ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- נושאים באמונה
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
א. להאמין שדבריהם אמת, למרות שאין דעתו משגת אותם הדברים.
ב. להאמין שיש צדיקים וחכמים בכל דור ודור.
ג. להאמין שבכוחם לפעול גדולות ונצורות למעלה מהטבע. ביאור הדברים.
א. על האדם להחדיר לתודעתו ששכלם הזך והבהיר של רבותנו הקדושים ובפרט התנאים והאמוראים זיע"א, ודעתם הרחבה מני ים, מקיפה כל החכמות, סתרי הבריאה והיקום אשר בקרבה, ולהם עשר ידות בכל החכמות והמדעים אין דבר נעלם מהם. ואם בהשקפה ראשונה נראה לאדם איזה דבר מדבריהם כמוזר או כבלתי מתקבל על הדעת, עליו לתלות בחסרון ידיעתו מפאת קוצר המשיג ועומק המושג, ויאמין באמונה שלימה, שהם אמת ודבריהם אמת, אין בהם נפתל ועקש ח"ו. כי עומק שכלם ותוקף קדושתם, א"א להסבירו לתאר בחרט אנוש.
ומי שלא מאמין ח"ו בדבריהם הקדושים, הרי הוא כגוי לכל דבריו, ואין ספק שיבוא על ענשו, בזה ובבא. וכאמרם ז"ל, רבי יוחנן היה יושב ודורש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהן שלשים על שלשים, וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים, לגלג עליו אותו תלמיד (כי לא האמין שיכול להיות דבר כזה במציאות) כביצת עוף קטן לא מוצאים בגודל כזה מוצאים? לימים הפליגה ספינתו של אותו תלמיד בים, ראה מלאכי השרת שמנסרים אבנים טובות ומרגליות שהן שלשים על שלשים וחקוק בהן עשר ברום עשרים, אמר להם אלו למי, אמרו לו עתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים, בא לפני רבי יוחנן, אמר לו, דרוש רבי לך נאה לדרוש, כמו שאמרת כן ראיתי, אמר לו רבי יוחנן אם לא ראית לא האמנת? מלגלג על דברי חכמים אתה, נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות (ב"ב ע"ה ע"א, סנהדרין ק' ע"א). מאמר זה והדומים לו באו ללמדנו שני דברים. א. שיש להאמין בדברי רבותינו הקדושים גם במה שנראה לאדם כמוזר ובלתי מציאותי, ובהתגשמותו. ב. הלא מאמין, ענוש ייענש, כי רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם.
ב. המתבונן בעין חודרת יוכח בעליל שבכל התקופות והזמנים, לרבות בדורות האחרונים, קמו לעם ישראל צדיקים וחסידים, חכמים ונבונים, קדושי עליון אשר משאתם יגורו אלים, ואין על עפר משלם, וכאמרם ז"ל עה"פ וזרח השמש ובא השמש, עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי. ועוד אמרו ז"ל, ראה הקב"ה שצדיקים מועטים עמד ושתלם בכל דור ודור (יומא ל"ח ע"ב). וכן הודיעונו ז"ל ברוח קדשם, באמרם, לא פחית עלמא בכל דור ודור משלשים וששה צדיקים שמקבלים פני שכינה בכל יום (סוכה מ"ה ע"ב). ורצונם בזה, להחדיר האמונה בלב האדם, שגם בדור גרוע יש ל"ו צדיקים נסתרים המצילים את הדור ומגינים עליו בקדושתם ויראתם.
ג. בכדי להגיע ליראת הכבוד מפני צדיקי הדור וחכמיו ולשתות בצמא את דבריהם, על האדם להאמין שבכחם לפעול נפלאות למעלה מהטבע, בזמן הצורך לטובת הצבור או היחיד, וכן להזהר בגחלתם שלא יכוה ח"ו, כי כל דבריהם כגחלי אש, כי על ידי תוקף קדושתם וטהרת מחשבתם ודביקותם במקור העליון, דבריהם נשמעים ומתקבלים למעלה ופועלים את פעולתם. וכמ"ש רז"ל אמר הקב"ה אני מושל באדם, ומי מושל בי, צדיק, שאני גוזר גזירה והוא מבטלה (מו"ק ט"ז ע"ב, וראה שבת ס"ג ע"א, ב"מ פ"ה ע"א). המאמין באמונת אמת זו, בהכרח שירחש בלבו כבוד והערצה כלפיהם מתוך יראת הכבוד והדרת קודש.
