ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יד. במשנה – יד: שורה אחרונה)
סיכוך בנסרים
בית וגזירת תקרה –
עקרונית מותר לסכך בפשוטי כלי עץ, אבל:
- 1.בית - אסור להשתמש בבית בתור סוכה (ח: - צריך שיהיה ניכר שיושב שם בגלל סוכות, ואילו בבית הוא גר כל השנה). ואמנם אם עכשיו מחליט שזו הסוכה שלו זה יכול להיות בסדר, אבל אז הוא נתקל בבעיה של "תעשה ולא מן העשוי", שהרי הבית כבר נעשה בפסול, ולכן יהיה מותר רק אם יפקפק ו/או יסיר נסרים וישים סכך (נראה בדף טו.).
- 2.גזירת תקרה - לפי חלק מהדעות, גזרו גם כשעשה לשם סוכה, אך מסכך בנסרים רחבים, כי זה דומה לגג של בית, ושמא ישב בבית.
א. המחלוקת – האם ומתי יש "גזירת תקרה"
|
| עד 3 | 3 עד 4 | 4 ומעלה |
| רב | מותר לכולם | מחלוקת: | |
| שמואל | מותר לכולם | מחלוקת: | אסור לכולם |
ב. קושיות על רב –
- 1.משנתנו – נתן נסר בצד הסוכה ברוחב 4 – לא ישן תחתיו (דופן עקומה).
לשמואל – לכו"ע.
לרב – רק לר"מ? כן! רק לר"מ.
- 2.(יד: 1+)שני סדינים מצטרפים ל4 לפסול, שני נסרים: ר"י- אין מצטרפים, ר"מ – מצטרפים.
שתי גרסאות -
- A.בהו"א - הנושא זה הצטרפות של פסים קטנים מ-4 לפס של 4 כדי לפסול[1]–
לר"י– מובן שאין מצטרפים לפסול (כי פחות מ4 כשר (קנים)).
לר"מ–
לשמואל– מובן, מדובר בין 3 ל-4 פסול, ומצטרף ל4 לפסול.
לרב– לא מובן, הרי פחות מ-4 כשר, אז למה מצטרף לפסול?
תשובה– מדובר בהצטרפות של פסים 4 טפחים ל4 אמות של דופן עקומה.
- B.הנושא זה הצטרפות של פסים של 4 טפחים ל4 אמות מהצד (דופן עקומה) –
לר"מ זה מובן – פסים 4 פסולים, ומצטרפים לדופן עקומה.
לר"י – הרי אמר "אין מצטרפין", משמע שכל אחד בפנ"ע פסול -
לשמואל – מובן, פס 4 אסור גם לר"י, והחידוש שלא מצטרפין לדופן עקומה.
לרב – לא מובן, הרי פס 4 מותר, אז מה שייך לדבר על "הצטרפות"?!
תשובה – אכן כוונת ר"י היתה פשוט להתיר, כי אין לו גזירת תקרה, ורק השתמש בביטוי "אין מצטרפים" כי ר"מ אמר מצטרפים.
(יד: שליש עליון)
ג. ברייתות ככל אחד מהצדדים –
ברייתא כרב – המחלוקת רק ב4.
(ור"י הביא מעשה שבשעת סכנה סיככו בנסרים של 4, אך דחוהו – אין מביאין ראיה מסכנה).
ברייתא כשמואל – המחלוקת בנסרים שקטנים מ4 (וגדולים מ3).
מודים זה לזה -
ר"מ מודה שאם יש רווח ופסל בין הנסרים, הם נחשבים כדופן עקומה, בתנאי שבאמצע יש שיעור סוכה ללא הנסרים.
ר"י מודה שבנסר 4 טפחים מהצד, אמנם כשר כי זה דופן עקומה, אך אסור לישון תחתיו.
(יד" שליש תחתון)
ד. הפכן על צידן –
רב חסדא – כשרה (הן פסולות רק כשיש את טעם הגזירה, שדומה לתקרה, אך כששמעו את הטעם של ר"נ אולי הסכימו).
רב הונא – פסולה (ר"נ - הן פסולות בחפצא, כשיפודין של מתכת)
סיוע לרב הונא –
נתן נסר של 4, שרק 3 בתוך הסוכה – פסולה (מדובר בסוכה קטנה שבלי ה3 אין שיעור).
בהו"א – הכוונה שסיכך רק בנסרים כאלה, והפכן על צידן שהן 3, ורואים שפסול (מדובר בסוכה קטנה, שבלי ה3 אין שיעור).
דחייה – הכוונה ששם נסר אחד כזה ברוחב 4 בפתח הסוכה, כשרק 3 בפנים, מחשיבים את כל ה4 מדין "פסל היוצא מן הסוכה", ולכן ה3 פסולים (ומדובר בסוכה קטנה, שבלי ה3 אין שיעור).
[1]אמנם בדרך כלל בטל ברוב הכשר, אבל – אם יש פס שחוצה את הסוכה – הוא פוסל, אם הוא ברוחב של 4 טפחים או 4 אמות (זאת מחלוקת בדף יז).
רבנים בבית המדרש
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
