהיה, יש מקום לעונש כה חמור שקבע את גורלו הקשה של עם ישראל למאות ואלפי שנים?
המהר"ל בספרו נצח ישראל (פ"ח) מפרש זאת. הוא עומד שם על ההבדל בין היחס ליציאת מצרים שמהווה עד היום מאורע מכונן ובסיס למצוות שהן "זכר ליציאת מצרים", לבין היחס לארץ ישראל ממנה התנתקנו בגלויות השונות.
וכך אומר שם המהר"ל: "כי כאשר הוציאם מארץ מצרים, הוציאם על מנת לתת להם הארץ. ואילו באו אותם שיצאו ממצרים אל הארץ, היו עומדים שם לעולם בארץ... כי היציאה של מצרים היא נצחית, כי עדיין מחמת אותה היציאה אנחנו אל השם יתברך אשר הוציאנו ממצרים. ואם היה היציאה ממצרים וביאתם לארץ מעשה אחד, דהיינו שאותו הדור שיצאו ממצרים באו אל הארץ, כאילו היה מעשה אחד היציאה ממצרים והכניסה לארץ... ולא היה בטול לעולם. ובשביל שבכו בכיה של חנם, ולא רצו לכנוס לארץ, ונשבע הקדוש ברוך הוא שלא יביא אותו דור אל הארץ, רק דור אחר, ואז היה נחלק היציאה ממצרים מן הביאה אל הארץ, ולא היה מעשה אחד". ובהמשך מוסיף המהר"ל: "ואם היה הארץ לישראל מקום טבעי, והיו משתוקקים אל הארץ, היה נשאר זה נצחי. אבל היה כאן ההפך, שבכו בכיה של חנם, ולא רצו לבוא אל הארץ. לכן מורה זה שאין הארץ מקום הטבעי לישראל".
אותה בכיה של חינם מבטאת את הניתוק המהותי מארץ ישראל. אותו חטא "קטן" גרם לכך שעמנו לא הצליח לבנות בארץ ישראל בנין של קבע לדורות עולם. הבכי הלא מוצדק גילה אם כן את הפגם השורשי שהביא לתוצאות הקשות כל כך.
מפעל ההתישבות בארץ ישראל ובנינה של מדינת ישראל מבטא ללא כל ספק את חידוש הקשר של עם ישראל לארצו, וכפי שכבר כתב ר’ יהושע מקוטנא (שו"ת ישועות מלכו סי’ סו): "ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה הן באנשים פחותי ערך, הן בבינונים, הן בישרים בלבותם קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה". קשר בסיסי זה קיים, אך הוא זקוק לחיזוק.
וכך אומר הרב זצ"ל בספרו ‘אורות’ (אורות ישראל פ"ו ה): "אמנם באחרית הימים כשיתעוררו ישראל לאהבת א"י, ותהיה תשוקת האומה גדולה אליה, יהיה נקל לקדש את הרוח, מפני שרעיון הקדושה קשור הרבה בא"י, כמו שעצם הקדושה בפועל נעוצה בה".
ארצנו הקדושה אליה הגענו לאחר שנות גלות כה רבות, מבקשת את תיקונה השלם. אנו כולנו צריכים לחזק יותר ויותר את הקשר לארץ, ולהתחבר אליה הן במעשי המצוות שלנו, והן באהבה ובקשר לנופיה ולמראותיה. את אהבת הארץ צריכים אנו לפתח. הטיול השיטוט והנופש בפינות החמד המצויות בארץ ישראל יעמיק גם את הקשר הרוחני לארצנו.
היו מגדולי ישראל כמו הרב זצ"ל שביטאו את הקושי לסבול את אוויר חוץ לארץ. צריכים להגיע כנראה לדרגה רוחנית מיוחדת כדי לחוש בסלידה מאוויר ארץ העמים. אולם דומה שגם פשוטי עם מסוגלים לחוש בחוסר נעימות ובהפרעה מסוימת בהיותם בנכר.
יהי רצון שנזכה לראות בהעמקת זיקת עם ישראל כולו לארצנו, ושנזכה כולנו לקיים את דברי המשורר בתהלים (קב, טו): "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו". מי יתן ויתקיימו בקרוב דברי ר’ יהודה הלוי בסוף ספר הכוזרי: "כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








