ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- תפארת ישראל למהר"ל
וּבַמַּאֲמָר הַזֶּה הִתְבָּאֵר לְךָ, כִּי אַף אִם נִתַּן לְאַבְרָהָם הַמִּילָה, וּלְיַעֲקֹב גִּיד הַנָּשֶׁה לְדַעַת רַבִּי יְהוּדָה בְּפֶרֶק גִּיד הַנָּשֶׁה(חולין ק, ב) , דָּבָר זֶה נִתַּן לָהֶם, מִצַּד אֲשֶׁר הַמִּצְוָה הַהִיא שַׁיָּךְ לָהֶם בִּפְרָט, וּכְמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ דָּבָר זֶה, וּלְכָךְ נָתַן לָהֶם מִצְוֹת פְּרָטִיִּים דַּוְקָא, דְּהַיְנוּ בַּמִּצְוָה שֶׁהִיא שַׁיָּךְ לָהֶם בִּפְרָט. אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל נָתַן הַמִּצְוֹת, מִצַּד כִּי הַתּוֹרָה רְאוּיָה לָהֶם מִצַּד עַצְמָהּ*. וְזֶה הָיָה כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁאָז שֵׁם יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם, וְזֶה הַשֵּׁם נִשְׁאַר לָהֶם בְּלִי שִׁנּוּי לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. וּרְאוּיָה לָהֶם הַתּוֹרָה הַתְּמִידִית, הַנִּצְחִית, אֲשֶׁר אֵין לָהּ שִׁנּוּי כְּלָל. וְאֵיךְ יִהְיֶה נִתַּן הַסֵּדֶר הַתְּמִידִי, אֲשֶׁר אֵין לוֹ שִׁנּוּי, לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב? כִּי בְּמַה שֶּׁהֵם פְּרָטִיִּים, וְהַפְּרָט יֵשׁ לוֹ שִׁנּוּי. כִּי כַּאֲשֶׁר מֵת אַבְרָהָם, אֵין כָּאן אַבְרָהָם, וְכֵן יִצְחָק, וְכֵן יַעֲקֹב, אֵין רָאוּי לָהֶם דַּרְכֵי ה', אֲשֶׁר אֵין שַׁיָּךְ שִׁנּוּי בָּהֶם כְּלָל. כִּי לֹא שַׁיָּךְ הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא סֵדֶר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הוּא תְּמִידִי, רַק אֶל הַמְקַבֵּל אֲשֶׁר עוֹמֵד בְּלִי שִׁנּוּי. כִּי שֵׁם הַכְּלָלִי שְׁמוֹ נִשְׁאָר תָּמִיד. וְאֵין שֵׁם עָם, שֶׁהוּא עַם כְּלָלִי, עַל אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב. רַק כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם אָז הָיוּ לְעָם. וּבִשְׁבִיל זֶה לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה עַד שֶׁהָיוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא. כִּי מִפְּנֵי כִּי מִסְפַּר שִׁשִּׁים הוּא מִסְפָּר שָׁלֵם, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּחִבּוּר גְּבוּרוֹת ה' בַּאֲרִיכוּת. וְגַם נִתְבָּאֵר בְּחִבּוּר בְּאֵר הַגּוֹלָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת מִסְפַּר שִׁשִּׁים, שֶׁהוּא מִסְפָּר כְּלָלִי. וּבַחֵלֶק יֵשׁ שִׁנּוּי לֹא בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ חֵלֶק1 .
נתינת התורה לעם ישראל ולא לאבות הוכחה לנצחיות התורה
וְדָבָר זֶה רְאָיָה וּמוֹפֵת חוֹתֵךְ עַל נִצְחִיּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא תִּשְׁתַּנֶּה אֶצְלֵנוּ לְנֵצַח נְצָחִים. כִּי אִם הָיָה לַתּוֹרָה שִׁנּוּי, לָמָּה לֹא נִתְּנָה לְאַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב? וְאֵין מַסְפִּיק לְךָ שׁוּם טַעַם וּסְבָרָא בְּזֶה הָעִנְיָן, רַק כִּי מִפְּנֵי שֶׁאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הֵם פְּרָטִיִּים, וְלֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא תְּמִידִית, נִצְחִית, בְּלִי שִׁנּוּי, רַק כַּאֲשֶׁר יֵשׁ מְקַבֵּל שֶׁהוּא בְּלִי שִׁנּוּי כְּלָל. וְלֹא יִסְכְּלוּ רְאָיָה בְּרוּרָה זֹאת אִם לֹא עִוְּרֵי לֵב, וְלֹא רָאוּ מְאוֹר הַחָכְמָה מֵעוֹלָם.
___________________________________
מתוך דברי חכמים במדרש שהובא למעלה, ניתן להסיק, כי אברהם שנצטווה במילה ויעקב שנצטווה במצות גיד הנשה נצטוו בכך כאנשים פרטים, ובמצוות המתאימות להם כפרטים. לישראל ניתנה התורה כולה, כי התורה מתאימה לישראל, לכן ניתנה התורה רק אחר יציאתם ממצרים, כי רק אז נעשו לעם, ומאז ולעולם הם נקראים עם ישראל, כי ראויה התורה הנצחית לעם הנצח. לא יתכן שתינתן התורה, שאין לה שינוי ותמורה והיא נצחית, לאדם פרטי, שהרי האדם הפרטי הוא בר שינוי. גם אברהם, יצחק או יעקב הם פרטים, ולכן אינם מקבלים תורה, כי התורה הנצחית צריכה להינתן רק לכלל שהוא נצחי. אברהם יצחק ויעקב אינם נקראים עם, רק כשיצאו ממצרים היו לעם, לכן ניתנה להם התורה באותה שעה. מפני סיבה זו לא ניתנה התורה לישראל עד אשר הגיע מספרם לששים ריבוא. בגבורות ה' התבאר באריכות שמספר זה מורה על השלימות, 1 החלק שאינו שלם יש בו שינויים אבל הדבר השלם שומר על שלמותו. בחיבור באר הגולה התבאר שמספר ששים הוא מספר המלמד על ענין כללי ולא פרטי.
