ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יאיר חרלפ, נין הרב, מעלה השערה המחברת את שם הספר לסיפור אפוף מסתורין הקשור לפרשתינו. המילים "לחם אבירים" מופיעים בספר תהילים כשם למן שאכלו ישראל בארבעים שנותם במדבר (עח, כה): "וימטר עליהם מן לאכול, ודגן שמים נתן למו: לחם אבירים אכל איש" .אחד הטעמים לכך שהמן נקרא לחם אבירים, כיון שמלאכי השרת שנקראים אבירים אוכלים אותו (יומא עה).
סיפרה הרבנית חוה דינה בארי-שלזינגר ע"ה, בתו הצעירה של הגרי"מ חרל"פ זצ"ל, שבהיותה ילדה קטנה, נשמעו ערב אחד בשער הבית דפיקות נמרצות. בדלת עמדה חבורת מקובלים, שהיו בקשר מתמיד עם הרב חרל"פ. הם נראו נרגשים מאד, ובקשו לדבר בדחיפות עם הרב. המקובלים דרשו שכל בני הבית יצאו מהחדר, אך לה כילדה קטנה שאינה מבינה התירו להישאר.
כשננעלה הדלת, סיפר ראש החבורה, שכתוב בספר קבלה קדוש וישן שיחידי סגולה הראויים לכך יכולים למצוא שרידים מהמן, ומי שזוכה לאכול ממנו, יזכה להשגות גדולות ומיוחדות בתורה. גילוי שרידי המן יהיה רמז לקירוב של הגאולה השלמה במהרה. בני החבורה יצאו לחפשו במדבר סיני, ולאחר תפילות בכוונה וחיפושים מרובים, זכו למצוא את מבוקשם. באחד מנקיקי הסלעים, מצאו שכבת מן נסתרת, ומיד מיהרו ורצו לבית הרב , לספר לו על התגלית המרעישה.
הרב החל להתרגש מאד, ובקש לראות את המן. ראש החבורה פתח את תרמילו המאובק, והוציא ממנו צנצנת עם מעט אוכל בצבע לבן. הם חילקו את המן ביניהם, וכל אחד מהסובבים בירך ואכל מעט בכוונה עצומה. (איזו ברכה בירכו היא לא זכרה, אך הרמ"ע מפאנו כותב שלעתיד לבא נאכל מהמן, ונברך "המוציא לחם מן השמים". אולם דעת ה"תורה לשמה" שבמדבר בני ישראל ברכו "הממטיר לחם מן השמים", והבני יששכר סובר שלא היו מברכים על המן כלל).
סיפור מפתיע ומרגש, ואולי הרזים העליונים שכתב הרב חרלפ בספר 'לחם אבירים', נגלו לו בעקבות אכילת המן. וכך מתחברת לנו הידיעה שסתרי תורה מביאים את הגאולה, מפני שהם טעימה מתורתו של משיח, למאמר המכילתא שלעתיד לבוא נזכה לאכול מהמן.
ובאמת, כשם שבדורנו לקראת הגאולה, הולכים ומתגלים לציבור הרחב סתרי תורה בשפה פשוטה, כך גם אנו הקטנים יכולים לטעום בדורנו מעין המן, ולזכות בכך להכשיר את גופנו לקליטת ההתגלות הגדולה של הגאולה. הכיצד?
מוצאים אנו ששואל ה'חסד לאברהם' - מדוע נגרע חלקה של הארץ הקדושה, שדווקא בהיכנסנו לתוכה פסק מאיתנו המן הרוחני על מעלותיו הגדולות?
ותשובתו מפתיעה ומטלטלת: המן פסק בארץ ישראל משום שכבר לא היה בו צורך רוחני, היות והקדושה האצורה בו מצויה גם בפירותיה הקדושים של הארץ. בחוץ לארץ, אין לאדם קשר ישיר עם ה', כי אם דרך השרים – כוחותיהם הרוחניים של הגויים – ולפיכך גם הפירות הצומחים בארצות אלו הם חומריים, גסים ומגושמים. על כן, בעת היותנו במדבר לא יכולנו לאכול מפירות חוץ לארץ והיינו מוכרחים לאכול מהמן, שהוא לחם רוחני מיוחד מן השמיים. אולם, משנכנסנו לארץ הרי שאנו זוכים לינוק את שפע החיים ישירות מה', וממילא גם פירותיה של ארץ מיוחדת זו הם קדושים ומתאימים לשמש לנו כמזון גשמי ורוחני גם יחד.
ואכן, האר"י הקדוש וגוריו, שגילו את תורת הנסתר לעולם, הם גם אלו שתקנו לנו בט"ו בשבט לאכול מפירות הארץ הקדושה, מפני שהעניינים כרוכים זה בזה. בזמן הגלות נדירים היו פירות הארץ, ויהודים נאלצו להסתפק בפירות חו"ל ולהתגעגע לפירות הארץ, אך ב"ה שזכינו ובדורנו אפשר לאכול מפירות הארץ ולהתמלא מקדושתם. נשתדל בט"ו בשבט וכל השנה לאכול מפירות ארצנו הקדושה, ובזכות זאת נזכה לביאת הגאולה במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
