ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- נושאים באמונה
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
א. להאמין שדבריהם אמת, למרות שאין דעתו משגת אותם הדברים.
ב. להאמין שיש צדיקים וחכמים בכל דור ודור.
ג. להאמין שבכוחם לפעול גדולות ונצורות למעלה מהטבע. ביאור הדברים.
א. על האדם להחדיר לתודעתו ששכלם הזך והבהיר של רבותנו הקדושים ובפרט התנאים והאמוראים זיע"א, ודעתם הרחבה מני ים, מקיפה כל החכמות, סתרי הבריאה והיקום אשר בקרבה, ולהם עשר ידות בכל החכמות והמדעים אין דבר נעלם מהם. ואם בהשקפה ראשונה נראה לאדם איזה דבר מדבריהם כמוזר או כבלתי מתקבל על הדעת, עליו לתלות בחסרון ידיעתו מפאת קוצר המשיג ועומק המושג, ויאמין באמונה שלימה, שהם אמת ודבריהם אמת, אין בהם נפתל ועקש ח"ו. כי עומק שכלם ותוקף קדושתם, א"א להסבירו לתאר בחרט אנוש.
ומי שלא מאמין ח"ו בדבריהם הקדושים, הרי הוא כגוי לכל דבריו, ואין ספק שיבוא על ענשו, בזה ובבא. וכאמרם ז"ל, רבי יוחנן היה יושב ודורש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהן שלשים על שלשים, וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים, לגלג עליו אותו תלמיד (כי לא האמין שיכול להיות דבר כזה במציאות) כביצת עוף קטן לא מוצאים בגודל כזה מוצאים? לימים הפליגה ספינתו של אותו תלמיד בים, ראה מלאכי השרת שמנסרים אבנים טובות ומרגליות שהן שלשים על שלשים וחקוק בהן עשר ברום עשרים, אמר להם אלו למי, אמרו לו עתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים, בא לפני רבי יוחנן, אמר לו, דרוש רבי לך נאה לדרוש, כמו שאמרת כן ראיתי, אמר לו רבי יוחנן אם לא ראית לא האמנת? מלגלג על דברי חכמים אתה, נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות (ב"ב ע"ה ע"א, סנהדרין ק' ע"א). מאמר זה והדומים לו באו ללמדנו שני דברים. א. שיש להאמין בדברי רבותינו הקדושים גם במה שנראה לאדם כמוזר ובלתי מציאותי, ובהתגשמותו. ב. הלא מאמין, ענוש ייענש, כי רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם.
ב. המתבונן בעין חודרת יוכח בעליל שבכל התקופות והזמנים, לרבות בדורות האחרונים, קמו לעם ישראל צדיקים וחסידים, חכמים ונבונים, קדושי עליון אשר משאתם יגורו אלים, ואין על עפר משלם, וכאמרם ז"ל עה"פ וזרח השמש ובא השמש, עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי. ועוד אמרו ז"ל, ראה הקב"ה שצדיקים מועטים עמד ושתלם בכל דור ודור (יומא ל"ח ע"ב). וכן הודיעונו ז"ל ברוח קדשם, באמרם, לא פחית עלמא בכל דור ודור משלשים וששה צדיקים שמקבלים פני שכינה בכל יום (סוכה מ"ה ע"ב). ורצונם בזה, להחדיר האמונה בלב האדם, שגם בדור גרוע יש ל"ו צדיקים נסתרים המצילים את הדור ומגינים עליו בקדושתם ויראתם.
ג. בכדי להגיע ליראת הכבוד מפני צדיקי הדור וחכמיו ולשתות בצמא את דבריהם, על האדם להאמין שבכחם לפעול נפלאות למעלה מהטבע, בזמן הצורך לטובת הצבור או היחיד, וכן להזהר בגחלתם שלא יכוה ח"ו, כי כל דבריהם כגחלי אש, כי על ידי תוקף קדושתם וטהרת מחשבתם ודביקותם במקור העליון, דבריהם נשמעים ומתקבלים למעלה ופועלים את פעולתם. וכמ"ש רז"ל אמר הקב"ה אני מושל באדם, ומי מושל בי, צדיק, שאני גוזר גזירה והוא מבטלה (מו"ק ט"ז ע"ב, וראה שבת ס"ג ע"א, ב"מ פ"ה ע"א). המאמין באמונת אמת זו, בהכרח שירחש בלבו כבוד והערצה כלפיהם מתוך יראת הכבוד והדרת קודש.