וראה מ"ש רב האי גאון ז"ל, וז"ל, ודע כי דבר זה היה מקובל אצל הראשונים כולם יחד ולא היה מי שהכחיש בו, כי אומרים היו, הקב"ה עושה אותות ונוראות ע"י הצדיקים, כמו שהוא עושה ע"י הנביאים, ומראה לצדיקים מראות נוראים, כדרך שהוא מראה את הנביאים עכ"ל (תשובות הגאונים, ס"י צ"ט, ועיין אור החיים פרשת בשלח פרק י"ד פסוק כ"ז, ד"ה לאיתנו, ע"ש).
לפי האמור, יש לגעור ולהשתיק איזה אנשים הפוערים פיהם לבלי חק באומרם מי עלה שמים וירד ונגלו לו צפונות הג"ע והגיהנם, וכדומה מדברי הבל כאלה. והם בסכלותם ופתיותם לא ידעו ולא יבינו שדבריהם דברי כפירה ונאצה, כי השכר והעונש הוא אחד מי"ג עיקרי הדת, ומי שלא מאמין אפילו באחד מהם אמונה שלימה ומוחלטת הרי הוא יצא מן הכלל, וכפר בעיקר, ונקרא מין ואפיקורוס, כמ"ש רבינו הקדוש הרמב"ם זיע"א בפירוש המשניות בסנהדרין פרק חלק בסוף יסוד שלשה עשר ע"ש. ואין ספק שכל זה בא להם מחסרון ידיעה, ולהשקיט מצפונם המעיק עליהם נתלים בקורי עכביש ה' הטוב יכפר בעדם כי לכל העם בשגגה.
והאמת היא, ברור הדבר כשמש, שרבותינו הקדושים חזו ברוח קדשם ובעין רוחם את כל הדברים שגילו לנו, ובכללם הג"ע והגיהנם וכל הגמול והעונש, ועלו וירדו וידעו כל הדברים על בוריים, כי כל רז לא אניס להו זיע"א, וכמ"ש, אמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא (ברכות נ"ח ע"ב). וכמ"ש המפרשים ז"ל על מאמרם ז"ל אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם הראשונים כבני אדם אנו כחמורים (שבת קי"ב ע"ב, ירושלמי שקלים פ"ה ה"א, ב"ר ס' י'), שרצונם בזה, שאם אנו מעריכים הראשונים כמלאכים, רק אז אנו יכולים להחשב כבני אדם, אבל אם אנו מעריכים אותם רק כבני אדם, אנחנו חמורים. ואם דברים אלו יצאו מפי האמוראים הקדושים, הקרובים בזמן ובמעלה למקור הקדושה והטהרה, אנחנו מה נאמר?
תמצית הדברים בקצרה. א. על כל יהודי להאמין באמונה שלימה בדברי רבותינו הקדושים שדבריהם דברי אלהים חיים, והם אמת ודבריהם אמת. ב. שיש בכל דור ודור צדיקים נסתרים עמודי עולם ומוסדי תבל, אשר בנין העולם מושתת עליהם. ג. שיש בכוחם לחולל נפלאות בזמן הצורך, כי בם בחר ה' לשרתו ולברך בשמו הנכבד והנורא, ומרומם על כל ברכה ותהלה, יתב"ש לנצח נצחים.
-------------------
מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר. להזמנות: 5244664 050. המעוניינים לתרום ספרים או כסף לספרייה תורנית ולהנציח את יקיריהם מוזמנים לפנות לטלפון הנ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
