ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
ואכן, ארוכה וקשה מלחמתו של עם ישראל כנגד תרבות יוון, אך יחד עם זאת קיימת במסורת ישראל הערכה רבה לחוכמה זו. אדרבה השפה היוונית למשל חשיבותה גדולה, ומצאנו שחכמים נותנים לה ערך מיוחד. מהפסוק (בראשית ט, כז): "יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם" למדו חז"ל במגילה (ט, ב): "דבריו של יפת יהיו באהלי שם", כלומר יש ערך מיוחד לשפה היוונית, ולכן סבר שם רשב"ג, שניתן לכתוב את התורה בכתב יווני.
על חשיבות תרבות יוון למדנו גם מדברי הזוהר חדש (יתרו סג, ב) האומר על מלכות יוון: "דלית בכל מלכוון דאינון קרבין לאורח מהימנותא כוותייהו", כלומר שאין בכל המלכויות קרובה ממנה לדרך האמת.
ויש לעמוד על השאלה העקרונית אם אכן יש חשיבות לתרבות יוון, מדוע נאבקו בכל הדורות בתרבות זו? מדוע גזרו שלא ילמד אדם את בנו חוכמה יוונית (סוטה מט, ב)? מדוע נאסר על בן דמא בגמרא במנחות (צט, ב) ללמוד חוכמה זו, אף שכבר הספיק ללמוד לפני כן את התורה כולה?
התייחסות לשאלה זו מצאנו מספר פעמים בדברי הראי"ה קוק זצ"ל.
החוכמה היוונית לדעתו אינה מסוגלת להתייחס אל הקדושה בחיי המעשה. "אומות העולם אינן יכולות להשיג איך נעשה הבשר מקודש... איך אור הדעת היושר והקודש חודר בכל השדרות המעשיות בעומק פנימיותן" (אורות ישראל ט, ג). תרבות יוון אינה יודעת לקדש את החומר. הקודש מנותק בתרבות זו לחלוטין מהחול.
לעומתה יודע עם ישראל, שיש דרך להפוך דברים חומריים מסוימים לחפצים קדושים (כמו כתיבת ספר תורה תפילין ומזוזות). הוא גם יודע ליצור יצירות רוח קדושות. ומאידך, חיי החול שלו מושפעים ומוקרנים מהקודש. החיים החומריים והיומיומיים של היהודי רוויים באלמנטים של קדושה "בכל דרכיך דעהו". על כל צעד ושעל מלווה היהודי במצוות והנהגות ההופכות את חייו לחיים בקדושה.
ואכן כוחו של עם ישראל בשני המושגים הן ביצירת עצם הקודש, והן בחיי חול שיש בהם קדושה. אלא שחשוב לעמוד על ההבדל המהותי בין שני ערכים חשובים אלה. כי על אף חשיבות שניהם, אסור לטשטש את ההבחנה ביניהם.
על סכנת טשטוש המושגים ננסה לעמוד מתוך התייחסות כללית לתופעות תרבותיות שונות במקומותינו.
שמענו לאחרונה על יצירות ספרותיות סביב פסוקי התורה המכונות "מדרש". והשאלה היא, האם שייך בכלל לכתוב היום יצירה כלשהי שתוכל להשתוות למדרשי חז"ל הידועים כדוגמת מדרש רבה, תנחומא ועוד?
ושאלה נוספת, העיסוק בתיאטרון ובקולנוע פרץ במחנינו, ובין אותן יצירות סרטים ומחזות המעלים בעיות שונות, והתורמים בצורה חיובית מאד לקידומן, לפעמים שומעים מאנשי רוח המגדירים עיסוק זה כ"בית מדרש". האם אכן ניתן להגדיר יצירה זו כ"בית מדרש"?
וכי תאמרו, מאי נפקא מינא כיצד נכנה את הדברים והרי בסך הכל מדובר בתופעות חיוביות, ומה הערך בקטלוג וביצירת הבחנות בין המושגים?