וראה מ"ש רב האי גאון ז"ל, וז"ל, ודע כי דבר זה היה מקובל אצל הראשונים כולם יחד ולא היה מי שהכחיש בו, כי אומרים היו, הקב"ה עושה אותות ונוראות ע"י הצדיקים, כמו שהוא עושה ע"י הנביאים, ומראה לצדיקים מראות נוראים, כדרך שהוא מראה את הנביאים עכ"ל (תשובות הגאונים, ס"י צ"ט, ועיין אור החיים פרשת בשלח פרק י"ד פסוק כ"ז, ד"ה לאיתנו, ע"ש).
לפי האמור, יש לגעור ולהשתיק איזה אנשים הפוערים פיהם לבלי חק באומרם מי עלה שמים וירד ונגלו לו צפונות הג"ע והגיהנם, וכדומה מדברי הבל כאלה. והם בסכלותם ופתיותם לא ידעו ולא יבינו שדבריהם דברי כפירה ונאצה, כי השכר והעונש הוא אחד מי"ג עיקרי הדת, ומי שלא מאמין אפילו באחד מהם אמונה שלימה ומוחלטת הרי הוא יצא מן הכלל, וכפר בעיקר, ונקרא מין ואפיקורוס, כמ"ש רבינו הקדוש הרמב"ם זיע"א בפירוש המשניות בסנהדרין פרק חלק בסוף יסוד שלשה עשר ע"ש. ואין ספק שכל זה בא להם מחסרון ידיעה, ולהשקיט מצפונם המעיק עליהם נתלים בקורי עכביש ה' הטוב יכפר בעדם כי לכל העם בשגגה.
והאמת היא, ברור הדבר כשמש, שרבותינו הקדושים חזו ברוח קדשם ובעין רוחם את כל הדברים שגילו לנו, ובכללם הג"ע והגיהנם וכל הגמול והעונש, ועלו וירדו וידעו כל הדברים על בוריים, כי כל רז לא אניס להו זיע"א, וכמ"ש, אמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא (ברכות נ"ח ע"ב). וכמ"ש המפרשים ז"ל על מאמרם ז"ל אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם הראשונים כבני אדם אנו כחמורים (שבת קי"ב ע"ב, ירושלמי שקלים פ"ה ה"א, ב"ר ס' י'), שרצונם בזה, שאם אנו מעריכים הראשונים כמלאכים, רק אז אנו יכולים להחשב כבני אדם, אבל אם אנו מעריכים אותם רק כבני אדם, אנחנו חמורים. ואם דברים אלו יצאו מפי האמוראים הקדושים, הקרובים בזמן ובמעלה למקור הקדושה והטהרה, אנחנו מה נאמר?
תמצית הדברים בקצרה. א. על כל יהודי להאמין באמונה שלימה בדברי רבותינו הקדושים שדבריהם דברי אלהים חיים, והם אמת ודבריהם אמת. ב. שיש בכל דור ודור צדיקים נסתרים עמודי עולם ומוסדי תבל, אשר בנין העולם מושתת עליהם. ג. שיש בכוחם לחולל נפלאות בזמן הצורך, כי בם בחר ה' לשרתו ולברך בשמו הנכבד והנורא, ומרומם על כל ברכה ותהלה, יתב"ש לנצח נצחים.
-------------------
מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר. להזמנות: 5244664 050. המעוניינים לתרום ספרים או כסף לספרייה תורנית ולהנציח את יקיריהם מוזמנים לפנות לטלפון הנ"ל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












