ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- כשרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. פירות שנמצאו נגועים:
תאנים נבדקו 198 פירות ונמצאה נגיעות של כ- 18%.
תותים נבדקו 540 פירות, ונמצאה נגיעות בכל נספק בשטיפה ראשונה, לאחר שטיפה ראשונה ישנה ירידה ונמצאה נגיעות ב 60% מכלל הנספקים, בשטיפה שניה נמצאה נגיעות ב 20% מהנספקים, ולאחר שטיפה שלישית לא נמצאה נגיעות כלל.
תמרים יבשים נבדקו 1474 פירות ונמצא נגיעות ב- 2.2%.
משמש נבדקו כ-1074 יחידות ונמצא נגיעות ב- 3% מהפירות.
ב. פירות שלא נמצאה בהם נגיעות: שזיף, חמוציות, צימוקים, אננס, פפאיה.
ג. מניתוח הנתונים עולה שישנה התרבות חרקים בכל מקום שהאחסון איננו בתנאים טובים, והמוצר נמצא על המדף הרבה זמן. על כן יש להשתדל לקנות מוצרים טובים שאוחסנו במקומות שיש בהם תחלופה גבוהה של הפירות.
ד. הנתונים שנמסרו הם מפירות הארוזים בשקיות לאכילה, בפירות המשווקים בתפזורת בדרך כלל יש נגיעות גבוהה יותר.
ה. מבדיקת מקום המצאות החרקים עולה שיש חרקים שהם חיצוניים ויורדים בשטיפה, ועל כן מומלץ מאד קודם הגשת פירות טו בשבט לשטוף את הפירות במים חמים, דבר שמקטין הנגיעות של הפירות.
ו. הנחיות לבדיקת שבעת המינים:
1. זית - אם יש כתמים (שלא נוצרו מלחץ) חומים או שחורים, או נקב קטן, יש לפתוח בסכין ולוודא שאין בו נגיעות.
2. תמר – אם הוא לח יש לבדוק שהפרי שלם, ואין צורך בבדיקה נוספת. תמר יבש יש לפתוח לאורכו: מוציאים את הגרעין ובודקים בעין משני צדדיו, אם יש פירורים קטנים או חורים יש לחתוך את האזור הנגוע או להשליך את כל התמר. יש בתמר גבישים לבנים שהם סוכרים ואין בהם חשש חרקים.
3. צימוקים – יש להשרותם במים חמים, לאחר שהצימוק מתרחב יש לבחוש את המים, ולבחון שאין חרקים צפים על המים. (כך גם בדיקת השזיפים והמשמשים).
4. תאנה – כשהיא יבשה החרקים מצויים בה, והבדיקה קשה מאוד, על כן עדיף להימנע מאכילתה. מי שמאוד חשובה לו אכילת תאנים, צריך תחילה לשטוף את התאנה, לשפשף אותה מבחוץ היטב בכל קפל, ולאחר מכן לחתוך את התאנה, להסיר את מקום הפתח, ולבדוק את מרקמה. כל מקום שהוא כהה יותר, או שחור יותר מהרגיל יש לחתוך ולהסיר.
5. רימון – אם יש בקליפתו נקבים או גוון כהה, יש לפותחו ולבדוק היטב בהתבוננות. מסירים את כל החלקים שיש בהם חששות. יש להיזהר שלא ידבקו לידיים כנימות הדבוקות על הפרי.
6. הסרת כנימות ושפשוף פירות ממזיקים - יש לעשות בערב שבת, שלא לבוא לידי איסור בורר. מותר לשטוף את הפירות מריסוסים ומאבק בשבת סמוך לאכילה.
7. אם מצא חרק בפרי, יש לחתוך את מקום החרק עם חלק מהפרי הראוי לאכילה.
ז. בדיקת תות שדה
תות שדה יש להסיר את העלים וחלק הפרי הסמוך לעלים. לאחר מכן להשרות את התות במים לערבב ולשפוך את המים, יש לעשות כן שלש פעמים.
"ויאכלו ענוים וישבעו"
מעבדת החרקים - מכון התורה והארץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