בספרו של הרב מ. צ. נריה זצ"ל מועדי הראי"ה (עמ' קפא, קפב) מובא בשם הרב קוק: "מקובל בעולם שהקודש והחול... שהם צוררים (מנוגדים) זה את זה. אולם האמת היא, אמת של תורה, שאין כל ניגוד בין קודש לחול... משתדלים אנו לחבר אותם ולהכניס קדושה גם בחול, אולם כשם שיש קידוש, ויש תוספת מן החול על הקודש, ומגמה של המשך השפעת הקודש על החול, כך ישנה גם הבדלה, שמגמתה למנוע את טשטוש התחומין שבין הקודש ובין החול... דווקא על ידי שמירה זו נותן הקודש חיים לחול... נצח ישראל בנוי על החיבור וההבדלה גם יחד". הרב קוק סובר, שגם במציאות אידיאלית, כאשר החול מושפע על ידי הקודש, יש לדעת, שיש הבדל מהותי בין דבר שגופו קודש לבין דבר שביסודו הוא חול, אלא שהקודש משפיע עליו לטובה.
ואם נשאל במה מתבטא ההבדל בין לימוד מדרש רבה למשל על פרשת השבוע, לבין קריאה באחד מספרי הקריאה המשובחים, שיצאו בתקופה האחרונה, שחלקם נכתבו על ידי תלמידי חכמים מובהקים.
יש לומר, שמבחינת הערך של קיום מצוות לימוד התורה קיים שוני ברור בין חיבורים שהם גופי תורה שבכתב או תורה שבעל פה (כמו מדרש רבה), לבין ספרות משובחת גם כשהיא מוארת באור תורה ויראת שמים.
וקיים הבדל נוסף.
כאשר עוסקים אנו בגופי תורה, צריכים אנו לדון בהם ובקשיים העולים מהם בדחילו ורחימו, ובכל דרך צריכים אנו להשתדל ולהימנע מביקורת. לעומת זאת בעוסקנו בדברי חול יש מקום רחב הרבה יותר לביקורת. אין דמיון בין דרך העיסוק בעקידת יצחק על כל הבעייתיות הקיימת בפרשה זו, או אף בפרשה דומה בדברי חז"ל כמו חנה ושבעת בניה, לבין דרך הניתוח של סיפור משובח מאת ש"י עגנון או אחד מחכמי דורנו. זהו הבדל מהותי בין חיבורים שהתקדשו בקדושת חז"ל והפכו להיות תורה, לבין חיבורים ספרותיים ואף כאלה שיש בהם אור תורה ושנכתבו מתוך יראת שמים צרופה.
ובאופן כללי צריכים אנו להבחין בין עיון תורני לבין עיון ספרותי, לכן מזהיר שם (מועדי ראי"ה עמ' קפד) הרב זצ"ל, ש"יש להיזהר שלא להפוך את זה (לימוד התורה) ללימוד ספרות". כי כאשר אין הבחנה בין קודש לחול עלול להפוך לימוד התורה חס וחלילה ללימוד ספרות על כל המשתמע מכך.
ובסיכום, כוחו של עם ישראל ביכולתו ליצור קדושה ולהקרין קדושה בניגוד לתרבות יוון החילונית, אלא שגם בתרבותנו המקורית והחיובית יש להבחין בין הקודש העצמי לבין החול שהקדושה משפיעה עליו. לכן, אסור לטשטש את הגבולות, ויש להבחין בין היצירה הפנימית של בית המדרש, ובין הספרות והקולנוע, שאת סף בית המדרש לא עברו. ועל אף ההבחנה הזו חשוב מאד להדגיש שאין בדברים אלה משום שלילת הכתיבה הספרותית או שימוש בכלים תרבותיים אחרים כמו הקולנוע. אדרבה חשיבותם רבה, וכאשר מתייחסים אליהם באופן המתאים ערכם לא יסולא בפז.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