ענין זה מהווה הוכחה חותכת, שהתורה לא תשתנה אצלנו לעד, כי אם יהיה שינוי בתורה, למה לא ניתנה התורה לאברהם, יצחק ויעקב?! אין לשאלה זו הסבר אחר אלא רק הטעם שאמרנו, היות אברהם יצחק ויעקב בני אדם פרטיים שיש בהם שינוי, ולא ניתנה התורה שהיא נצחית ובלי שינוי, אלא למקבל שאינו משתנה, היינו לאומה שמהותה אינה משתנת. ולא ישיתו לבם להוכחה זו רק עוורי לב אשר לא ראו את אור החכמה מעולם.
ביאורים
המהר"ל מוסיף עוד קומה על גבי הביאור שראינו אתמול, שאף המצוות שנצטוו האבות לפני מתן תורה היו מצוות המיוחדות להם לפי טבעם, אך התורה עצמה ככלל עדיין לא הייתה שייכת להם אלא לעם ישראל כאומה.
משמעות הדברים היא שאמנם אבותינו נבחרו על ידי הקב"ה ומעלתם הייתה גבוהה מאד, אך כל חשיבותם הייתה שעתיד לצאת מהם עם מיוחד שעל ידו תשרה השכינה בעולם. ואם כן, אף שמצד האישיות הפרטית של אברהם מעלתו גבוהה מאד, הוא זכה לכך רק בשביל שהאומה הישראלית תוכל להיווצר ממנו. על כך אמר הרב צבי יהודה זצ"ל שכשם שאנחנו מיוחסים לאבות, כך ה'ייחוס' של האבות הוא שמהם יצא עם ישראל [מתך התורה הגואלת ב פרשת וישב תשל"ה]. הסיבה לכך היא שלמרות כל קדושתו של אברהם אבינו, עדיין לא הופיעה בו הקדושה בצורה של עם, אלא רק כאדם יחיד. לעומתו, בעם ישראל הקדושה מופיעה בצורה של ציבור ולא יחידים, וזוהי קדושה גדולה הרבה יותר. המהר"ל מסביר שההבדל בין קדושת היחיד לקדושת הציבור היא שאצל היחיד היא מקרית וחולפת, מכיוון שסופו של אדם למות, בלכתו אף נעלמת הופעתו בעולם ואיתו גם הקדושה. לעומת זאת קדושה של ציבור היא קדושה נצחית, כיוון שהציבור קיים לנצח. עם לעולם לא נעלם. אמנם האנשים מתחלפים, אך הציבור במהותו נשאר כשהיה. משל למה הדבר דומה? לאדם העשוי מתאים רבים. כל יום מתחלפים תאים רבים בגוף האדם, עד שלאחר תקופה – כל התאים שבאותו אדם התחלפו. היעלה על הדעת שזהו אדם אחר? ודאי שלא, כיוון שהאדם אינו סכום התאים שבגופו, אלא נשמה המופיעה על ידי גוף שבנוי מתאים רבים. במובן הזה כולנו עמדנו במעמד הר סיני, למרות שאף אחד מאותם אנשים שחיו אז לא חי גם היום. האבות היו הבסיס שעליו נבנה עם ישראל, אך עדיין לא הופיעה אצלם הקדושה בצורה כללית. לכן התורה שהיא נצחית, ניתנה דווקא לעם ישראל, שקדושתו היא קדושה נצחית.
הרחבות
* נתינת התורה לציבור
אַף אִם נִתַּן לְאַבְרָהָם הַמִּילָה, וּלְיַעֲקֹב גִּיד הַנָּשֶׁה... לְיִשְׂרָאֵל נָתַן הַמִּצְוֹת, מִצַּד כִּי הַתּוֹרָה רְאוּיָה לָהֶם מִצַּד עַצְמָהּ . המהר"ל כותב שדווקא עם ישראל קיבל את התורה כולה ולא האבות. הסיבה לכך היא שלישראל יש התאמה פנימית לתורה. התאמה זו אינה תלויה במעשים מסוימים ולכן היא נצחית.
לרב קוק יש הסבר אחר מדוע המצוות ניתנו לעם ישראל ולא לאבות: "למען דעת, שלא רק יחידים חכמים מצוינים, חסידים ונזירים ואנשי קדש, חיים באור האידיאה האלהית, כי גם עמים שלמים, מתוקנים ומשוכללים בכל תקוני התרבות והישוב המדיני; עמים שלמים, הכוללים בתוכם את כל השדרות האנושיות השונות, מן רום האינטליגנציה האמנותית, הפרושית, המשכלת והקדושה, עד המערכות הרחבות, הסוציאליות, הפוליטיות והאקנומיות, ועד הפרולטריון (מעמד הפועלים) לכל פלגותיו, אפילו היותר נמוך ומגושם" [למהלך האידאות בישראל ב]. לפי דבריו, התורה ניתנה לציבור ולא לצדיקים וליחידי סגולה בלבד, מפני שמטרת התורה היא לרומם ולתקן את כל האנושות. גם מהמקום הנמוך ביותר יש לאדם תקווה לחיות חיי קודש אם יהיה קשוב להדרכת התורה.
שאלות לדיון
מה ההבדל העקרוני בין מצוות פרטיות לבין מצוות ששייכות לכלליות התורה?
מה הופך פרטים לכלל? האם יש הבדל בין כלל רגיל לכלל ישראל?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













